שאלה
{בס"ד
שלו' רב לכב' ידידי ורעי החשוב מע"כ הרהג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א,
בפרק ד' דאבות כתוב: "רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בנסתר, נפרעין ממנו בגלוי".
השאלה, לענ"ד חילול שם שמים זה החוטא בפני אדם אחר או ציבור איך ניתן לחלל שם שמים ויחשב כמחלל שם שמים בנסתר?
לתשובת כב' הרב אודה מקרב ליבי,
בברכת "חילך לאורייתא" ושבוע טוב ומבורך!
הקט' אהרון}
תשובה
בס"ד
יום ראשון כ"ז סיון תשע"ו
לכבוד הרב אהרן שליט"א
שלו' רב
שאלה גדולה שאלת, ובפשטות חילול ה' היה שייך לומר שהוא כל ביזוי כבוד שמים בין בינו לבין עצמו ובין בינו לבין אחרים, אמנם יש ראיות לומר לא כך, וכבר עמד בתוספות יום טוב שם ע"ז, וז"ל, כל המחלל שם שמים בסתר - וא"ת והרי פירש הר"ב במשנה ח' פרק בתרא דיומא דחלול השם הוא חוטא ומחטיא.
וכתבתי שם דהיינו החוטא ואחרים למדין ממנו וכ"כ הר"ב במשנה ט' פ"ה דלקמן א"כ לא משכחת לה בסתר.
וי"ל כמ"ש בדרך חיים דהא דקאמר בסתר לאו למימרא שהוא בסתר.
רק שאין הרבה יודעים מזה וכו'.
עוד פי' כגון עשרה תלמידי חכמים ביחד.
ואחד גנב או נכנס לבית הזונה ואין ידוע מי הוא וכו'.
ובמדרש שמואל כתב בשם רבינו יונה שחלול [שם שמים] בסתר הנזכר כאן הוא שעובד ע"ז שהוא חלול שאינו מודה באלהותו או נשבע לשקר שנאמר (ויקרא י"ט) ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת וגו' ע"כ.
ובשם רבינו אפרים דמתניתין בתלמיד חכם העובר בסתר שאם עבר בגלוי היו לומדין ממנו והיה חלול השם.
ע"כ.
[ובעיני הוא דוחק גדול שהרי עכ"פ לא עשה בגלוי ואין כאן חלול השם.
וגם לישנא דמתניתין לא משמע הכי.
ולכן נראה לי דודאי כל שעשה בסתר אין כאן חלול השם ותנא קתני המחלל שם שמים.
וא"ת היכי משכחת לה חלול השם בסתר.
נראה לי דמשכחת לה בעבירה שאי אפשר כי אם בהצטרף זולתו.
כגון כל העריות וכיוצא באלו שהאשה ההיא או א'נ'ו'סה ואף מפותה במה שמתרצית.
הוא מפני שדנה בעצמה שאין איסור הואיל והוא רוצה ויש חלול השם ואין ה"נ האוכל איסור וכה"ג ביחידות ואין רואה לא הוי חלול השם כלל] עכ"ל.
ואולי יש להוסיף עוד, לפי מה ששייך שיקרה ל"ע שיחלל שם שמים בסתר בלא שידעו עליו, כגון בין גויים או חפשיים, או בכל דרך אחר שאין יודעים שהוא המחלל ש"ש, כגון בפרסומים וכדו', שע"ז אמרינן שנפרעים ממנו בגלוי ויתפרסם קלונו בין רעיו ומכריו אשר יגור מהם, רח"ל.
ובתוספת ביאור: כלומר ששייך שיהא בסתר גם כשהוא גלוי, דהיינו שכלפי האדם נחשב בסתר, כגון שמחלל שם שמים ע"י שמסתיר את זהותו, ובכך חוסך מעצמו בושות שהיו יכולות להיות לו אם היה מפרסם את זהותו, והקב"ה נפרע ממנו בגלוי, וכך גם מתגלית זהותו [כמבואר בגמ' עה"פ ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו], ולכן אע"פ שהוא 'בסתר' מצד האדם, דהיינו שהאדם הסתיר את זהותו, מ"מ נחשב חילול ה' מכיון שהחילול עצמו היה בפרהסיא אם כי בלא שידעו מי הוא העבריין.
המקרה של התיו"ט על 'עשרה ת"ח' הוא, שהיו עשרה אנשים יחד, ואחד מהם עבר עבירה, והרי יש כאן חילול ה' מכיון שידוע לציבור שת"ח עבר עבירה, אף שאין ידוע מי הוא אותו הת"ח, ומ"מ לגביו זה נחשב בסתר, מכיון שהאנשים אינם יודעים שזה הוא! ומ"מ הקב"ה נפרע ממנו בגלוי, וכך מתגלה קלונו לכל.
מק"ט התשובה הוא: 117452 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117452