לגבי אדם שמגלח כל גופו מראשו עד רגליו (מלבד פאותיו וזקנו) י"א שמותר לגלח גם בית השחי ובית הערו' (שו"ע יו"ד סי' קפב ס"ב), כיון שמתכוין לרפואה, ובש"ך שם סק"ה הביא מחלוקת מה הדין באומר להדיא שמתכוון לשם יפוי, וכהיום יש יותר מקום להחמיר בזה, מכיון שהטעם שכתב שם הש"ך בשם הב"י שאנו תולים שמתכוין לרפואה לכאורה לא כ"כ שייך היום שיש בזה מנהג לעשות כן לנוי.
וגם לפי הסברא הנ"ל גופא שכ' הש"ך שתולים שמתכוין לרפואה, לכאורה אם יודע בעצמו שאינו מתכוין לרפואה אלא ליפוי אינו בכלל ההיתר הזה, וא"כ הלשון מותר בשו"ע הוא לצדדין, דהיינו מותר במתכוין לרפואה אבל במתכוין ליפוי אין מוחין בידו, כיון שתולים שבאמת מתכוין לרפואה, וצל"ע בזה.
ובשולי הדברים ראיתי מי שהק' על דברי התוס' ביבמות שם למה הוצרכו לטעם שעושה כן לרפואה דתיפוק ליה בטעם שכ' שם שאינו אלא ניוול ולעד"נ הטעם שאינו ניוול אינו מספיק דהרי אם הוא עושה כן ליופי אפשר דסברי התוס' שאסור והטעם שאינו אלא ניוול ר"ל רק שמאחר שעשיית דבר כזה הוא דרך ניוול לכך אמדי' שכוונתו לרפואה וכמו שנתבאר בש"ך.
ויש לדון אם נימא כנ"ל דאסור לגלח שאר גופו ליופי מה הדין מי שמגלח מקום בגופו מחמת צער, כגון מי שיש לו ריבוי שערות הגדלות ע"ג חטמו ויש לו צער מזה, דמצינו בפוסקים שאין איסור תיקוני נשים לענין דברים של צער [כמ"ש התוס' בנזיר נט ע"א, וציינתי בתשובה הסמוכה ד"ה שיער בבית השחי שמפריע וכו'], והגדרת צער הוא גם אם מסיר הכתמים מפניו או הנוצות [ראה רמ"א יו"ד סי' קנו ס"ב], ולפ"ז גם בזה.
ולענין ההיתר של מגלח כל גופו האם הוא מתיר גם בתער ממש או רק במספרים כעין תער כמו ההיתר בשאר איברים (כמ"ש בש"ך וט"ז), יעוי' מה שאכתוב בזה בתשובה נפרדת.
ויש לציין דגם מי שמגלח כל ראשו ואפי' כל גופו אסור לו לגלח פיאותיו לדידן דקיימא לן הקפת כל הראש שמה הקפה (ראה שו"ע סי' קפא ס"ב), ונפק"מ לבעלי תשובה שהורגלו לגלח כל ראשם לגמרי וחזרו בתשובה שיש ליידע אותם שאסור להמשיך לגלח באופן זה, ואפי' במספרים כעין תער פסק השו"ע (שם ס"ג) כדברי המחמירים בזה שהוא ספק דאורייתא.
מק"ט התשובה הוא: 8442 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8442