האם ערי הלווים היו מוקפות חומה

עוד תוכן קשור:

1. האם היו שומרים אהרן ובניו על המשכן בכל העת לכבוד ידידי רבי אריה ליב הכהן לינטופ שליט"א ע"ד השאלה במ"ש בתמיד רפ"ק בג' מקומות הכהנים שומרים וכו', ואמרי' התם כ"ו א', מנא ה"מ אמר אביי אמר קרא והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל וכו', ומסקינן אמרי הכי קאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני […]...
2. האם בני המן היו ג"כ עבדי מרדכי הנה מקופיא היה נראה שלא, שהרי זה לא מצינו שמרדכי קנה גם את זרש אשתו של המן, וכ"ש לפי המדרשים שקנה את המן בשעת מלחמה א"כ מסתמא שזרש לא היתה שם כיון שאין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב ע"ב, ואמנם עי' בפרק חלק סנהדרין צה ע"ב לענין קרונות של זהב וכו' אבל יש […]...
3. כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך איך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
4. החיילים הנמצאים בעזה האם יקראו המגילה גם בט"ו לכבוד הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך ראוי לחשוש לשמוע מגילה גם בט"ו מספק בלא ברכה, ומ"מ מכיון שיש כאן ספק אחד או יותר לכן המקיל בזה אין למחות בידו. מקורות: הנה כמה אחרונים הזכירו לחשוש לשי' הירושלמי [ריש מגילה] שכל הערים המנויות בא"י בספר יהושע היו מוקפות חומה (אע"ג דמסתימת הבבלי משמע […]...
5. בענין חשש לזמן הפורים בחמישה עשר בבני ברק הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה. השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא. דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, […]...
6. דבר שאדם הקדיש ע"י מיגו דזכי לנפשיה האם חשיב מקדיש לענין הוספת חומש איתא בנדרים דף ל"ד ב', וז"ל, אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה להורישה לבניו מעל לפי טובת הנאה שבה ע"כ. וכתב הר"ן וז"ל, האי דנקיט לה בככר של הפקר ולא נקט לה בככר שלו שהיתה עומדת בחצרו והקדישה משום דבכי האי גוונא נטלה לאכלה לא […]...
7. האם מותר לברך את האדם גם אם לא הודיעו לו קודם לכן שיפשפש במעשיו כדברי הספר חסידים אמנם כ' בספר חסידים (סי' תשנ"ד תשנ"ה) שלא יברך או יתפלל החכם על מי שבא אליו אלא שיאמר קודם לאדם שיתקן מעשיו ושיבטיח לתקן מעשיו, מ"מ נראה שהאיסור הוא לאו דוקא, דבהרבה מקומות לשון אסור הוא לאו דוקא כמ"ש הראשונים, ומאידך מצינו בהרבה מקומות בגמ' ומדרשים שהחכמים בירכו מיד שבאו אליהם לבקש ברכה בכל עת […]...
8. האם מותר לקרוא מכתבים אישיים של אבא שנפטר מעשה באדם שמת והשאיר מכתבים רבים, ביניהם מכתבים בנושאים שונים וגם בנושאים אישיים, היורשים שואלים האם מותר לפתוח המכתבים ולעיין בהם. תשובה הנה בפתיחת מכתב אישי באופן כללי יש לדון מצד כמה איסורים: א) לשון הרע במה שמתודע לגנותו של חבירו, ומה הדין לאחר מיתה, ב) מצד גילוי סוד שמתודע לסודות של חבירו שלא ברשותו, […]...
9. האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
10. בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר. האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם. וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...