יו”ד סי’ שעא ס”ד ואם נפתח אחד מהן לצד הזיזין הטומאה יוצאת

עוד תוכן קשור:

1. יו”ד סי’ רכז ס”א ואם אסר הנאתו עליהם וכו’ ואם אסרם עליו וכו’ ואם אסרם עליו וכו’ יו”ד סי’ רכז ס”א ואם אסר הנאתו עליהם וכו’ ואם אסרם עליו וכו’ ואם אסרם עליו וכו’, ברישא אסר הנאתו עליהם הכוונה שהוא אסור עליהם ובסיפא ומציעתא אסרם עליו ר”ל אסרם ממנו, והיינו הך שאסר הנאתו עליהם, ושינה הלשון כן מרישא לסיפא, ובעלמא עליו ר”ל דהאיסור רמיא עליה, וכאן עליו ר”ל מהנאתו, וצע”ק....
2. מנחות כט ע”א אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצה של יוד מנחות כט ע”א, אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצה של יוד והא נמי פשיטא, לכאורה מלבד מה דמקשי על המתני’ הו”ל לאקשויי לה גם על רב יהודה אמר רב גופא, והי’ מקום לומר דאה”נ פריך לה מחמת כן לרב יהודה אמר רב, אבל יעוי’ בתוס’ דמוכח מדבריהם דלגבי רב יהודה לא הוה […]...
3. יו”ד סי’ שעא ס”ה בשם תשובת הרשב”א ח”א סי’ קלו ומותר לכהן לעמוד אצל בית שיש בו מת ומותר ליגע בכתליו וכו’ יו”ד סי’ שעא ס”ה בשם תשובת הרשב”א ח”א סי’ קלו ומותר לכהן לעמוד אצל בית שיש בו מת ומותר ליגע בכתליו וכו’, ועי’ ש”ך משכ”ב, והגר”א מפרש דין זה רק בבית סתום בלבד, אבל בית פתוח לא, ועי’ בתשובה אחרת שהבאתי בזה כמה סתירות אם יש טומאת מת לבית מאחוריה....
4. מי שהזיז כלוב של תוכי שהיה סגור על ידי שנצמד לקיר, ועל ידי זה נפתח הכלוב והתוכי פרח ואבד, האם חייב בזה בגמרא ב”ק נה ע”ב איתא שהפורץ גדר בפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים, ונאמרו כמה פירושים ושיטות בדברי הגמ’ שם, מאחר ויש כאן ג’ נידונים, על הכותל ועל הבהמה ועל מה שהזיקה הבהמה, ויעוי’ שם בתוס’ וכן ברמב”ם פ”ד מהל’ נזקי ממון ה”ב ובהשגות הראב”ד ומגיד משנה שם, ולמעשה הרמ”א בחו”מ סי’ […]...
5. בתפילין שלנו שמונחות כל אחת מהן בקופסה בפני עצמה האם יש בזה משום אין מעבירין על המצוות לענין להוציא של ראש לפני של יד ומה הדין אם הוציא של ראש קודם האם מותר בדיעבד כבר גם לפתוח אותו בבה”ל סי’ כה ס”א ד”ה שלא הראשון, הביא פלוגתא במי שכיס התפילין מעל הטלית דהמג”א מקל בזה אבל השו”ע שם ועוד אחרונים נקטו להחמיר בזה וכן מסיק שם הבה”ל דקשה להקל בזה כהמג”א מאחר דרבים חולקין עליו ואין מעבירין על המצוות הוא דבר תורה. ולפ”ז כ”ש כשרק גוף התפילין נמצא בתוך קופסה (הנקראים “שיידלעך”) והרצועות […]...
6. ברכת אשר יצר ובורא נפשות איזו מהן קודמת בהגהות אא”ז רע”א על השו”ע סי’ ז ס”א [אחר שהביא דברי המג”א דלקמן לענין ניד”ד] דן אם ברכת המזון קודמת מצד דאורייתא או אשר יצר מצד תדיר, ובנידון דידן כשהנידון הוא אשר יצר כנגד בורא נפשות הי’ מקום לטעון דב’ הטענות אינם שייכות, דמחד גיסא ברכת בורא נפשות אינה דאורייתא, ומאידך גיסא לכאו’ אשר יצר […]...
7. האם יש מצוה בהסרת קעקוע בבעל תשובה ואם מותר לעשות זאת אף אם כואב ואם אפשר לשלם את זה מכספי מעשרות אין בזה חיוב אבל יש בזה דבר טוב, ראשית כל כדי שלא להידמות לגוים במלבושים כמו שמביאים בשם רז”ל (והוא בלק”ט) שלא שינו שמלתם במצרים, ושנית כל לדעת הרמב”ם פי”ב הי”א מהל’ ע”ז ובסה”מ מ’ ל”ת מא, ענין איסור כתובת קעקע הוא כדי שלא להידמות לגוים ולעובדי עבודה זרה שכך היה מנהגם, וכ”כ בחינוך סי’ […]...
8. לפי מה שכתב בספר חסידים (אות תתשכח) שלפעמים נגזר על גויה להינשא ליהודי ואם יזכה תתגייר ואם לא יזכה ישאנה בגיותה האם במי שנשא גויה מותר להתפלל עליה שתמות כדי להצילו מאיסור נראה דאין בעיה להתפלל שתמות, דהרי תפילה שתמות מועלת לבטל גזירה זו כמבואר במו”ק יח ע”ב, ואע”פ ששם נזכר שלא להתפלל כן, היינו במקום שאינו אלא רצון עצמו בלבד, אבל במקום שהוא מצוה וצורך בזה לא מיירי שם, ועוד דהרי אם ישנה מעשיו מועיל לבטל הגזירה כמ”ש בסוטה ב ע”א א”כ הגזירה יכולה להתבטל וכ”ש […]...
9. בטעם מה שמשרתת יוצאת ידי חובת הגדה בשעת הדחק בשמיעת מימרא דרבן גמליאל אומר במשנ”ב סי’ תעג ס”ק סד הביא בשם החי”א (כלל קל הסדר בקצרה מגיד) דבשעת הדחק תשמע הקידוש ואח”כ מרבן גמליאל אומר עד לאחר שתיית כוס ב’ שהרי מי שלא אמר ג’ דברים הללו לא יצא עכ”ד. והוסיף עוד בשם החי”א דנוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על מצרים כדי […]...