שאלה
בס"ד
שלו' רב,
שאלני יהודי שסבא רבה שלו ממוצא הולנדי מזה כמה דורות למעלה בקודש, ומנהגם היה להמתין שעה אחת בלבד בין בשר לחלב.
הבן של הסבא לא קיבל חינוך יהודי בגלל השואה אך אחרי המלחמה סיבבה ההשגחה שעלה לארץ והתקרב שוב ליהדות.
מי שליווה אותו בחזרתו בתשובה השפיע עליו לקבל ע"ע להמתין 6 שעות בין בשר לחלב וכך הוא נוהג וכן המשיך אחריו בנו.
כעת שואל הנכד - האם יכול הוא לחזור למסורת המשפחה כפי שנהגה בהולנד ולעשות התרת נדרים ע"מ להמתין שוב שעה אחת בלבד בין בשר לחלב?
יישר כח גדול וכט"ס,
יהודה
***
תשובה
בע"ה כ"ב כסלו תשע"ז
שלום וברכה
כתבתי בשו"ת עם סגולה ח"ג סי' צ"ה, הגרש"ז אוירבך מצדד בהליכ"ש תפילה פ"ה דבר הלכה אות ל, שמי שחזר בתשובה שלכתחילה ינהג כמנהג אבותיו אך אם קשור לרב והסביבה שקירבו אותו יוכל לבחור את המנהגים לפי רבותיו.
אכן הגר"י זילברשטין הביא בשם הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש פי"א ס"ח) לחלק בין בעלי תשובה שיש לפניהם קהלה אחת, שעליהם להצטרף אליה, לבין אם ישנן ב' קהילות שעליהם להצטרף לקהלה הנוהגת כמנהגי אבותיהם.
אך כתוב שם שכ"א צריך להתפלל כמנהג אבותיו וגם בני אשכנז צריכים לשוב לנוסח אשכנז.
בעבר [ומעט היום] היו קהילות נוספות מלבד האשכנזים והספרדים, ביניהם היו האיטלקים, שריד מקהילה זו שאל את הגרי"ש אלישיב איך ינהג כיום, אם כאשכנזי או כספרדי, אמר לו הרב שיעשה כרצונו.
וכן לענין גר שנתגייר הורה הגרי"ש (תפילה כהלכתה פ"ד ס"ה) שיכול לבחור את אחת הנוסחאות ולנהוג כך תמיד וכן הורה הגרשז"א (הליכ"ש שם ארחות הלכה הע' 80).
[ע"כ משו"ת עמ"ס שם].
בכל אופן כאן יש נידון חדש, מכיון ובעצם יש לפנינו קולא שלא נהגו במקומותינו כ"כ בקולא זו, ומאידך גם פשטות ל' הגמ' דלא כהמקילין בזה, ומאידך המקילין יש להם על מי לסמוך, ולכן יש כאן נושא די רגיש שאין הדבר מסור אלא לחכמים, ויש לשאול שאלת חכם ולעשות כפי ראות עיני המורה.
והנה ידוע שהורו החזו"א והאג"מ ועוד מגדולי ההוראה שמי שאבותיו שינו לנוסח ספרד חשיב שאבותיו שינו שלא כדין ויכול לחזור לנוסח המקורי, אמנם כ"ז בנוסח שהוא מחודש ע"י בני אדם והתנתקו מהנוסח שהיה בידיהם מקודם דבזה יש מקום לומר שמלכתחילה לא עשו כדין, משא"כ בענינינו שאביו היה נוהג בחומרא זו מעיקר הדין.
ואפילו אם לא היה אסור מצד הדין, הרי אמרי' בפ"ד דפסחים דברים המותרין ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם, ועי' במשנ"ב סי' תר"ע.
ומ"מ אם מדובר בבעל תשובה שגר עמנו במקומותינו היום לענ"ד קשה להקל בזה, שהרי בעצם כל מה שאנו סומכין בזמנינו שכ"א יעשה כמנהג בית אבותיו, אי"ז שכך היה צריך להיות מעיקר הדין, דעיקר הדין הוא שמנהג המקום קובע ואם בא להשתקע במקום שנוהגין במנהג מסוים צריך לנהוג כן, אלא שבמקום שיש ב' בתי דינין בעיר אחת קי"ל כרבא בפ"ק דיבמות דף י"ד א' שאין בזה לא תתגודדו, ובעצם בזמנינו כל אחד יש לו את מנהגו, וכמ"ש הגר"מ פינשטין באג"מ שבזמנינו אין כ"כ חשש של לא תתגודדו.
מה שאין כן בדבר שהוא מנהג קולא שכלל העם אינם נהוגים בזה, ויתכן ג"כ שבעיני ע"ה יראה כמילתא דתמיהה מי שאוכל חלב לאחר שעה שאכל בשר, יתכן שבזה כבר חזר הדין הפשוט של ההולך ממקום שנהגו להקל למקום שנהגו להחמיר שיש לו להחמיר בזה.
[בפרט שאח"כ נתבאר עוד שהמקרה הוא שאין בדעתו לקבל עוד ממנהגי הולנד אלא רק קולא זו].
לכך נראה לי שקשה להקל בזה, ומ"מ אין להתחשב בדעתי ויש לעשות שאלת חכם.
בכבוד רב
***
הוספה מלאחר זמן רב
יעוי' בפמ"ג ביו"ד סי' פט שמשמע שראוי מאוד מן הדין להיזהר בחומרא של ו' שעות, ועי"ש בשאר נו"כ, וגם הרמ"א שם שהזכיר המנהג מ"מ לא נראה שקבלו כמצוה מן המובחר עי"ש, וגם מקור הדין של המתנת שעה אינו ברור (דלהראשונים המקילים בזה סגי בבהמ"ז או בסילוק ולהזוהר דמחמיר שעה בפשטות ה"ה בהמתנה מחלב לבשר ולא רק בגבינה ובתשובה אחרת הרחבתי בזה), א"כ יש לממילא אין ראוי לחדש המנהג בזמנינו אחר שכבר בטלוהו רבוותא.
תגובה שנתקבלה בענין המעוניין לשנות מנהגו בשעות ההמתנה מבשר לחלב
ידוע דדעת מרן הגרי"ש כפי שהובא בספרי תלמידיו שגם מי שנהג בחו"ל להמתין שלש שעות יש לו לשנות המנהג כאן בארץ, אמנם דעת כמה גדולים לא היה כן, וכפי שזכור דעת מרן הגרא"מ שך ג"כ היתה להקל בזה.
ומה שטענתם בתשובה שהמתנה של שעה היא דלא כרהיטת הפוסקים, אתמהה, הרי זוהי דעת הרמ"א בסי' פט, רק שמסיק שהמדקדקים נוהגים להחמיר, וכפי הנראה זהו המקור למנהג הולנד, ובאמת שכן דעת הרבה פוסקים ובפרט פוסקי אשכנז ורבותינו בעלי התוספות.
***
תשובה
שלום רב, יישר כח על הערותיך, ובענין הערתך – הנה דברי הרמ"א לא נעלמו ממני והכונה לסוגיית הגמ' וגדולי הראשונים והרמ"א בא לתרץ המנהג, ובכל אופן יישר כח על שהעמדתם אותי על דיוק הדברים וחילכם לאורייתא.
מק"ט התשובה הוא: 119044 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119044