{בע"ה עש"ק פ' וירא התשע"ה}
נשאלתי האם מותר להעתיק תוכנות מחשב שנעשו ע"י אנשים שאינן מהוגנין.
תשובה - גרסי' בגמ' מסכת בבא מציעא דף עג ע"ב, רב סעורם אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא אמר ליה רבא שפיר קא עבדת דתנינא ראית שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו תלמוד לומר לעולם בהם תעבדו ובאחיכם יכול אפילו נוהג כשורה תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו וגו'.
ויש לדון בגדר היתר זה של תקיפת אינשי דלא מעלו, ובתוס' בפ"ק דסוטה דף ג' ב' ד"ה כתיב כתבו אסמכתא בעלמא היא וקנס חכמים הוא כדי לייסרן ע"כ, והנה בפ' בתרא דב"ק לגבי גזל מרשע אע"ג דקי"ל מורידין ואין מעלין, מ"מ גזל לא גזלינן מינייהו למסקנא משום יכין וצדיק ילבש דלמא הו"ל זרעא מעליא, ומהא ל"ק על הגמ' בב"מ שם דאע"ג דבזמן זה הרי הוא בטל ממלאכתו ויכין וצדיק ילבש, מ"מ כיון דעדיין אינו בעין לא חיישינן כ"כ דא"כ אין לדבר סוף דלעולם יש לחוש גם אם הורגו, אכן יש לדון כאן כיון שאינו ממש גזל, שאינו גוזל ממנו כלום, אלא מפסידו בעקיפין ע"י שמאבד זכויותיו, ונראה ג"כ דלא גרע מהא דב"מ שם שמותר לתוקפו למלאכתו וכך מותר להשתמש במלאכתו במה שעשה כבר אע"פ שעי"ז בעקיפין מפסיד הבן ממה שהיה יכול להרויח.
ובדידי הוה עובדא שרציתי להשתמש בעבודה יקרה שנעשתה ע"י כופר א' ולשוב ולהדפיסה ללא רשותו ושאלתי למרן הגרח"ק שליט"א בסעודה בשב"ק ע"ז, ואמר לי שאינו יודע, ויתכן שלא שמע היטב השאלה, ואח"כ כתבתי לו השאלה בכתב, וכתב לי 'א"צ רשות מבהמות (רק אל תזכירם)' עכ"ל.
וכך כנראה עבד גם עובדא בנפשיה לשוב ולהדפיס המס' גרים שלו ע"פ כת"י שנדפס בארה"ב ע"י כופרים, ויתכן שבאלו צירף ג"כ מה שיש בזה תועלת לצבור, דבכה"ג סברא הוא דלא ניחוש ליכין וצדיק ילבש, כיון שעד אז הכל זוכין.
הנה בעצם העתקת תוכנות באופן כללי שאינו גוזל כלום, אמר לי ידידי הרב נפתלי גולדמינץ ששאל את הרב נויבירט בעל השמירת שבת כהלכתה, ואמר לו בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל דאם מעתיק לצורך עצמו בלבד ולא היה קונה לולא זה מותר להעתיק.
מק"ט התשובה הוא: 117387 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117387