יש כאן כמה נידונים נפרדים השייכים לשאלה זו.
ראשית, הבודק קודם י"ד האם יצא ידי חובתו, ושנית האם שייך לבדוק בית ביום לאור חשמל בית.
והנה המשנ"ב בריש סימן תלג הביא פלוגתות בב' הדברים הללו, ומשמע דלגבי הספק הראשון (אם בדק קודם י"ד בליל י"ג לאור הנר ולענין בדק ביום י"ג אכסדרה לאורה עי"ש סק"ו ויתבאר עוד להלן, אבל בדק ביום י"ג לאור הנר שייך לנידון הסמוך) נקט מעיקר הדין כהמקילים בזה מלבד מי שירצה להחמיר בזה עי"ש.
ולגבי הספק השני נקט בכיו"ב בבדק לאור הנר ביום י"ג להחמיר (שצריך לחזור ולבדוק בליל י"ד בלא ברכה).
ויעוי' עוד בסוף הסימן מה שרמז עוד המשנ"ב למש"כ בסעיף א' וכן לדברי המג"א בסוף הסימן, ותמצית הברים הוא דהשו"ע שם כתב בסי"א שהמכבד חדרו בי"ג לא נפטר בבדיקה, ומבואר ע"פ דברי התה"ד (נזכר במשנ"ב ומג"א) והמג"א שם דיש בזה ג' חסרונות, האחד דכיבוד אינו בדיקה כדין עי"ש, והב' שהיה בדיקה קודם י"ד ובמרדכי מבואר דגם מי שבדק קודם חייב לבדוק בליל י"ד, והשלישי דהיה כאן בדיקה ביום ובדיקה ביום אינה כשרה.
והנה לכל אחד מדברים אלו יש פתרון, דלגבי מה שכיבוד אינו בדיקה גמורה, יש לומר דיעשה בדיקה גמורה בי"ג, ולגבי מה שכולם מחוייבים בליל י"ד יש לומר דישייר חדר אחד לקיים מצוות בדיקה בי"ד (עי"ש במג"א ובשעה"צ לא ברירא ליה לגמרי פתרון זה בסוגריים אבל הביא דברי המג"א הללו גם במשנ"ב ס"א), ולגבי מה שבדיקה ביום אינה כשרה מ"מ נימא דעכ"פ לענין אכסדרה לאורה יועיל.
ויש להוסיף דבאמת השו"ע כאן צירף דינים שונים זה עם זה, אבל כשנשאלה השאלה בבהמ"ד נשאלה באופן זה או שהיה מנהג כן (ועי' בתה"ד).
ובאמת המעיין היטב בדברי המג"א סק"כ ימצא דבג' אופנים אלו יצא ידי חובתו (אלא דלא נתבאר בדבריו להדיא אם הוא גם לכתחילה או בדיעבד, ויעוי' גם במשנ"ב סק"ו כתב בזה"ל, ולענין אם מותר לבדוק ביום י"ג לאורה לכתחלה אסור אלא צריך להמתין על ליל י"ד ובדיעבד נראה דאין צריך לבדוק שנית ועיין במג"א סוף הסימן שכתב שמ"מ יחזור ויבדוק עכ"פ חדר אחד בלילה ע"ש ע"כ, ומשמע מלשונו שלמרות שבודק חדר אחד הוא עדיין דיעבד, והנה בדיקת אכסדרה לאורה כשמשייר חדר אחד ללילה ובודק הכל כדין (דהיינו בודק הכל כדין לפני י"ד ומשייר חדר אחד לבדוק כדין בליל י"ד) הוא עונה על כל התנאים, אולם עם כ"ז נקט שהוא דיעבד דעכ"פ לכתחילה היה ברור להמשנ"ב שראוי לשייר כל הבית לליל י"ד, ואולם יעוי' בחק יוסף (שהוא מקור המשנ"ב לחלק מעיקרי דבריו כאן), אבל יש לומר דמה שסבר המשנ"ב שהוא בדיעבד הוא משום מה שמפקפק להלן בסוף הסי' על ענין חדר אחד, ואמנם לא הכריע מדנפשיה כנגד קמאי אבל חשש לזה לכתחילה, ובדוחק אולי יש קצת לומר דעיקר הדיעבד הוא לולא שבודק חדר אחד, אבל אחר דברי המג"א אינו דיעבד, אלא שודאי לכה"פ אינו הפשטות במשנ"ב).
ובמשנ"ב בשעה"צ ס"ס תלג ציין לדברי התה"ד והתה"ד והעיר שם בסוגריים בדין זה של משייר חדר אחד דיש לדון בזה, ומלבד זה העיר שם (ע"פ דברי המג"א גופיה) למש"כ בפנים המשנ"ב שם שציין לדבריו בריש הסימן דבבדיקה בנר ביום לרוב הפוסקים אינו מועיל, וזה מבואר כנ"ל בדברי המג"א דאחד מהתנאים הוא שבדיקה זו מועלת רק לאכסדרה לאורה.
אלא שיש לדון האם חשמל ביום הוא כמו נר או עדיף ממנו, דיש מקום לטעון שאולי בימיהם לא היו משתמשים כ"כ בנרות ביום משא"כ האידנא שמשתמשים לאור החשמל הרבה ביום ויש לו לפעמים אור רב בהרבה יותר מנר ואפשר לראות בו כמו לאור שמש ממש.
ויש לציין דאמנם רוב הפוסקים החמירו בבדיקה ביום לאור הנר אבל דעת הגר"א להקל בזה בדיעבד והמשנ"ב חשש לדעה זו לענין ברכה שלא יברך כשבודק שוב בליל י"ד, דספק ברכות להקל.
ויעו' בברכ"י ושע"ת ושאר פוסקים שכתבו דהיכא שניקו הבית כהוגן לפני הבדיקה (כמו שמצוי היום בהרבה בתים) ואח"כ כבדו הבית בליל י"ד יצאו ידי בדיקה ומבואר שם בברכ"י שכך נוהגים רבים, ויל"ע למה אין זה נכנס לנידון על בדיקה ביום בחורים וסדקים שא"א לא לאור החמה ולא לאור הנר, והגדרה של חורין וסדקין ביום הוא כל מה שאינו כנגד החמה (עי' משנ"ב סי' תלג ס"א).
ואולי יש לבאר בדעתם דניקיון הוא דרגא יותר מבדיקה, וזה מועיל גם בחורין וסדקין כיון שעושה מעשה בגוף הבית מלבד חיפוש ובדיקה בעינים לאתר את החמץ.
והשו"ע שכ' דכיבוד אינו מועיל לענ"ד אינו בהכרח סותר דברי הברכ"י והשע"ת דהשו"ע מסתמא מיירי באופן שלא ניקו כהוגן הבית לפני כן מלבד הכיבוד שעושים עכשיו והכיבוד שעושים אינו בדיקה כדין כמ"ש התה"ד והמג"א.
ובזמנינו עושים גם מכירת חמץ כנהוג, ואמנם משתדלים שלא לסמוך על זה בודאי חמץ אלא רק במקום צורך גדול והפסד מרובה, מ"מ הוא כבר יותר קל, ואפשר דבצירוף דעת הגר"א לענין נר ובצירוף הצד שפנס עדיף מנר ובצירוף דברי הברכ"י והשע"ת ובצירוף המכירת חמץ ובפרט דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, הלכך בס"ה המקל בזה יש לו על מי לסמוך, וגם כשחסר חלק מהצירופים אין למחות במקל בזה.
מק"ט התשובה הוא: 125620 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125620
פוסטים קשורים לנושא:
מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא
הש"ץ טעה ואמר שלושה עשר בעומר ואדם אחד תיקן אותו ואמר לו שנים עשר ולא אמר יותר מזה, האם מותר לאותו אדם לספור באותו יום שוב בברכה
מי שלא היה צריך לנקביו כלל קודם התפילה אך ידע שיצטרך לנקביו קודם שיעבור שיעור ד' מילין וכך הוה שבעת תפילה נשתנה המצב וכבר לא היה יכול להמתין ד' מילין האם צריך לחזור ולהתפלל או לא
האם מועיל לכוון בקידוש ליל סוכות שאינו מקיים מצוות לישב בסוכה עד שמברך לישב (כדי להרויח לקדש בישיבה וגם להרויח השיטות שיש לעמוד קודם הישיבה בסוכה)
האם אפשר לומר קדיש וחזרת הש"ץ אם יש רק ששה שומעים שסיימו שמונ"ע ועוד ארבעה שעדיין לא סיימו
מכשיר מכני ששר שירים בלא חשמל האם מותר להפעיל אותו בשבת
בליל יו"ט ראשון של סוכות שצריך לאכול כזית פת בסוכה (ויש אומרים לאכול יותר מכבצה שהוא שיעור שמחוייב בסוכה) האם מחוייב שלא לשוח עד שמסיים האכילה
הרואה את ביתו של אברך שנשרף ונאכל כליל האם צריך לברך עליו
מי שנתן רשות להתפלל בחניית ביתו באופן זמני ואקראי האם מותר להמשיך לגור בדירה שמעל החנייה