האם נהג קידוש החודש קודם מתן תורה או לא

יום שישי י"ב אייר תשע"ו

לכבוד הג"ר גבריאל יוסף לוי שליט"א ר"מ דבאר התורה,

שלום רב

מה ששאל כת"ר האם לפני מתן תורה קידשו ע"פ הראיה או ע"פ חשבון, הנה גרסי' בפסיקתא דר"כ פיסקא ה' (פ' החדש) ובפסיקתא רבתי פ"ב (פ' החדש), ר' קריספא בשם ר' יוחנן לשעבר אלה מועדי י"י (ויקרא כ"ג), מכאן והילך, אשר תקראו אתם (שם), אמר להם (נ"א א"ר אילא) אם קריתם אתם מועדיי, ואם לאו אינם מועדיי עכ"ל, ר"ל דדין קידוש החדש ע"פ הראיה נתחדש רק אז בזמן משה רבינו, אבל עד אז לא קידשו ע"פ הראיה אלא ע"פ חשבון, וכ"א בירושלמי בפ"ק דר"ה ה"ג, ר' קריספא בש"ר יוחנן לשעבר אלה מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אותם.

אמנם החזו"א באו"ח סי' ק"מ סק"ג האריך להסתפק בזה, אם קודם יציאת מצרים קדשו ע"פ החשבון או על פי הראיה, ולא פשט לה.

ודבריו הביא תלמידו הגדול הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר שקל הקדש הל' קידוש החדש פ"ה ה"ג סקי"ב, וז"ל וקודם מ"ת אין אנו יודעין איך קבעו אם ע"פ הראיה או ע"פ חשבון ע"כ, וחזר ע"ז בבהה"ל פ"ט שם ה"ד גבי קביעת המועדים בזמן עקידת יצחק, וכתב שם י"ל דאז קדשו ע"פ הראיה וכו'.

אמנם נתבאר כאן לפשוט זה, והצעתי הדברים לפני מרן שליט"א והשיב במכתב 'יש"כ'.

ואכן בהרבה מדרשים נגעו בזה, ועוד איתא בירושלמי וכעי"ז בפסיקתא שם, אמר ר' סימון כתיב [תהילים מ ו] רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, לשעבר רבות עשית (פי' את חשבונות קידוש החדש), מכאן והילך (פי' מיצי"מ ומ"ת) נפלאותיך ומחשבותיך אלינו (פי' מסרת חשבונותיך אלינו).

א"ר לוי למלך שהיה לו אירלוגין כיון שעמד בנו מסרה לו.

(פי' אף כאן כיון שנראו ישראל לכך ניתנה להם גדולה זו של קידוש החדש).

אמר רבי יוסה בר חנינה למלך שהיה לו שומרה כיון שעמד בנו מסרה לו.

אמר רבי אחא למלך שהיה לו טבעת כיון שעמד בנו מסרה לו.

אמר רבי חייה בר בא לנגר שהיו לו כלי נגרות כיון שעמד בנו מסרה לו.

אמר ר' יצחק למלך שהיו לו אוצרות כיון שעמד בנו מסרם לו.

ורבנן אמרי לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות כיון שעמד בנו מסרה לו.

(פי' כ"א הי' רגיל למשול המשל בדבר א', עתוס' פ"ק דמו"ק דף ה' א').

ובשמו"ר פרש' בא בפ' החדש הזה לכם אי', תני עשה ירח למועדים אמרו לו לדוד עד שאנו במצרים נטלנו חדשה של לבנה, הה"ד החדש הזה לכם, ואי' במדרש שכל טוב (בראשית ל"ד כ"ה) עוד דמתחילה לא היו מונין ללבנה אלא לחמה.

ומאידך בפרדר"א פ"ח פליג עכ"ז באריכות, וז"ל, בשמנה ועשרים באלול נבראו חמה ולבנה, ומנין שנים וחדשים וימים ולילות וקצים ותקופות ומחזורות ועבורים היו לפני הקדוש ברוך הוא, והיה מעבר את השנה ואח"כ מסרם לאדם הראשון בגן עדן, שנ' זה ספר תולדות אדם, מנין עולין בו תולדות בני אדם, וחוה מסר לחנוך ונכנס תוך העבור ועבר את השנה וכו', ונח מסר לשם, ונכנס בסוד העבור, ועבר את השנה וכו', ואברהם מסר ליצחק ונכנס בסוד העבור ועבר את השנה לאחר מיתתו של אברהם אבינו, שנ' ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, על ידי שנכנס בסוד העבור ועבר את השנה וברכו ברכת עולם, ונתן ליעקב את כל הברכות, ומסר לו סוד העבור, וכשיצא יעקב לחוצה לארץ בקש לעבר את השנה בחוצה לארץ, הרי יצחק עבר את השנה וכו', ויעקב מסר ליוסף ולאחיו סוד העבור, והיו מעברין את השנה בארץ, מת יוסף ואחיו ונתמעטו העבורים מישראל במצרים, שנ' וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, וכשם שנתמעטו העבורים מישראל בארץ מצרים, כך הם עתידים להתמעט בסוף מלכות רביעית, שנ' ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, מהו לאמר אמור להם עד עכשו היה לי סוד העבור, מכאן ואילך שלהן הוא עכ"ל.

ומבואר בהפרקי דר"א דמתחילה כבר היו מעברין את השנים.

ואמנם בזה י"לדלא פליג לגמרי על שאר המדרשים, דהנה נזכר מתחילה שנים וחדשים וימים ולילות וקצים ותקופות ומחזורות ועבורים היו לפני הקדוש ברוך הוא, ואח"כ לא נזכר שמסר חדשים, וכמו שבאמת לא מסר ימים ולילות, א"כ אפשר דמודה הפרדר"א שלא נמסרו חשבונות חדשים לאבות הראשונים עד יציאת מצרים, ורק עיבור החדשים נמסר לאבות, וא"כ מסר רק שנים ולא חדשים, ומה שאח"כ גבי יציאת מצרים לא הזכיר הפרדר"א חדשים, היינו משום דכבר לא מיירי בזה אלא במה שנשתכח מישראל עיבור השנים במצרים.

אבל מ"מ ע"כ פליג הפסיקתא על הפרדר"א במידי, דהא איתא בפסיקתא התם בזה"ל, דאמר ר' סימון בחשבונותיך אלינו, שכל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישר' ממצרים היה הקדוש ברוך הוא יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישר' ממצרים מסרן להם, הד"ה דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר (שמות י"ב א'), מהו לאמר, אמר להם מכאן והלך הרי הן מסורין לכם, החדש הזה לכם (שם י"ב ב'), ע"כ.

ומבואר שם דגם את השנים הי' הקב"ה מקדש, וכן מבואר שם דכל השנים היו כך ולא רק כמה שנים שנשכח הסוד מהם, ולהפרקי דר"א עכ"פ מיהא את השנים היו ב"ד שלמטה מקדשין עכ"פ עד שנשכח מהם, וא"כ בהכרח דהפרדר"א אזיל דלא כהפסיקתא, וכפי שכבר נתעורר ע"ז הרד"ל שם סק"ד.

ובאמת לא הבנתי הא דכתב אלי מו"ר הגרח"ק שליט"א כנ"ל שהרי הכל גלוי לפניו, ושגרתי מכתב נוסף לפניו דהשתא מיהא מ"ט לא העתיק כ"ז בחיבורו.

וע"ז השיב שוב, 'יפה העיר ויש"כ' עכ"ל.

[כ"ז מחיבורי על המכילתא דרשב"י פי"ב א' בפסוק החדש הזה לכם, ועיין עוד שם באריכות].

מק"ט התשובה הוא: 119326 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119326