בשו”ע או”ח סי’ שב ס”ג ובמשנ”ב שם הובאו כמה חילוקי דינים לענין קיפולי בגדים בשבת, וסיים השו”ע דיש מי שאומר שמותר בכל גווני לקפל אם מקפל שלא כסדר קיפולו הראשון ונראין דבריו וכן נקט המשנ”ב והאחרונים מלבד מי שירצה להחמיר על עצמו שלא לקפל כלל עדיף.
ויש לעיין אם כל דינים אלו נאמרו גם בחוה”מ או לא.
ומצינו בספ”ק דמו”ק י ע”ב קיטורי בירי אסיר ויש גורסין בי ידי, ונאמרו בזה כמה פירושים בראשונים, ובשו”ע סי’ תקמא ס”ג כתב דקשרי בתי הידיים אסור, וכתב המשנ”ב דהיינו לעשות קמטים בבגד ודוקא אם אינו מתפשט בשעה שלובשו, דכיון שהקמטים חזקים כ”כ הו”ל מעשה אומן, אבל אם מתפשט כשלובשו אינו בכלל האיסור [כן הביא שם בשם המג”א בשם רבינו ירוחם].
ולפ”ז הקמטים האסורים הם כעין הקמטים של צווארוני החליפות וכיו”ב שנשארים על עומדם מקומטים באופן זה, אבל מי שעושה קמטים בטלית אף שמתכוון ליופי (וכ”ש אם רק מקפל על הקיפול שהיה מקופל קודם לכן ומחזק הקיפול עי”ז), מ”מ מאחר שמתפשט בלבישתו ואינו קמט חזק כ”כ משמע שאינו בכלל האיסור [ואף אם ניכר הקיפול גם בזמן שמתפשט מ”מ לא משמע שזהו בכלל האיסור הנזכר כאן אלא דוקא קיפול שעומד בצורת קיפולו בזמן הלבישה].
אולם באמת צל”ע באופן שיש גיהוץ ממש בכלי כדי לעשות צורות נאות (כגון במגהץ שלנו וכגון במגהץ המכני הנזכר שם בהמשך דברי המשנ”ב לאסור לקמט הענק בעצים המיוחד לזה) למה לא חשיב מעשה אומן, וברמ”א שם כתב בשם הסמ”ק ורבינו ירוחם דמותר להחליק הבגדים עם הזכוכית כדרכן הואיל והוא לצורך המועד, ויל”ע למה לא חשיב מעשה אומן, ויעוי’ עוד במשנ”ב שם סק”ט [על דברי הרמ”א] שכתב לדייק מדברי הב”י והחי”א שמותר להחליק בכל כלי וגם בכלי ברזל חלק שנוהגין חייטים להחליק דהכל מעשה הדיוט הוא ומותר לצורך המועד עכ”ד.
וחזי’ מזה דהגדרת מעשה אומן הוא דבר שאין כל אחד יכול לעשותו ולכן להחליק בגדים מותר וכן לגהץ באופן שאינו יוצר קמט עומד וקיים כגון צווארון מותר וכ”ש לקפל הבגדים בכל גווני לא חשיב מעשה אומן אם הוא לצורך המועד.
וכ”כ במק”ח סי’ תקמא ס”ד שאפשר לקפל הטלית והמשנה מן המתמיהים, וכ”כ מבית לוי תשרי עמ’ צד בשם בעל השבה”ל שהמנהג לקפל את הט”ג כדרכו בחול.
אולם ראיתי בשם אחד מפוסקי זמנינו לאסור לקפל בגד בחוה”מ על הקיפולים הקודמים וצל”ע מקור חומרא זו (ואולי מיירי במקפל שלא לצורך המועד), ושוב ראיתי שכן הובא בלקט יושר עמ’ קו על בעל התה”ד וכן הובא על החזו”א שלא היו מקפלים טליתותיהם בחוה”מ, ואולי לחומרא בעלמא, וכן ראיתי שכ’ הגרח”ק [לא לענין זה] דהחזו”א הורה לשואלים בחוה”מ לאיסור גם מה שמותר מן הדין משום בקעה מצא וגדר בה גדר (ובמאמר המוסגר עי’ בנו”כ ביו”ד סי’ רמב דכל מה שאסר חכם להשואל מדין בקעה הוא גזירה גמורה ואסור אפי’ לחכם אחר להתירו), ועי’ בתורת המועדים עמ’ סה מה שהובא בשם הגרח”ק בטעם החזו”א במנהגו על קיפול הטלית.
מק"ט התשובה הוא: 136300 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136300
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.