כמדומה שפשוט שמה שהקפידה התורה על טומאת כהנים הוא משום קדושתן, עי' ברמב"ן עה"ת, וכלשון הכתוב לא יטמא דהאיסור הוא טומאה, וממילא מכיון שבחצי שיעור אין חצי טומאה ממילא אין איסור כלל.
ויש לציין שכן מבואר להדיא בכמה ממפרשי האיכה רבתי ברד"ל ורש"ש ויפה ענף שירמיה היה נוגע באיברים שלא היה בהם שיעור טומאה וזה הותר לו אע"פ שהיה כהן.
מק"ט התשובה הוא: 123440 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123440
[jetpack-related-posts]עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- איך מותר בזה"ז להפריש חלה ותרומה כשגורם ע"י טומאה לקדש | איך היו נוהגים עם נדה בזמן הבית בעניני טומאה וטהרה שאלה כבוד הרבנים הגאונים שליט"א אשמח אם יוכלו להשיבני דבר: א. איך מותר להפריש בימינו חלה ותרומה, והרי אסור לגרום טומאה לתרומה, ואנו כולנו טמאי מת ונמצא שבהפרשת חלה ותרומה מטמאים אותם. ב. איך הסתדרו בזמן הבית עם כל הכסאות והמטות והמזרנים שבבית שנטמאו בטומאת משכב ומושב של נדה וזבה. ובשלמא כלים אפשר להשתמש בכלי […]...
- האם הותר לכהן להיטמא למת גם באהל או רק במגע אע"ג דלגבי טומאת אהל יש גם לאו של לא יבוא כמבואר בסה"מ להר"מ מצוה קסח, מ"מ במה שהותר לכהן להטמאות כלשון התורה לה יטמא הותר כל אופני טומאת מת וגם טומאת אהל אע"פ שיש לזה לאו ביאה מ"מ התוצאה היא טומאה וזה כלול בהיתר הטומאת מת לכהן. וכן מבואר ברמב"ם פ"ג מהל' אבל דכה"ג מוזהר […]...
- האם מותר להזכיר שם מלאך או שד ומה הדין בשם הכתוב בתורה או בחז"ל ומה הדין בהזכרת אדם הקרוי בשם מלאך שם מלאך או שד נזכר בספרים הנהגה ע"פ קבלה שלא להזכיר מלבד שמות המקובלים כשמות בני אדם, ואף שיש משמעות שאדם שנקרא בשם מלאך כשאינו שם רגיל אלא חריג יש מקום להמנע מלקרותו בשמו מ"מ המנהג להקל ויש לזה סמך. שם שד ע"פ קבלה אין להזכיר והמילה שד מותר. ע"פ הלכה בנגלה משמע שאין שום […]...
- רש"י פרשת וירא כתב רש"י מצחק לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק, דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי, דבר אחר לשון רציחה כמו (ש"ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'. מה שנקט רש"י לגבי ויקומו לצחק "כמו שנאמר" וגבי לצחק בי נקט "כמה דתימא" שפירושו כמו […]...
- הסוברים שחיוב בהמ"ז בפת הבאה בכסנין רק בשיעור קביעת סעודה גמורה האם שיעור האכילה הוא רק כדי אכילת פרס הנה מצד הסברא הפשוטה בודאי ששיעור האכילה של שיעור קביעת סעודה באוכל סעודה שלמה [להסוברים כן, עי' במשנ"ב סי' קסח] מסתבר שהשיעור הוא גדול יותר דלפי צד זה לא ילפי' מאכילת כיכר דעירובין כמבואר במשנ"ב שם. ויש להוסיף דלדעת הפמ"ג באשל אברהם סי' רי סק"א מי שאכל כמה אכילות פחות מכזית עד שיעור ששבע יתחייב […]...
- מלבוש ניילון שנמכר בחנויות שמכסה כל גופו ובנפרד מכסה גם את כובעו במבנה מותאם לכובע האם מותר לצאת בו בשבת במקום שאין עירוב הנה מבואר בשו"ע ורמ"א סי' שא סי"ד ובמשנ"ב שם סקנ"ב שאם יוצא בבגד דרך מלבוש מותר לצאת בו אפי' להציל משום טינוף בגדיו או מפני הגשמים, אבל אם אינו דרך מלבוש לא. ובניד"ד שהבגד אין לו שום שימוש לא לתכשיט ולא לנוי ולא לחימום ולא לכבוד ולא לצניעות אלא רק להגן בלבד אין שום ראיה […]...
- האם מותר לדבר לאחר שסיים ברכת המזון לפני שיברך המזמן בורא פרי הגפן לפי המנהג שכוס אינו חובה במשנ"ב סי' קפג סקכ"א כתב שלא ישיח המברך עד אחר שתייתו, וכתב השעה"צ שם שכל זה הוא בכלל שאין מסיחין על כוס של ברכה. ומשמע שם דהאיסור הוא רק על המברך, דהרי המסובים רשאים לשוח על כוס של ברכה, דהרי אחר שנתנו לו כוס קודם שהתחיל לברך מבואר בשו"ע שם בס"ו שהמסובין רשאין לברך, וגם […]...
- האם אפשר להשלים שחרית בחצי שעה שאחר חצות למעשה הדעה העיקרית שהיא דעת רוב הפוסקים והדעה המסתברת להלכה (עי' תוס' ישנים יומא כח ע"ב ודוק וכן בסי' רלג משנ"ב סק"ב ושעה"צ ושונה הלכות שם), וגם הכרעת הרמ"א (סי' פט ס"א) הגר"א והמשנ"ב (שם סק"ז) וגם פשטות הגמ' ר"פ תפילת השחר שאי אפשר להתפלל בשום אופן בחצי שעה שאחר חצות, אלא רק מלאחר מכן […]...
- המקלל בקללה שאין בה מיתה האם עבר איסור כן ואם אמר השם לוקה. מקורות: הנה ראשית כל בברכת ה’ מפורש במשנה בסנהדרין שמתחייב גם ביכה וכו’ ומסתימת הדברים כמו ששם לא נזכר שדין הקללה הוא דוקא על דבר שיש בו מיתה א”כ גם שאר דברים שנזכר בהם איסורי קללה מסתמא מיירי בכל קללה. וכן יש להוכיח מדברי השו”ע חו”מ סי’ כז ס”ב שאם […]...