האם יש להוכיח מהמדרש אגדה פ’ שלח שהזכיר משקל רטלים שהוא מדרש מאוחר והאם יש לזה קשר לח”י רוטל

עוד תוכן קשור:

1. ילד קשר קשר בערב שבת בחוט של משחק והיה בכוונתו להתירו מיד ושכח האם מותר להתירו למחרת מכיון שהתכוון להתירו מיד הו”ל קשר שאינו של קיימא ומסתמא היה קשר שאינו של אומן ולכן הכלל בכה”ג מבואר ברמ”א סי’ שיז ס”א דמעיקר הדין קשר כזה מותר להתירו בשבת אבל אם יש שם ב’ קשרים זה על גבי זה יש לחשוש דחשיב קשר של אומן ויש להחמיר אם לא במקום צער. ומה שהתכוון להתירו […]...
2. מה טעמו של הרא”ש שכתב שבדבר שהוא מן העץ יברך העץ ובדבר שהוא מן האדמה יברך האדמה ובדבר שהוא מסופק יברך שהכל כמובן שהפירוש הקל יותר לפרש לפו”ר הוא שבדבר שהוא מסופק ממה הוא ואינו יודע אם הוא גידולי קרקע כלל יברך שהכל אבל אם יודע שהוא גידולי קרקע ורק מסתפק בין בפה”ע לבפה”א יברך ב”פ האדמה, דהרי בודאי עדיף לברך המפורט יותר, כיון שדבר זה הוא בודאי מגידולי האדמה, וכמו שעל פרי אדמה אין מברכין שהכל […]...
3. מהו המנהג שהזכיר המטה אפרים שהאבות מברכים הבנים שיכתבו לחיים טובים בענין מה ששאלתם על מה שכ’ המטה אפרים בריש סי’ תקפג שהאבות מברכין הבנים שיכתבו לחיים טובים, ולכאורה הוא נגד המנהג הרווח הנזכר ברמ”א ובאחרונים שכל אחד מברך לחבירו ונזכר גם במטה אפרים גופיה סו”ס תקפב סכ”ו, הנה המעיין במטה אפרים ריש סי’ תקפג יראה דשם מיירי להדיא במנהגים שבבית קודם הסעודה שהרי המטה אפרים […]...
4. מכתב בענין אגדה על ס”ת בגויל לכבוד הרב יהודה אפשטיין רציתי להעיר על הענין שהציבור אינם כותבים בגויל ס”ת ויש מכם ההולכים מעיר לעיר לפרסם ענין הגוילים. ואם כי איני נכנס לגוף הענין מהפן ההלכתי והדיני, אך מענין הוא הדבר שפרט כעין זה ממש נמצא כתוב ביד רמ”ה [סנהדרין צז ע”א] בזה”ל, והגויל יאשם, אגויל של ספרי תורות קאי כלומר יענש ויכלה […]...
5. האם מותר לקרוא בשבת ויו”ט בכרטיס שנה טובה | האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים בשבת ויו”ט | סדר קדימת אכילת סימני ראש השנה | המתארח אצל חבירו היכן ידליק את הנרות בבית המארח שאוכל שם או בבית שישן שם | בהנ”ל, האם עדיף להדליק בבית שאוכל שם בתחילת יו”ט, או בבית שישן שם אח”כ מאוחר יותר בס”ד שלו’ רב לכבוד ידידי ורעי החשוב הג”ר עקיבא משה סילבר שליט”א, א. האם מותר לעיין בכרטיס הברכה “שנה טובה” שמביאים מכרים הבאים להתארח אצל מארחים? ב. האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים ביו”ט ושבת? ג. מה הוא “סדר אכילת סמני רה”ש”, לפני או אחרי קידוש ומהי סדר קדימות הברכות? ד. היכן עדיף להדליק […]...
6. האם עדיף להתפלל בהנ”ח במנין הנוהג כבני ספרד או במנין מאוחר היותר הנוהג כפי מסורת אבותיו בני אשכנז | באיסור לא תתאוה ולא תחמוד האם יש איסור גם אם מתאוה וחומד שיהיה לו דבר דומה למה שיש לחבירו, ומהו הטעם בזה בס”ד הרב שלו’ רב, א. האם עדיף להתפלל תפילת שחרית עם נץ החמה ביו”ט דרה”ש? ב. אם כן, ואני אשכנזי ויש לידי מקום מגורי מניין ספרדי עם נץ החמה, האם ללכת למניין זה או למניין האשכנזי היותר מאוחר? ג. באיסור “לא תתאוה” ו”לא תחמוד” קשור האחד עם השני, איך יכול להיות מציאות שבגלל שאדם רואה […]...
7. מי שרגיל לכתוב כשהשורות עקומות מאוד האם חשיב שינוי לגבי דברים שצריך לשנות כתיבתם בחול המועד או שצריך בנוסף לזה עוד שינוי יותר ממה שהוא רגיל לכתוב תמיד די במה שהוא רגיל לשנות תמיד, שיעשה כהרגלו. והטעם משום שזה כבר נתבאר לענין דיני תפירה שהדיוט הרגיל לתפור בתפירה שאינה ישרה א”צ שינוי, וה”ה שאר דברים ממה שהותר בהם מעשה הדיוט שמי שרגיל במעשה הדיוט יהיה רגילותו כמעשה הדיוט. ומה שסתם אדם צריך לשנות הוא משום דחיישי’ להדעות שסתם כתיבה שלנו היא מעשה אומן […]...
8. חולה שאוכל ביום כיפור האם יש ענין לאכול כמה שיותר מאוחר כדי לקיים מצוות עינוי קודם לכן נראה דאע”פ שאדם שמרגיש יותר את מצוות עינוי ומצטער בצער עינוי מקיים בזה הידור מצוה או תוספת במצוה (בין מדאורייתא ובין מצד המוסר בטעמא דקרא) מ”מ יותר טוב שלא להשתהות ולהמתין במקום פיקוח נפש מכיון שהצורך להזדרז במקום פיקוח נפש הוא נחוץ יותר מהידור זה. מקורות: יכול לאכול מיד וכמו שאמרו בגמ’ לענין חילול שבת […]...
9. מה מקור אמירת הסליחות והאם יש אשכנזים שנוהגים לאומרו כל ארבעים יום והאם יש דבר בקרבן שהסליחות נתקנו כנגדו מקור הסליחות מובא בטור סי’ תקפא בשם רב האי גאון ע”ש הימים שהיה משה בהר לטובת ישראל שזה היה בארבעים יום הללו, ובחיי אדם כלל קלח ס”א ציין להתנא דבי אליהו זוטא פ”ד אות י שבאותם הארבעים ימים שהי’ משה בהר נהגו ישראל בצום ובתענית ושמשום כך הוא עת רצון. וגם יש למנהג תקיעת השופר […]...