אינו לעיכובא.
מקורות: הפוסקים דנו על ברוך שם אם הכונה בו לעיכובא והכרעת המשנ”ב שבדיעבד גם אם לא כיון בו יצא ושאפי’ לא אמרו כלל אינו לעיכובא בדיעבד וכ”ש אל מלך נאמן שלא נזכר בגמ’ שלנו ואינו מוסכם בראשונים לאמרו ושלכו”ע אינו לעיכובא וא”כ כ”ש שהכונה בו אינה לעיכובא וכנ”ל לענין ברוך שם וכאן הוא בכל שכן.
(הרחבתי יותר בעם סגולה ח”א סי’ כח).
מק"ט התשובה הוא: 2476 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2476
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- בענין הכונה בדיעבד בפסוק ה’ שפתי תפתח {יום ה’ לסדר לך לך תשע”ו } בע”ה {לכבוד ידידי החתן היקר הרב אלישע כהן לוין נ”י וכו’} אציע לפניך את אשר נסתפקנו בעבר בענין ה’ שפתי תפתח [וכן באל מלך נאמן], האם הכונה מעכבת בו בדיעבד, ובקשת שאודיעך מה שיענה לי מרן הגרח”ק שליט”א בזה. והנה בגמ’ איתא שהוא כתפילה אריכתא ושמה”ט אי”ז הפסק […]...
- הכונה שיש לכוון בסוכה שישיבתה היא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד האם הוא רק באכילה או בכל שהייה בסוכה והאם היא מעכבת בדיעבד ראוי לכוון בכל ישיבה בסוכה, והכונה זכר ליציאת מצרים להלכה אינה מעכבת בדיעבד (דלא כהמחמירים בזה) אם כיון לכל הפחות למצוות ישיבה בסוכה, ואם בא לשבת בסוכה ואכל כזית בסתמא חשיב כוונה עכ”פ בדיעבד, ויש דעות בפוסקים שלענין אכילה אין הכונה מעכבת כלל בדיעבד, וראוי לחשוש להחמירים בזה במקרה כזה לחזור ולאכול כזית כיון שהוא […]...
- האם קטן נאמן לומר שחוט העירוב נקרע כדי לאסור לטלטל בשבת וכדי להודיע לאחרים מחמת כן לאסור ומה הדין כשהקטן נאמן עליו כ’ הרמ”א יו”ד סי’ קכז ס”ג, קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין, מכל מקום בקטן חריף ובקי בדבר ואיכא רגלים לדבריו יש להחמיר אם מעיד על דבר איסור עכ”ל. ויעוי’ ברמ”א לעיל מינה מה שדן על עד אחד גדול דבכללות דיניו נזכר שבאופן שמעיד לאסור על דבר שאפשר לבררו יש לו נאמנות יותר […]...
- תגובה שנתקבלה על תשובות קודמות, בענין כונת בפסוק פותח את ידיך | כונה בזכרינו לחיים אם הוא לעיכובא כדין ברכת אבות | ייחוס ספר הציוני | ועוד | ותשובה על מכתב זה א) בשאלה הראשונה לענין עיכוב כוונת פסוק פותח את ידיך אם די בעיקר הענין, יש לציין גם להכוונה בברכת אבות בשמו”ע שנחלקו בזה פוסקי זמנינו אם כל כוונת התיבות מעכב. ב) ושמעתי עוד לשאול אם בעשרת ימי תשובה שמוסיפים בו זכרנו לחיים אם לא כיון בתיבות אלו מה הדין, כיון דהרי כל אמירתו אינו […]...
- אדם שכיון בפסוק פותח את ידיך את המשמעות ולא כל מילה לחוד האם יצא ידי חובה נראה שיצא. מקורות: הארכתי בשו”ת עם סגולה....
- האם לשיטת הגר”א ישיבה בקידוש היא לעיכובא נראה שעיקר ריהטא דמילתא שלא לחשוש לצד כזה שאין יוצאים ידי חובת קידוש מעומד בדיעבד. מקורות: הגר”א בוודאות סובר שישיבה בקידוש אינה לעיכובא, וההוכחות לזה כדלהלן:א. הגר”א בסי’ קסז להדיא סובר להדיא דלהלכה ישיבה בברכה ראשונה אינה לעיכובא להוציא אחרים, וכן פסקו השו”ע והמשנ”ב שם כדעה זו.ב. אין שום חומרא לדידן להלכה ביין יותר מבפת […]...
- האם בפסוק פותח את ידך יש לכוין בכל מילה או די לכוין את הענין בס”ד מוצאי שבת פ’ וילך ו’ תשרי תשע”ז א) הנה קי”ל באמירת אשרי שצריך לכוין בפסוק פותח את ידיך, כמו שכתב בשו”ע או”ח סי’ נ”א ס”ז וז”ל, צריך לכוין בפסוק פותח את ידך (תהילים קמה, טז), ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. ויש להסתפק האם הכונה המחויבת צריכה להיות על כל מילה ומילה […]...
- הרוצים לצאת ידי חשש ב’ השיטות בניקוד זכר בפרשת זכור מה יכפלו בפסוק בשם הגראי”ל שטינמן הובא שלא לכפול הכל, כיון שאם כופל הכל יצא בודאי ידי חובה בקריאה ראשונה ואחרי שכבר יצא אינו יכול להדר שוב, כלומר דלפי הצד שהפעם הראשונה שקרא לא היה בניקוד הנכון אינו יכול להשלים אחר כך הניקוד הנכון, מאחר שכבר יצא בדיעבד. ואמנם לגוף הדברים יל”ע אם לא שייך לצאת שוב, ועי’ […]...
- מלך נזיר האם יסתפר או לא נראה שאסור לו להסתפר, חדא דנזיר עשה ול”ת הוא כדאמרי’ בפ”ק דיבמות ה ע”א וברש”י שם, דכתיב קדוש יהיה גדל פרע וכתיב תער לא יעבור על ראשו, ואילו מלך שיסתפר בכל יום אינו אלא עשה מדברי קבלה דילפי’ לה בספ”ב דסנהדרין כב ע”ב מדכתיב מלך ביפיו תחזינה עיניך, והרי דברי קבלה לא דחי ד”ת, ועוד […]...