האם הכונה באל מלך נאמן בק"ש היא לעיכובא כמו בפסוק ראשון

עוד תוכן קשור:

1. תגובה שנתקבלה על תשובות קודמות, בענין כונת בפסוק פותח את ידיך | כונה בזכרינו לחיים אם הוא לעיכובא כדין ברכת אבות | ייחוס ספר הציוני | ועוד | ותשובה על מכתב זה א) בשאלה הראשונה לענין עיכוב כוונת פסוק פותח את ידיך אם די בעיקר הענין, יש לציין גם להכוונה בברכת אבות בשמו”ע שנחלקו בזה פוסקי זמנינו אם כל כוונת התיבות מעכב.   ב) ושמעתי עוד לשאול אם בעשרת ימי תשובה שמוסיפים בו זכרנו לחיים אם לא כיון בתיבות אלו מה הדין, כיון דהרי כל אמירתו אינו […]...
2. בענין הכונה בדיעבד בפסוק ה’ שפתי תפתח {יום ה’ לסדר לך לך תשע”ו } בע”ה {לכבוד ידידי החתן היקר הרב אלישע כהן לוין נ”י וכו’} אציע לפניך את אשר נסתפקנו בעבר בענין ה’ שפתי תפתח [וכן באל מלך נאמן], האם הכונה מעכבת בו בדיעבד, ובקשת שאודיעך מה שיענה לי מרן הגרח”ק שליט”א בזה. והנה בגמ’ איתא שהוא כתפילה אריכתא ושמה”ט אי”ז הפסק […]...
3. האם קטן נאמן לומר שחוט העירוב נקרע כדי לאסור לטלטל בשבת וכדי להודיע לאחרים מחמת כן לאסור ומה הדין כשהקטן נאמן עליו כ’ הרמ”א יו”ד סי’ קכז ס”ג, קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין, מכל מקום בקטן חריף ובקי בדבר ואיכא רגלים לדבריו יש להחמיר אם מעיד על דבר איסור עכ”ל. ויעוי’ ברמ”א לעיל מינה מה שדן על עד אחד גדול דבכללות דיניו נזכר שבאופן שמעיד לאסור על דבר שאפשר לבררו יש לו נאמנות יותר […]...
4. מה שאיטר מניח תפילין על יד ימינו האם הוא לכתחילה או גם לעיכובא בדיעבד הנה לפי עכ”פ ב’ מג’ הטעמים שנאמרו בגמ’ מנחות לז ע”א על שמאל (היינו השתיים שהובא במשנ”ב), בין לפי הטעם דדרשי’ ידכה יד כהה ובין לפי הטעם דדרשי’ וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, לפי ב’ הטעמים באיטר הוא להיפך, וכמו שבאינו איטר אם לא קיים הטעמים הללו על ידי שהניחם בימין לא […]...
5. האם הכונה בטעם מצוות מצה הוא מפרטי המצוה יום ב’ לסדר בחקתי ע”ו לכבוד הג”ר דוד פאלק בעמח”ס ובתורתו יהגה ושא”ס ע”ד מה ששאל כת”ר ע”ד הב”ח בסי’ תרכ”ה שמנה סוכה ציצית ותפילין במצוות שהכונה מעכבת בהן לכתחילה ולא מנה מצה, אע”ג דבמצה כתיב ג”כ (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך וגו’. הנה במתני’ פ”ק דברכות הביאו להך קרא ולא הזכירו […]...
6. מלך נזיר האם יסתפר או לא נראה שאסור לו להסתפר, חדא דנזיר עשה ול”ת הוא כדאמרי’ בפ”ק דיבמות ה ע”א וברש”י שם, דכתיב קדוש יהיה גדל פרע וכתיב תער לא יעבור על ראשו, ואילו מלך שיסתפר בכל יום אינו אלא עשה מדברי קבלה דילפי’ לה בספ”ב דסנהדרין כב ע”ב מדכתיב מלך ביפיו תחזינה עיניך, והרי דברי קבלה לא דחי ד”ת, ועוד […]...
7. מהי הכונה הנצרכת במצוות דאורייתא ובמצוות דרבנן במצוה דאורייתא הכונה לעיכובא הוא לצאת ידי חובת המצוה, ויש בזה עוד דעות (עי’ במקורות), ולענין מצוה דרבנן יעוי’ במקורות. מקורות: לענין מצוה דאורייתא (לענין השיטות הדעות שמצוות צריכות כוונה לעיכובא שכך הלכה לרוב הפוסקים) משמע שנקט המשנ”ב בהל’ תפילין סי’ כה ס”ה סקט”ו ע”פ האחרונים (וראה עוד משנ”ב סי’ ח סקי”ט) דהכונה לעיכובא בדיעבד […]...
8. איך אפשר להבין את המצב שאדם שהתמנה למתן מידע בלבד פועל כמלך בימי הביניים ככל היוצא מפיו יעשה כנגד כל הרשויות והשלטונות בעוד הממונים בזמן החזו"א התקיים בהם לב מלך ביד ה’ ואף הם עצמם לא הבינו למה נתנו הקלה לבני הישיבות ידוע שאחד מראשי ממשלת הרשע בארה”ק אשר נתן הקלה בשעתו לבני הישיבות בזמן החזו”א התחרט לאחר שעבר מתפקידו, והיו התבטאויות שונות מגדולי ישראל באותו הזמן, יש שהתבטאו בכאב שמצוה אחת שהיתה בידו נלקחה ממנו, ויש שהתבטאו לאידך גיסא שמשמים סובבו שיתחרט כדי שלא יקבל על המצוה שכר כדין תוהה על הראשונות (קידושין מ), ויש שהצביעו […]...
9. אדם שכיון בפסוק פותח את ידיך את המשמעות ולא כל מילה לחוד האם יצא ידי חובה נראה שיצא. מקורות: הארכתי בשו”ת עם סגולה....
10. האם בפסוק פותח את ידך יש לכוין בכל מילה או די לכוין את הענין בס”ד ‏מוצאי שבת פ’ וילך ו’ תשרי תשע”ז א) הנה קי”ל באמירת אשרי שצריך לכוין בפסוק פותח את ידיך, כמו שכתב בשו”ע או”ח סי’ נ”א ס”ז וז”ל, צריך לכוין בפסוק פותח את ידך (תהילים קמה, טז), ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. ויש להסתפק האם הכונה המחויבת צריכה להיות על כל מילה ומילה […]...