לכאורה שכן (גם לפי הדעות שבשאר שנים בן כרך לא יכול ליתן לבן עיר) דלא שייך לומר שכל אחד מחוייב מדין אחר (אחד מדין י”ד ואחד מדין ט”ו מוקדם) דהרי בתקנה לא שייך לחלק בזה, דהרי כל שמקיים חובת התקנה באופן שמכוון לעיקר טעם התקנה לפרסם הנס סגי.
ואף שבאמת יש עוד תקנה במה שיקראו כרכים בט”ו ליתן כבוד לעיירות א”י כמ”ש הב”י בהל’ מגילה בשם הר”ן בפ”ק דמגילה ע”פ הירושלמי שם, והוא גם תקנה לזכרון לשושן שנעשה בה נס גם בי”ד ונחו בה בט”ו, כדמבואר שם וכדמשמע קצת גם בגמ’ מגילה ב ע”ב, מ”מ בשנה זו אין תקנה זו מתקיימת במתנות לאביונים.
וכן בבן כרך שחשב שהוא בן עיר שקרא מגילה בי”ד לפי דעתו שהוא עיקר דינו אז, ונזכר שהוא בן כרך מוקדם, לכאורה א”צ לקרות שנית ולכוון לצאת חובת בן כרך, והוא מאותו טעם הנ”ל.
וכן בבן כרך שקרא בתורת שיהיה בן ט”ו בן כרך וחזר קודם שבת של ט”ו לעיר פרוזה (באופנים והדעות שמועיל לשנות מקומו) לא חשיב שנפקעה קריאתו ולא אמרי’ שקרא בתורת בן כרך ונתברר שלא היה בן כרך, דלענין תקנה זו כולן שוין.
ויש לצרף ג”כ דעת הפוסקים שהכל יוצאין בי”ד שהוא זמן קריאתה ואולי יש לצרף גם דעת הפוסקים דאפי’ בימים שקודם לכן בשעה”ד.
מק"ט התשובה הוא: 125422 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125422
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.