האוכל בליל שבת ויום טוב בבית הוריו וחוזר לישון בביתו האם ידליק הנר בבית הוריו או בביתו

הנה בשו"ע סו"ס רעג הביא דעה שהקידוש צריך להיות דוקא במקום הנר, ולהלכה נקט שאין חיוב דוקא במקום הנר אם מצטער במקום הנר, וכתב שם המשנ"ב ובבה"ל דהיכא שאין צורך גדול לאכול דוקא שלא במקום הנר שמצטער הרבה במקום הנר, יש לחוש לדעת כמה ראשונים שסוברים דיש לקדש דוקא במקום הנר עכ"ד בקיצור עי"ש עוד.

ויש לדון מה הדין בזה באופן שאוכל בבית הוריו ויש שם נרות שבעלת הבית הדליקה אבל הוא עצמו לא הדליק שם האם סגי בזה לענייננו.

והנה במקום שהוא מבני הבית ואשתו או אמו הדליקה ואוכל במקום נרות אלו בזה אין שאלה כלל, מכיון שהנרות הם מחיוב שלו, אבל הנידון הוא כאשר הוא מחוייב בנרות בפני עצמו והוא הדליק הנרות של החיוב שלו במקום אחר האם יוצא לפי שי' אותם הראשונים.

ובשם הגרשז"א הובא בשש"כ דאם יש אור יותר במקום שאין נר א"צ דוקא מצטער הרבה ומבואר שהבין דענין האכילה במקום הנר הוא משום אורה, ולפי דבריו פשיטא שאין שאלה בניד"ד דודאי עיקר הענין הוא האכילה במקום שיש אורה.

ונ"ל להביא ראיות לעיקרון זה דאין ענין הנר שלו דוקא לעיכובא ומועיל נר של אחר לענין זה, חדא דבב"י בסי' רעג מבואר מהראשונים דגם להמצריכים לאכול במקום הנר מ"מ מודים שהאוכלים מבעוד יום א"צ לאכול במקום נר דיש כבר אור מהיום (וזה הנוסח שנזכר שם ולא שהנר אינו מועיל אז).

ועוד דראיית המחמירים לאכול במקום נר בב"י שם הוא מדברי הגמ' בפסחים קא ע"א דילמא מתעקרא לכו שרגא וכו', ושם מיירי שהיו ישנים במקום אחר והיו יכולים לאכול במקום נר שלהם או במקום נר שלו, וש"מ שאין קפידא לאור איזה נר יאכלו.

וכן יתכן להביא ראיה מהמחבר בסי' רסג ס"ח שהביא דעת האו"ז דכשיש כמה בעלי בתים שאוכלים במקום אחד א"א לכל אחד לברך שם, ואפשר שגם להדליק אין צריכים לדעה זו, והמחבר חשש לדעה זו לענין ברכה, ואם כן חזינן דאפשר לאכול לאור נרות של אחר.

אולם ג' פירכי איכא על זה, חדא דמנ"ל שסבר שגם א"צ להדליק, (וצל"ע בפנים האו"ז), ועוד דהרי מבואר במשנ"ב שם דמיירי באופן שכל מעשיהם עושים בחדר אחד ואין לכל אחד חדר בפני עצמו, ובזה יש לומר דסבר האו"ז שכולם כבני בית אחד וזה פוטר אחד את חבירו משא"כ באופן שיש לאחד מהם חדר בפני עצמו דלכו"ע יכול לברך שם כמ"ש המשנ"ב ואירע ואחד לא הדליק דשמא גם להאו"ז לא יועיל לאכול לאור נרות של חבירו, ועוד דמנ"ל שהאו"ז סובר כהדעה דצריך דוקא אכילה לאור הנרות (וגם בזה צל"ע).

ומ"מ הראיות הראשונות סגי בהו דאין דין האכילה לאור הנר דוקא לאור הנר שלו.

עכ"פ בניד"ד באופן שאוכלים בבית ההורים הנה לדעת המחבר בסי' רסג שם א"א לברך כשמדליק במקום שמדליקה בעלת הבית, אלא ידליק בלא ברכה, ולדעת הרמ"א אפשר לברך.

ובאופן שיוצא מביתו מיד בתחילת הלילה וחוזר לאחר שכבים הנרות אינו יכול להדליק בביתו דהרי אינו נהנה לאור הנרות כלל, אבל במקום שאם מדליק בביתו נהנה לאור הנרות בחלק מהזמן הנה אם ההנאה מהנרות היא לצורך הסעודה ודאי אפשר לברך שם כמבואר במשנ"ב סי' רסג סקמ"א בשם הדה"ח.

ואף באופן שנהנה בביתו לאור הנרות בשימוש שאינו לצורך הסעודה מבואר ג"כ במשנ"ב סקל"ח שיכול לברך (וגם במשנ"ב סקמ"א הנ"ל אפשר דסבר דשימוש לצורך הסעודה הוא רק חידוש של הדה"ח וסתמו בזה שאר אחרונים עי"ש), וכן מבואר לעיל בסקכ"ט שיכול לברך על מה שמדליק הבחור בחדרו אפי' אם החדר מיוחד רק ללון ואוכל בבית אחר.

א"כ מה שנקט המשנ"ב בסקמ"א לעשות שימוש מצרכי סעודה לאור הנרות יש לומר דהוא לרווחא דמילתא שחשש לזה ולא מדינא.

והטעם שהזכיר חששא זו רק בסקמ"א בסעי' ט' (דמיירי במי שמדליק בבית ואוכל בחצר) ולא בסקכ"ט בסעי' ו' (דמיירי בבחורים שיש להם חדר ללון ואוכלים בבית אחר) ולא בסקל"ח בסעי' ח' (דמיירי בבעלי בתים שאוכלים יחד ויש לכל אחד מהם חדר בפני עצמו) יתכן משום שבסעי' ט' מיירי במי שהבית קרוב למקום האכילה ובבית מסדר את האוכל משא"כ בסעי' ו' מיירי בבחורים שאוכלים בריחוק מביתם, ואפי' בסעי' ח' דמיירי בחדר קרוב למקום האכילה מ"מ אין מכינים בחדר זה את האוכל.

אבל עיקר הטעם למה הזכיר חששא זו רק בסעי' ט' הוא משום דשם מיירי שאוכל בחצר במקום שאין נרות כלל, הלכך חשש המשנ"ב להדעות דבעי' אכילה במקום נר, והיכא דאי אפשר לקיים דבריהם מ"מ לרווחא דמילתא יש לעשות צרכי הסעודה לאור הנר, משא"כ בסעי' ו' ובסעי' ח' מיירי שאוכל במקום שאדם אחר הדליק נרות, וממילא מקיים בזה אכילה במקום נר, הלכך לא חש המשנ"ב (והדה"ח שהביא המשנ"ב בב' המקומות) לעשות מצרכי הסעודה במקום הנר שלו.

עכ"פ לכאורה היוצא דעיקר דעת המשנ"ב בביאור דעת הפוסקים הוא כדלהלן:

דמי שיש לו חדר מיוחד ויש מי שמדליק במקום האכילה יש להדליק בחדר המיוחד שלו, (ואין כאן חשש של אכילה במקום נר כיון שיש כבר נר במקום אכילתו), ואם רוצה להדליק במקום האכילה לדעת המחבר מדליק בלא ברכה (וגם אפשר דלהמחבר לא סגי שאינו מברך אלא מחוייב להדליק בחדר שלו דעיקר דברי המחבר מיירי במי שאין לו חדר שידליק בלא ברכה כמ"ש המשנ"ב בסקל"ח, ומה שנקט המשנ"ב שיכול לברך בחדרו ולא שצריך אפשר משום הרמ"א), ולדעת הרמ"א נהגו לברך עכ"פ כשאין חדר מיוחד לכל אחד, ופשטות לשון המשנ"ב דגם כשיש חדר מיוחד מ"מ יכול לברך במקום האכילה רק דנקט שיכול לברך בחדר (והורה הגרנ"ק דגם שנהגו לברך אם אפשר לצאת הברכה מאחר עדיף).

ויש בזה עוד נידון נוסף דבסק"ל הזכיר המשנ"ב דבעלי בתים בירידים ישתתפו בנר וידליק אחד ויכוון להוציא בברכתו ויכוונו הם לצאת, ולא הזכיר שכולם יכולים להדליק.

ומצינו בזה כמה תירוצים, הא' יש לומר דהמשנ"ב רק הזכיר מה שמחוייבים מן הדין לעשות במצבים שלא נהגו להדליק בהם כל אחד וקאמר שנפטרים על ידי שידליק אחד (וגם אפשר דאין הידור כ"כ שכל אחד ילדיק ויברך מאחר דבלאו הכי יש פוטרים ולהדליק בלא ברכה לא נהגו וגם מפקיע עצמו מברכה).

והתירוץ ב' יש לציין דעיקר דברי המשנ"ב בסק"ל מיירי בבעלי בתים שיש להם אשה מדלקת בביתם והם ביריד כמבואר שם, וציין שם לשו"ע סעי' ז' דמי שאשתו מדלקת עליו ובעה"ב מדליק עמו בחדרו א"צ להשתתף עמו בנר, וכך תירצו (קצה"ש סי' עד בדה"ש סקכ"ב) דאין מכאן קושי' על דברי הרמ"א בסעי' ח ובמשנ"ב שם שב' או ג' בעלי בתים האוכלים במקום אחד כל אחד מדליק ומברך.

ובאמת יש לציין דמסתמא בסעי' ח לא מיירי הרמ"א והמשנ"ב באופן שנשותיהם מדליקות עליהם בבתיהם כגון ביריד, דהרי בזה נתבאר בסעי' ז' שאם בעה"ב מדליק על האורח ואשת האורח מדליקה עליו בביתו א"צ להדליק, ואפי' תימא שיש חילוק בין בעה"ב שמדליק שם לבין אחד האורחים שמדליק שם מ"מ זה לא נתבאר להדיא בסעי' ח' שם בשו"ע ורמ"א ומשנ"ב שחיוב ההדלקה המוטל על כל אחד מבעה"ב (גם להמחבר בלא ברכה) הוא רק באופן שכולם שם אורחים.

ועי' בשבות יצחק בדיני נר שבת פי"ד סק"ב מה שהביא עוד תירוץ בזה בשם הגריש"א.

עכ"פ בניד"ד בזוג שיוצא לאכול בבית הוריו וחוזר ללון בביתו אם לא ישתמש לאור הנרות בביתו ידליק בבית הוריו ולרמ"א יכול לברך (או לצאת בברכה כנ"ל) ואם ישתמש לאור הנרות בביתו עדיף שידליק בביתו אבל יכול להדליק בבית הוריו.

מק"ט התשובה הוא: 125958 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125958

פוסטים קשורים לנושא:

אני מתארח אצל חמי בלילי שבת ויום שבת ובמוצאי שבת ויום ראשון אני מתארח אצל אבי, האם אדליק במוצ"ש אצל חמי או אצל אבי האם מותר לקרוא בשבת ויו"ט בכרטיס שנה טובה | האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים בשבת ויו"ט | סדר קדימת אכילת סימני ראש השנה | המתארח אצל חבירו היכן ידליק את הנרות בבית המארח שאוכל שם או בבית שישן שם | בהנ"ל, האם עדיף להדליק בבית שאוכל שם בתחילת יו"ט, או בבית שישן שם אח"כ מאוחר יותר מי ששכח ולא בירך לפני שהדליק את הנר הראשון של יום השני של חנוכה, האם יכול לברך לפני שמדליק את הנר השני הלומד בבית הכנסת בליל שבת או יום טוב קודם סעודה האם חשיב שומר כיון שודאי יבוא לביתו האוכל בסוכה סעודה כשיעור יותר מכביצה פת המחייבו בסוכה מדינא, האם יכול להמשיך לאכול בביתו פחות מכשיעור, ומה הדין כשמתחייב לאכול בסוכה רק בצירוף שניהם ישיבה שקבלו כמות אוכל ואין להם כלל מה לעשות עם האוכל או עם חלקו, האם מותר להעביר האוכל לצדקה מי שהדליק בבית הכנסת ובירך שהחיינו והדליקה עליו אשתו בביתו ביום הראשון האם ביום שני יכול לחזור ולברך שהחיינו האם יש הידור שידלק הנר יותר מחצי שעה בהבדלה כשמברך על הבשמים והנר האם צריך להחזיק גם בכוס היין ואם צריך להחזיק את הנר