פשוט דסעודת ברית יש לה כל דיני סעודת מצוה בכל מקום (כגון בבין המצרים) למרות שלא נערך תיכף אחר הברית תוך כדי דיבור, אלא שנעשה משום הברית, ובפוסקים דנו לגבי סעודת מצוה וסעודת סיום עד אימתי חשיב סעודת מצוה, עי’ מהרש”ל וחו”י, אבל זה פשיטא דסעודת ברית שנעשית ביום הברית מחמת הברית חשיבא סעודת מצוה גם אם לא נעשה באותו היום מיד, ואף דיני תחנון נקבעים לכל יום המילה מחמת שהוא שמחה שלהם כמבואר במשנ”ב ופוסקים.
מק"ט התשובה הוא: 125771 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125771
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- כמה צריך לאכול בסעודת סיום כדי להפקיע את חיוב תענית בכורות בערב פסח הדין הפשוט והידוע שצריך כזית, ומ”מ המנהג להקל בזה גם בלא לאכול. מקורות: לגבי תענית בה”ב ועשרת ימי תשובה כתב המשנ”ב (סי’ תקסח סקי”ח ועי”ש בשו”ע ס”ב) שיש לאכול בסעודה ואז נפקע ממנו הצום, וכן יש מפוסקי זמנינו שכתבו לגבי סיום בערב פסח (אול”צ ח”ג פי”ב תשובה א), והוסיף שיש לאכול לפחות כזית מזונות או […]...
- מי שהגיע לסעודת הברית בתשעת הימים באיחור לאחר שכבר עשו הברית מילה האם מותר באכילת בשר אפשר לסמוך ולהקל בזה. מקורות: כמה פוסקים התירו בזה (בתשובות והנהגות ח”ב סי’ רי בשם הקה”י וכן דעת האג”מ והגרנ”ק, ביאורים ומוספים סי’ תקנא אות צא), וכך נראה לפו”ר מכיון שיש כאן סעודה של שמחה ששמחים עם בעלי הברית והסעודה נעשית מחמת הברית, והרי אין כאן כל יחיד ויחיד שאוכל מחמת שהיה בברית מילה (דמי […]...
- סופר מיוחס ומלומד שגובה הון עתק על מלאכתו האם בכתיבת הסת"ם שלו שייך גם כן דין עוסק במצוה להפטר ממצוות אחרות מבלי להיכנס לנידון עוסק במצוה בזמנינו, שהוא נידון בפני עצמו, יעוי’ במג”א סי’ לח סק”ח שכתב שאם עיקר כוונת העסק הוא לקבל שכר המלאכה אין דינו כעוסק במצוה, ובביאור הלכה שם הקשה עליו ומסיק בביאור הלכה שם ובסי’ ע’ שאם מכוון גם לשכרו וגם לשם שמים נחשב כעוסק במצוה. ואמנם הזכיר שם הלשון שאם כוונתו […]...
- מי שברר בשבת אוכל מתוך פסולת ביד לאכול מיד כדין ואחר כך התחרט ואינו רוצה לאכול את מה שברר האם יכול להתחרט אם התחרט ולא אכל אין בזה חיוב חטאת אבל אינו ראוי לעשות כן (שעה”צ סי’ שיט סק”ה בשם הפמ”ג). ואמנם השעה”צ כתב שצריך ראיה לדבריו, ומשמע שלא קיבל דבריו בפשיטות, ומצד שני לא חלק עליו להדיא, וציין לסי’ שטז ס”ו, ושם בסי’ שטז ס”ה כתב בבה”ל בשם הרמב”ן שאם ישב אדם על הפתח שלא לשם […]...
- האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר יש מקור לאכול הלחם עם האפר אחר סוף אכילתו. מקורות: לכבוד הרה”ג המפורסם כמוה”ר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א מח”ס גם אני אודך ושאר ספרים נראה דיש טעם למה שיאכל אחר כל הסעודה דהא אי’ בירושלמי פ”ד דתענית ה”ו ובמד”ר שאחר שאכל רב כל צרכו אכל פת באפר ואמר זהו סעודת ת”ב, והטעם כתבתי בתשובה […]...
- גר קטן שנתגייר ע"י בית דין ומיחה כשהגדיל, ועכשיו רוצה להתגייר שוב, האם צריך הטפת דם ברית או סגי ליה בטבילה בלבד הנה לפי מה שנקטו רוב הראשונים כפשטות הגמ’ שיכול למחות גם אחר גיור ב”ד, א”כ יצטרך הטפת דם ברית, דהרי גיורו הראשון נתבטל לגמרי. ומיהו בגוף הענין האם מחאה מועלת בגיירוהו ב”ד הר”ן בשם הרמב”ן כ’ בדעת הרי”ף דסבירא ליה דבגיירוהו ב”ד אין יכול למחות דמה כח ב”ד יפה, הובאו בב”ח יו”ד סי’ רסח, לפ”ז […]...
- האם טוב להקדים הברית משום זריזין מקדימין או לאחרו כדי שיהיה ברב עם יש בזה מחלוקת הפוסקים, והדעה המפורסמת יותר היא שיש להעדיף הידור על פני זריזין מקדימין וגם בענייננו הוא יותר שייך לומר כן כמו שיתבאר. וגם להחולקים בניד”ד אין כאן חשש איסור אלא מצד במה עדיף להדר יותר. מקורות: הנה נידון זה ביסודו תלוי בנידון האם עדיף הידור מצוה או זריזין מקדימין, ודעת התה”ד סי’ לה […]...
- האם שייך תשלומין לסעודת מלווה מלכה ביום ראשון או אחר כך כמו בהבדלה אע”ג שיתכן שיש מיעוט שנהגו בזה תשלומין, מ”מ דעת רוב הפוסקים שאין תשלומין בזה. מקורות: במעשה רב להגר”א מובא עד עלות השחר (וכ”כ מקור חיים ואשל אברהם מבוטשאטש סי’ קעד, וכ”נ בשעה”כ להאר”י ענין שינוי התפילות ובפתורא דאבא ענייני שבת אות ב’), ולהאר”י עיקר קדושת שבת עד חצות (ועי’ ברכ”י סי’ תקפא בשם שו”ת הרמ”ז […]...
- קהל ששכרו ש”צ לימים נוראים שמתפלל בניגון מסויים והוא מרוצה להם אלא שאחר כמה שנים מעדיפים רוב הקהל לשכור ש”צ אחר שמתפלל בניגון שהורגלו בו מנעורם האם הדין עמם יש כאן כמה בעיות בסילוק והעברת החזן, וכמו שיתבאר. ראשית כל מכיון שהם אומרים שרוצים לסלקו ולשלחו לנפשו בלא לשלם לו, והדין שמכיון שהתחייבו יצטרכו לשלם לו כמבואר במשנ”ב סי’ נג סקנ”א בשם האו”ז, ועי”ש סקנ”ד לענין ממתי חשיבא התחלה, וצ”ע למעשה עד לאיזה זמן יצטרכו לשלם לו. כמו”כ יש בזה בעיה נוספת, אחר שכבר […]...