{בע"ה עש"ק פר' וישב ע"ו מודיעין עילית קרית ספר} שאלה כתיב (בראשית מ' ח') ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי, והנה בברכות נ"ה ב' גרסי' א"ר ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר נחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא אין וכדרבי אלעזר דא"ר אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מ"א י"ג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר (בראשית מ"א י"ב) איש כחלומו פתר עכ"ל, ומשמע שכל אחד יכול לפתור חלום, ולא בעינן איש אשר רוח אלהים בו.
וכן בר הדיא שפתר חלומות לטובה או לרעה כפי מה שהיו משלמים לו, וכן הוה, בברכות נ"ה ב' ע"ש, וע"ש ברא"ש פ"ט סי' ה' שהחלום ילך לפני ג' מאוהביו להטבת חלום, שיפתרוהו לטובה, וקשה דבגמ' שם כמה דפים נזכרו על פתרון החלומות, ואינו מובן דהרי כל החלומות הולכין אחר הפה (מחכ"א).
תשובה ראשית כל יש לידע דלכו"ע אי"ז שכ"א ממש יכול לפתור חלומות, אלא כמש"ש התוס' דרק מי שנולד במזל שיכול לפתור חלומות יוכל לפתור, וז"ל נ"ה ב' ד"ה פותרי, פירש ר"י דמזל שעת הלידה גרים ואין הדבר תלוי בחכמה ע"כ.
ובעיקר הקושיא נראה דיש ב' מיני פתרון חלומות, דיש מין פתרון שהוא להודיע מה באים משמים לרמוז ע"י החלום, ומה מסתתר מאחוריו, וזה ודאי לא תליא אלא בחכמה, וכמו שרז"ל והגאונים כתבו הרבה כללםי בזה, ויש עוד מין פתרון שתלוי בפה, והוא כח סגולי מסודות הבריאה שנתן הקב"ה כח בחלום שיוכל לקבוע דברים בעולם ע"י פתרון שיאמר עליו, וזהו דוקא ע"י אדם שנולד ראוי לכך וכנ"ל.
ועפ"ז יתיישב עוד מ"ש בגמ' שם שראה רבא הספר של בר הדיא שכתוב שם כל החלומות הולכין אחר הפה.
ועי"ז הבין רבא שעשה הכל כרצונו לפי המעות שקיבל.
ואינו מובן דאטו לא ידע רבא מה שאמר ר"א שכל החלומות הולכין אחר הפה.
ונראה לפ"ז דרבא היה סבור שבר הדיא חכם גדול הוא ומשתמש בחכמה עליונה לידע סתרי החלומות והרמזים שלהם, ומש"ה א"ש מה שלא היה אכפת ליה שלא לשלם לבר הדיא, אע"פ שהי"ל להבין דכיון שכל החלומות הולכין אחר הפה, יש לידע שבר הדיא אומר הכל מעצמו, כמו שכך היה באמת, ולא עוד אלא שהלך אליו אח"כ עוד ועוד אע"פ שפתר לו את החלומות לרעה, היינו משום שהיה סבור שהכל עושה כפתרון האמתי ואינו מעלה ואינו מוריד, והטעם בזה שמא היה בר הדיא אדם נאמן אצל רבא ולא חשד אותו בכך.
ומש"ש בגמ' חלמא דלא מפשר כאיגרתא דלא מיקריא, היינו במין חלום כזה שלא בא לרמוז כלום אלא רק יוכל להפתר ע"י אדם פותר חלומות, דיש חלום ע"י מלאך ויש ע"י שד, ויש חלומות שאין להם פתרון עד יבוא מאן דהוא ויפתרנו.
אך י"ל דבאמת גם חלום רע מעיקרו יתכן לשנותו ע"י פותר חלום כדמשמע מדברי הרא"ש הנ"ל, [ועיין מ"ש לקמן על דברי הרא"ש עוד].
וז"ל תוס' הרא"ש בברכות שם, יטיבנו בפני ג' - אע"ג דאמרי' לעיל כל חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא מ"מ יש לדאוג ממנו וצריך הטבה ע"כ, ובזה מתיישב מ"ש כל החלומות הולכין אחר הפה בלא חילוק, דאילו להצד הראשון הנ"ל יש חילוק בין החלומות.
ומסתפקנא לפ"מ שכתבו הפוסקים שאין החלומות שלנו רומזים את פתרונם, האם היינו דוקא פתרונות הכתובים בסידור יעב"ץ כלשון החזו"א ע"ז, או ג"כ לו יצוייר על אדם שקים לן עליו שנולד במזל הנ"ל שכתבו התוס' שאם נולד במזל זה יוכל בפיו לפתור חלומות, מה יהא האמת בזה, אם יש משמעות לחלום בכה"ג או לא, דהנה מה שאין משמעות לחלומות בזמנינו הוא משום פחיתות בני האדם השתא, שאין ראויין להתשר להן דברי עתידות, אבל לפמשנ"ת דיש ב' מיני חלומות וגם חלום שלא בא לרמוז יוכל להפתר, א"כ גם חלומות דידן אם יפתרם אדם כזה שמא יהא דינם כך.
ושייך להסתפק גם להצד הב' הנ"ל [בד"ה אך י"ל].
אכן י"ל דגם אם כל חולם יוכל להפתר ע"י בר מזל, שמא מ"מ אין בני מזל כאלו היום בזמנינו.
ומש"כ הרא"ש ג' מאוהביו, יש להסתפק אם חולק ע"ד התוס' וס"ל דגם מי שלא נולד באותו המזל, או דלמא שאין חולק על התוס', אלא דחיישי' שמא ג' בני מזל כזה יזדמנו לו, א"נ כו"ע מודו דעכ"פ קצת יוכלו להועיל בזה כמו בברכת הדיוט, ועיין ג"כ בראשונים בנדרים ח' א' גבי נידוהו בחלום וכו' על כח הסגולי של י' בנ"א האומרים שלום ע"ש.
ובתוס' הרא"ש שם ד"ה עשרים וארבעה כתב נראה שהדבר תלוי בשעה ובמזל שנולד בו האדם שפתרון חלומותיו מתקיימים ולא הכל ברוב חכמתו ואלו נולדו במזל לפתור חלומות, וזה כעין דברי התוס', ולא ממש כדברי התוס' דאין הדבר תלוי בחכמה, ולדבריהם עכ"פ חלומות מסוימים י"ל דאין תלוי בחכמה כלל, אלא כתב ולא הכל ברוב חכמתו, היינו דאין החכמה קובעת לגמרי, ומ"מ אין להביא ראי' בדעת הרא"ש מתוספותיו לפסקיו, כידוע.
אחר כל זה ראיתי במהרש"א בח"א שכתב, שכל החלומות כו', כבר האריך בעל העקידה בקושיות בדבר זה, וז"ל, כי איך תתחלף הוראות חלום כפי חילוף הפותר אותו כרצונו כו', לא טוב ולא רע כעובדא דבר הדיא כו', ופלא גדול מזה כו', כ"ד פותרי חלומות כו', והאריך בקושיותיו ובתירוצו ליישב כל זה ע"ש, אבל אין כל הסוגיא מתיישבת לדבריו, ואין להאריך כי הוא מובן מעצמו, אבל הנראה דהדברים כפשטן וכמשמען, כי יש לפעמים לחלום אופנים הרבה לרעה ולטובה מעין החלום, כדאמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמא, ובזולת הפתרון אפשר שהוא לא טוב ולא רע כמ"ש רב חסדא חלמא דלא מפשר כו', ופירש"י דלא מיקרי לא טוב ולא רע שכל החלומות הולכין אחר הפתרון עכ"ל, ויותר מזה שגם החלומות שפתרונם הקרוב לאמתי לטובה אפשר שישתנה לרעה ע"י הפתרון כדמוכח מההיא דהרואה באר בחלום ישכים כו' ע"ש, ואין זה דבר זר לקבל כי כמו שמצינו שיש כח בנפש האדם לפעול בעינו לטוב כדכתי' טוב עין הוא יבורך וכן בהפך ברע עין כבלעם ובכמה מקומות וכיוצא בזה בדבורו הקל כדאמרי' לעיל ז' א' אל תהא ברכת הדיוט כו', ואל תהא קללת הדיוט קלה בעיניך, מגילה ט"ו; כ"ח; ב"ק צ"ג, וכן הוא הדבר הזה, שניתן כח לפה להוליך את החלום כפי פתרונו, אם הוא מעין החלום, וקרוב לזה כתב בע"י, ולפי הסוגיא דשמעתין דג' מיני חלומות הן, הא' שהולך כולו אחר הפה ובלא פתרון אינו לא טוב ולא רע ומזה המין א"ר חסדא כל חלמא דלא מפשר וכו' כפירש"י והך דרבי בנאה בכ"ד פותרי חלומות וכל הני עובדי דבר הדיא וזה החלק מהחלומות שע"י שד שהוא שוא בזולת הפתרון והמין הב' שיש לו פתרון קרוב לאמתי ויתקיים בלי פתרון אמנם ישתנה ע"י פתרון אפילו מטוב לרע ומרע לטוב כההיא דהרואה באר בחלום כו' כמ"ש במקומו לקמן ומזה המין הם חלומות של ב' סריסי פרעה אשר חלומם האמתי היה על העתידות כמפורש פ' ג"ה (חולין צ"ב) אפסוק ובגפן שלשה שריגים וגו' וזה החלום שע"י מערכת השמים והג' החלום אשר אין לו פתרון כ"א הא' האמתי ואינו משתנה כלל כחלום של יוסף הצדיק והוא ע"י מלאך דכתיב בחלום אדבר בו ומה שמתענין על קצת חלומות לפי שאפשר שהוא ע"י מלאך ולא ישתנה בפתרון אחר כ"א בתשובה ומעשים טובים ודו"ק עכ"ל המהרש"א.
ויעויין עוד מה שכתב בדבריו אחר זה.
מק"ט התשובה הוא: 119353 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119353