עש"ק פ' האזינו מודיעין עלית ק"ס
י"ב תשרי תשע"ו
שאלה - כתב רש"י דברים פרשת האזינו פרק לב פס' א, האזינו השמים וגו', שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר, שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ.
ולמה העיד בהם שמים וארץ, אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קיימים לעולם ע"כ.
וצ"ע מהא דאיתא במסכת ברכות דף לב ע"א, זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים, ומבואר שאינן קיימין לעולם.
תשובה - באמת זוהי קושיא, אם לא דאמרי' שיש כאן מדרשות חלוקות, דלכאורה סותר זל"ז, אכן אפושי פלוגתא לא מפשי', וכל היכי דאיכא לתרוצי מתרצינן, ולפי הפשט נראה ליישב, דלעולם לכו"ע השמים עתידין להתבטל לעת"ל, וכ"כ כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, וכ"א בגמ' דמס' ע"ז י"ז א', אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה ע"כ, וכ"כ בקרא, כי כשמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני תמיד כן יעמוד זרעכם ושמכם.
אכן יש חילוק בין שבועת ה' על הבטחתו לישראל לבין העדאת ישראל בשמים ובארץ, דאע"פ שהשמים והארץ עתידין להתבטל אבל לא בעוה"ז כ"ז שיש בחירה לישראל, ומ"ש קיימים לעולם היינו בעוה"ז, ולהכי שייך להשביעם לישראל בשמים ובארץ, כיון דאין משביעין אותן אלא על זמן שיהיה להם בחירה, משא"כ הבטחת ה' היא לעולם וגם להעוה"ב, ולכך אין נשבע אלא בשמו הגדול שהוא קיים לעולם ולא כשמים והארץ שהן בטלין להעוה"ב.
ונראה לי להוכיח עוד שאין כאן דרשות חלוקות ממ"ש במדרש תנאים לדברים פרק לב פס' א, למחר כשיעמדו ישראל בדין כנסת ישראל אומ' לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים הרי עידי קיימין שנ' (ד כו) העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ אמ' לה המקום הריני מעבירן שנ' (ישע' סה יז) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה עכ"ל, ואח"ז אי' שם ומפני מה מעיד משה בישראל בשני עדים אלא אמר משה בשר ודם אני למחר אני מת שאם ירצו ישראל לומר לא קבלנו את התורה ולא שמענו את המצות מי בא ומוכיחן אלא מעיד אני בהן שני עדים שהן חיין וקיימין לעולם ולעולמי עולמים לכך נאמר (ל יט) העידתי בכם היום את הש' ואת הארץ עכ"ל, ותמוה דסתרי אהדדי מרישא לסיפא, אלא ש"מ כדפרשתי, דלגבי זמן הבחירה הם קיימין לעולם ולגבי זמן הגמול שרוצה עדים אז אינן קייימין.
ברם ראיתי בתרגום יונתן כאן, והוה די מטא קיציה דמשה נביא למתכנשא מגו עלמא אמר בלביה ליתנא מסהיד בעמא הדין סהדין דטעמין מיתותא בעלמא הדין האנא מסהיד בהון סהדין דלא טעמין מיתותא בעלמא הדין ברם סופיהון לאתחדתא לעלמא דאתי, פי' והיה כאשר הגיע קצו של משה נביא להאסף מתוך העולם אמר בלבו אינני מעיד בעם הזה עדים שטועמים טעם מיתה בעולם הזה הנני מעיד בהם עדים שלא טועמים מיתה בעולם הזה אך סופם להתחדש לעולם שיבוא [כתר יונתן].
ויש כאן קצת תמיהה דאם עתידין להתחדש א"כ בטלין הן, וצ"ל דהחידוש אינו שיהיו שמים חדשים לגמרי אלא משל לכיבוס בגד, שהוא הפיכתו לענין בגד חדש, אע"פ שאינו בגד חדש מצד עצמו אלא הבגד הקודם בצורה חדשה, אף כאן הוא כעי"ז.
וזהו דלא כמ"ש, ולפי הת"י בודאי יש כאן מדרשות חלוקות.
מק"ט התשובה הוא: 117433 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117433