ביצה כ”ה ע”א צריכה לקשר בכנפי’ כדי שלא תתחלף באמה

עוד תוכן קשור:

1. האם יש לחשוש לקשר של תפילין עם רצועה אחת הפוכה כשיטת מחשוף הלבן לענ”ד א”צ לחשוש לזה, דמאחר שהרבה ראשונים כתבו איך לעשות הקשר באופן שניתן שפיר להתפרש בלא שום דוחק כמו שנהגו ונוהגים בהרבה מקומות בעולם לעשות הקשר המרובע הרגיל כידוע, הלכך אמרי’ כאן נמצא כאן היה, ובודאי מה שכתבו איך לעשות הקשר הוא כמנהג זה, ובכל הראשונים שכתבו היאך לעשות הקשר לא היה מהם מי שלא […]...
2. זוג שלא זכו לנהוג דיני טהרה ועכשיו בזקנותם זכו להכנס תחת כנפי השכינה האם צריכה המתנת חמשה ימים מסתבר שצריכה דהרי מצד המנהג חשבי’ כל יום שלא פרשו כדין כמו שהיה אז מעשה ממש כמו שנתבאר בארוכה בתשובה הסמוכה (בתשובה בענין המתנת חמשה ימים במקרה ששמרו רק המעשה ולא מהרחקות), ומכיון שחשבי’ על כל זמן זה כמו שהיה מעשה, נמצא דמעולם לא פרשו חמשה ימים, דהרי אם היה מעשה יש לחשוש לפולטת עד […]...
3. אשה שעברה הפלה וצריכה להמתין י”ד מחמת ספק לידת נקיבה ועוד שבעה נקיים,‏ האם צריכה להתחיל את ספירת הז’ נקיים רק לאחר כל הארבעה עשר ימי טומאה 
יכולה להתחיל את ספירת הנקיים בתוך הי”ד ימי טומאה ובסופם לטבול בליל ט”ו, ואם טבלה קודם ליל ט”ו לא עלתה לה טבילה. מקורות: יו”ד קצד א....
4. אשה שעברו עליה מזמן הלידה שבעה חודשים וגם מניקה מעט מאוד האם צריכה לצום בעשרה בטבת אם לא עברו עליה כ”ד חודש ויש מזון ניכר ממנה לתינוק או שהחלב עלול להפסק יכולה להקל, ואם מרגישה חולשה אינה צריכה לצום כלל. מקורות: יש להקדים בזה דמעיקר הדין מינקת פטורה מתענית, משום שאינה חייבת להתענות ולא היתה בכלל התקנה להתענות, רק שנהגו להתענות (ראה רמ”א סי’ תקנ ס”א ומשנ”ב סק”ב בשם הפוסקים), אבל […]...
5. אשה שמת אח של אם בעלה האם צריכה לנהוג אבילות כל שהיא בזה בין לדעת המחבר ובין לדעת הרמ”א אין צריכה לנהוג אף לא אבילות חלקית וכ”ש אבילות גמורה (ראה יו”ד סי’ שעד ס”ז ובש”ך בסעיף הקודם סק”ו)....
6. ראתה דם ונפסקו דמיה מחמת זקנותה ועברו עליה כך כמה שנים בלא טבילה האם עדיין צריכה להפסיק בטהרה יעשו יום הפסק טהרה ולאחר מכן ז’ נקיים ולאחר מכן בליל שמיני לז’ נקיים (שהוא ליל תשיעי להפסק) תטבול כמו בכל מקרה רגיל. ויש לציין דברהיטת רוב דברי האחרונים אין היתר מפורש לדלג על הפסק טהרה באופן זה כדי לספור שבעה נקיים מעכשיו, ואף כתב החזו”א דגם להאחרונים שמקילים על אומדנא מ”מ מדרבנן אי אפשר […]...
7. כתיבת ספר תורה מן הכתב האם צריכה שתהא מספר תורה כשרה או לא לכאורה יש להביא ראיות שא”צ ס”ת כשר, חדא ממה שהתירו בתפילין ומזוזות (מגילה יח ע”ב ומנחות לב ע”ב) לכתוב שלא מן הכתב משום דמגרס גריסין (ובב”י ביו”ד סי’ עדר כתב דאפשר שאפי’ בס”ת א”צ לכתוב פרשיות אלו מן הכתב משום דמגרס גריסין ולא הכריע בזה, והובא בד”מ וש”ך שם), ומה בכך שבודאי לא יטעה, הרי […]...
8. מי שאשתו צריכה לאכול בתשעה באב שחל במוצאי שבת האם יכול להבדיל לה מבעוד יום הנה מעיקר הדין השו”ע סי’ רצג ס”ג [והובא במשנ”ב סי’ רצט סקכ”ב] פסק שאפשר לעשות הבדלה מבעוד יום במקום אונס (וה”ה צורך גדול מאוד כמו חולה חשיב אונס). אבל האידנא דלא עבדי’ כר’ יהודה יש בזה בעיה כמבואר במשנ”ב סי’ רצג שם ועי”ש בב”ח ומג”א ובמשנ”ב בשם מהרש”ל והאחרונים שהסכימו דבלאו הכי אין לעשות כן […]...
9. אשה שחופפת בערב שבת לטבילתה בליל יום טוב שחל להיות במוצאי שבת האם החפיפה צריכה להיות בסוף היום דוקא בשו”ע יו”ד סי’ קצט ס”ו איתא דבאופן כזה תחפוף מבעוד יום. והנה בסתם טבילה בחול דינא דהוא דחיישי’ גם לדעת רש”י (נדה סח ע”א ד”ה ותמה) שהחפיפה היא ביום וגם לדעת השאילתות (פ’ אחרי שאילתא צו) שהחפיפה היא בלילה סמוך לטבילה, וע”כ ההכרעה כדלעיל סעי’ ג’ דהמנהג הכשר להתחיל בסוף היום וגם בלילה, וכמבואר הטעם […]...