בודאי שמברך הטוב והמטיב דהוא בכלל בשורות טובות ששמח בהן מאוד וכמבואר בגמ' ופוסקים שמברך באופן של מצא מציאה (או"ח סי' רכב ס"ד) וה"ה קיבל מתנה, וקניית דירה נכנס גם להגדרת הערוה"ש (שם ס"א) שמברך הטוב והמטיב על דבריו ששמח בו מאוד.
וכיון שהדירה מיועדת גם לאנשי ביתו מברך הטוב והמטיב ולא שהחיינו (ראה משנ"ב שם סק"ו וכ"ש בענייננו שמיועד ממש לקניית הדירה שתשמש את כל בני הבית) אבל אם הדירה מיועדת גם לו מברך רק שהחיינו (שם).
ויש לציין עוד דבמשנ"ב סי' רכג סק"ג נקט לגבי דין המקבל מתנה שמברך הטוב והמטיב כמ"ש השו"ע שם ס"ה, וכתב המשנ"ב בשם האחרונים שאין דין זה נוהג במקבל מעות כיון שמתבייש בזה, אולם כמובן שהכל לפי הענין שאין בושה בקבלת מעות לקניית דירה דהרי אין מי שאינו צריך לזה באיזה שלב בחייו ובפרט שקבלו מקרוביו, וגם אם היה בושה כל דהוא בקבלת סכום זה מ"מ בד"כ אין הצער מורגש לעומת השמחה הגדולה שבזה (ואע"ג שמצינו סברא דבמילה אין אומרים שהשמחה במעונו משום דאיכא צערא לינוקא מ"מ לא בכל מקום אומרים כן אלא כאן עיקר הטענה מחמת הבושה היא שאפשר דמחמת הבושה אינו שמח שמחה שלמה אלא סובל מרגשות מעורבים, וממילא הכל לפי הענין).
מק"ט התשובה הוא: 121545 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121545