בעצם נידון קבורת קומות, אין כאן פתח לדון עוד בזה מאחר שכבר ישבו על הדברים והכריעו גדולי ההוראה זצ"ל ויבדלחט"א לאסור.
מ"מ לגוף הנידון אם אפשר לתת ממעשר כספים לאדם שבאמת חסר לו צרכי קבורה ואין לו אפשרות פיננסית לקבור בקבורת שדה ורוצה דוקא קבורת שדה, לענ"ד הוא פשוט שאפשר מכיון שהוא בודאי צורך די מחסורו אשר יחסר לו, דהרי באמת כך מקובל ומוסכם בכלל הציבור החרדי שזוהי דרך הקבורה הראויה, וממילא אין מוטל עליו לשנות מהמנהג ולהצטמצם, ויכול ליטול לצורך כך ממעות צדקה, ולא גרע מעבד לרוץ לפניו וכו' בכתובות סז ע"ב ושו"ע יו"ד סי' רנ ס"א.
ובגוף הענין שאפשר לתת צרכי קבורה מכספי מעשר כספים (במתים שאין חיוב קבורתם מוטל עליו ושאין לקרובים לתת) כן מוכח באה"ע סי' קיח סי"ח עי"ש בב"ש סק"כ דהיינו דוקא אם אין לקרוביו, ואם אין לקרוביו מבואר שם דהוא מוטל על קופה של צדקה.
ועי' עוד צדקה ומשפט פ"ו ס"ו שלמד שאפשר לקבור ממעשר כספים מסנהדרין מח ע"א עי' ברש"י שם וראה באורח צדקה פי"א הערה לז ומה שהביא שם, ואם מדובר באביו ואמו עי"ש שאי אפשר לקחת מצדקה לצרכי קבורה, ויתכן שכלול בזה כל מה שמקובל, (ויתכן ללמוד כן ממה שמצינו שקבורה כלולה באשתו בתנאי כתובה והרי באשתו מבואר שבדבר שמנהג שניהם באופן מסויים צריך לנהוג כן בתנאי הכתובה, וכל מנהג מדינה בממון הוא כאילו התנה להדיא כמ"ש הרמ"א, וכדתנן להדיא לענין קבורתה לא יפחות מב' חלילין וכו', והובא בסי' פ ס"א, ומסתמא שה"ה בענייננו במה שברור שכך הוא מנהג הקהילות והכרעת הפוסקים להקפיד על קבורת שדה, וכן מוכח בשו"ע שם שאם היה עשיר הכל לפי כבודו וכ"ש בדבר שהוא והיא וכולם מקפידים על זה, ומסתמא שגם חיוב קבורת אביו שהוא כנגד ירושתה כמבואר בר"פ האשה ביבמות מסתמא שהוא לא גרע מכל מנהג המדינה), ומ"מ באופן שאין לקרובים כלל מאיפה לשלם עי' בב"ש שם מה יהיה דינו.
מק"ט התשובה הוא: 120790 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120790