על אף שאם הוא לא היה יוצא לקראת המחבלים היו הם מחפשים והורגים גם אותו וגם את כל בני הבית, אך מצד הדין הוא לא היה מחוייב במה שעשה, אלא שבודאי מצוה גדולה עשה ודבר הגון מאוד.
מקורות: משנה תרומות ח, יו"ד קנז א, שיירי כנה"ג הגב"י לה ודרכי תשובה נא, מפרש תענית יח, ב.
מק"ט התשובה הוא: 1635 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1635
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שקיבל על עצמו לומר פרקי תהלים י"ג ימים לזכות בחור פלוני שימצא זיווג הגון ובינתיים כבר התחתן אותו בחור מה דין זה שקיבל על עצמו אם בשעה שקיבל על עצמו את הקבלה הבחור עדיין לא נושע בישועתו, המקבל את הקבלה צריך לקיים את קבלתו (ראה או"ח תקסט א ב), ולענין אם יכול להשלים את הימים כעת למרות שבינתיים התעכב, התשובה שכן שיכול להשלים הימים ביום שהוא נמצא כרגע, מאחר ולא הזכיר בשעת קבלתו באלו ימים יעשה כן, אלא אמר י"ג […]...
- חלב של גוי שחלבו גוי לצורך עצמו לפני קטן ישראל האם הקטן נאמן בזה שהוא חלב כשר כדי להתירו לישראל הנוהגים להקל במצלמות לגבי חלב גוי בודאי שיכולים להקל בזה, וגם המחמירים במצלמות מעיקר הדין יכולים להקל בזה, ומצינו מי שהקפיד בזה ואולי הוא ממידת חסידות. מקורות: יעוי' ברמ"א סי' קטו ס"א לגבי גוי שחלב בפני קטן ישראל דמבואר שם שהקטן נאמן, והיינו מבן ט' שנים כמבואר שם בד"מ וש"ך וט"ז בשם הארוך. אולם הנידון […]...
- האם מותר להאכיל בעלי חיים הפקר ביו"ט כשנהנה מזה ועושה זאת לצורך עצמו כדי לתת לעצמו הרגשה טובה ובריאות הנפש אסור לעשות כן. אלא יניח להם בריחוק בהיכר כדי שלא יבוא לקחת מהם ואז מותר לכתחילה. מקורות: יעוי' ברש"י ביצה כג ע"ב ובמה שהביאו התוס' דבריו שם ואינו ברור שם כל הצורך דמשמע מלשונו שיש כאן איסור טירחא שלא לצורך מדאורייתא, ואינו ברור דהיכן מצינו איסור טירחא מדאורייתא, ואמנם יעוי' במכילתא בפ' בוא וברמב"ן ובמה […]...
- האם לקטן יש נאמנות לומר על מלאכת גוי בשבת שנעשה לצורך הגוי עצמו כדי להתירו לישראל גדול בשבת יעוי' ברמ"א סי' קכז ס"ג שקטן נאמן בדרבנן בלא אתחזק איסורא ועי"ש בביאור הגר"א שיש חולקין בזה, ועי"ש בגליון מהרש"א ג"כ, ומ"מ בנידון דידן שהאיסור הוא ספק לכאורה גם להחולקים מותר, עי"ש בביאור הגר"א, וכ"ש לפי מה דקי"ל שבכל ספק ופלוגתא במעשה שבת יש להקל, אולם באופן שנראה שהגוי עשה לצורך ישראל דשייך לומר בזה […]...
- מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים כן. מקורות: נשאלתי בענין דין זה שמברכים על מרק ירקות עם ירקות בורא פרי האדמה, האם הוא דין בדיני ברכה על תערובת או שהוא דין בדיני בעיקר וטפל. ונפק"מ לדעת החיי אדם שבתערובת אם ניכר בפני עצמו אין הברכה על העיקר פוטר את המין השני וכן לענין אם עולה כל אחד מהם בנפרד בכפית. להלן […]...
- סנהדרין שהרגו מסית האם עליהם שלא להרוג מסית לאחר זמן זה ומה הדין להרוג שאר חייבי מיתות בזמן זה הנה הדין של סנהדרין ההורגת אחת לשבוע וכו' (מכות ז ע"א למר כדאי' ליה ולמר כדאית ליה) אינו נוהג במסית דהרי פסולים גמורים שיש בחייבי מיתות אחרות אינם פסולים במסית כדי להחמיר עליו וכ"ש ענין זה שהוא דבר מוסרי בלבד ורצון התורה להחמיר על המסית ולא לדון בזכותו כלל [סנהדרין לג ע"ב] וכ"ש בזה, (ועי' […]...
- חובל בחבירו שלא אמר הרופא לנחבל להשמר ממאכל מסוים ולא נשמר ממנו והחמיר מצבו הנה קי"ל דהחובל בחבירו חייב לרפאותו, אבל אם הנחבל עבר על דברי הרופא אינו חייב לרפאותו, ועי' רמב"ם סופ"ב דחובל ומזיק הי"ט וז"ל, עבר על דברי רופא והכביד החולי אינו חייב לרפאותו. ויש לעיין, היכי ליהוי דינא כאשר הרופא לא הזהיר את החולה שדבר פלוני מזיקתו ואינו דבר שכל אחד יודע - וכת' הכס"מ שחייב […]...
- מי שלא יספיק זמן תפילה או חצות אלא אם יתחיל מיוצר אור מה דינו במקום צורך גדול מאוד ידלג כל פסוד"ז עם הברכות ויאמרן בלא הברכות לאחר התפילה (עי' או"ח ס"ס נב), ולענין ברכת יוצר אור לאחר זמן תפילה ביארתי בתשובה אחרת כיצד ינהג בזה....
- האם מותר בזמן הרחקות להסיר מנו"ב סדין או שמיכה כדי שתתעורר אסור. מקורות: בפוסקים מוכח מכ"מ שסדין או שמיכה דינם כבגדיה (ראה פסקי משנה הלכות עמ' מו, סוגה בשושנים פ"ג ס"ח, וע"ע בדרישה קצד ס"ד והו' בסדרי טהרה סק"ח), וממילא יש בזה האיסור של נגיעה בבגדיה שהוא אסור כמ"ש התשב"ץ (ח"ג סי' נח סק"ט והובא בפתחי תשובה סוף סק"ג), וכן מבואר בהרבה פוסקים איסור נגיעה בבגדים […]...
- מה הנוסח שצריך לומר תשעים פעמים כדי שלא יצטרך לחזור על ספק אמירת 'ותן טל ומטר' יאמר מהמילים ואת כל מיני תבואתה לטובה וכו' עד ותן טל ומטר תשעים פעמים, ולאחר מכן אם יסתפק אם אמר ותן טל ומטר, לא יצטרך לחזור ולהתפלל. יש אומרים מאה ואחד פעמים ובדיעבד אין לחוש לזה. מקורות: הכרעת המשנ"ב סוף תקיד....
