איך ללמוד ולהבין את שער הייחוד בספר חובות הלבבות

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר לאכול בסוכה ולקרוא בו זמנית בספר המונח מחוץ לסוכה יש לדון במה שגזרו (סוכה ג' א') במי שאוכל בסוכה גדולה ושלחנו בתוך הבית, דלא יצא יד"ח דגזרי' שמא ימשך אחר שלחנו, ולפ"ז יש לדון במי שאוכל בסוכה גדולה שיש בה כשיעור ושלחנו בתוך הבית, אלא שאינו משתמש בשלחן, אלא מחזיק מאכלו בידו, ובמשנ"ב [שעה"צ סי' תקל דסק"ז] משמע שנקט להלכה שבזה לא גזרי' שמא […]...
2. בשמחות ואירועים האם לדבר ולהשתתף או ללמוד בזמן זה מי שמנסה לשמח את הנוכחים על ידי שמראה את השתתפותו בודאי שעושה בזה דבר טוב, אולם גדולי ישראל וגדולי הת"ח ראינו אצלם שהעדיפו לנצל את זמנם ללימוד התורה גם בשמחות וכדומה, וגם מי שלא זכה לבוא לדרגא זו, כדאי שלפחות יידע האמת. מקורות: ראה עירובין כב, א, ירושלמי ברכות ט,ה, אבות א, יז, הנהגת הגר"א […]...
3. האם עדיף להתפלל במקום שיכול לכוון אע"פ שיצטרך לקצר בלימודו או במקום שאינו יכול לכוון ויוכל ללמוד יותר יתפלל במקום שמכוון. מקורות: עי' שבת י ע"א ואיהו סבר וכו' ומשמע שכך מסקנת הגמ', וגם לפי רבא שם הרי כוונה בתפילה כלול בתקנה להתפלל כדמוכח בברכות המתפלל אם יכול וכו', וביבמות אמרי' כל האומר אין לו אלא תורה וכו'. וכן בתוס' דשבת כ' דאפי' רשב"י שהי' פטור מן הדין מחמיר על עצמו היה. ומיהו […]...
4. איך צריך להתייחס לאלו שאינם מסכימים לשמוע דברי תורה מחוץ למסגרת הלימוד הנה היחס הנכון לדברי תורה הוא באהבתה תשגה תמיד כמ"ש בגמ' עירובין נג על ר"א בן פדת, וכן אמרו בכ"מ בגמ' וירושלמי על חכמים שהרהרו בשמועות ומחמת זה יצאו מחוץ לתחום, ואמנם יש מושג של טירדא לצורך פרנסה ואז אי' בגמ' לא תתחזו קמאי (עי' ברכות לה ע"ב), אבל זה מחמת ההכרח ורק לענין השהות […]...
5. איך מותר לחכם לומר דעתו להיתר בדאורייתא כשיש מי שכבר מחמיר וכן להיפך בדרבנן כך היא דרכה של תורה שכל אחד אומר מה שהוא סובר, ואם הוא סובר שמישהו אחר טועה אין צריך לישא לו פנים אפילו אם הוא רבו כמש"כ מהרא"י בתרוה"ד סי' רלח והובא ברמ"א בהל' כבוד רבו יו"ד סי' רמב ס"ג, ואפי' אם אינו סובר שהאחר טועה אלא רק שנראה לו אחרת ממנו בשיקול הדעת אם […]...
6. סיר מוקצה המונח שנשכח על הגביע של הקידוש איך יוכל להוציא את הגביע משם בשבת לדעת המשנ"ב ייקח כלי כמו סכין של אוכל ויסיט בכך את המוקצה, או שיסיט אותו בגופו, ואז יוכל ליטול את הדבר של היתר הנמצא מתחת, ולהחזו"א א"א לטלטל עם כלי ויוכל בגופו רק לשאוב ולגרור החוצה את הכוס של הקידוש בלי לטלטל ישירות את הסיר העליון. מקורות: משנ"ב שח ס"ק קטו ע"פ ש"ע סי' שיא […]...
7. כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך איך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
8. איך מרדכי קיבל את המן לעבד כשהיה מעבדי המלכות הרי דינא דמלכותא דינא מתחילה נראה דכל שאין בכוונתו של מרדכי לשנות את רצון המלך כצורתו אין בזה סתירה לדינא דמלכותא גם אם מן הדין חשיב עבדו. וגם יתכן שמרדכי קנהו לעבד רק כדי שביום מן הימים יתאפשר לו על ידי זה להרגו כדין מחיית עמלק, וממילא אין דינא דמלכותא מועיל כדי להפקיע ממצוה (עי' בנו"כ ביו"ד ס"ס קסה). […]...
9. איך מועיל פיגול להסוברים דסגי במחשבה הרי דברים שבלב אינם דברים כתב הבית יוסף אורח חיים סימן תלא וז"ל, ובפרק כל שעה (לא:) גבי חמץ שנפלה עליו מפולת אהא דאמר רב חסדא וצריך שיבטל בלבו כתב הר"ן (ט: ד"ה א"ר חסדא) איכא מאן דפירש דלבו לאו דוקא אלא לומר שאין צריך להשמיע לאזניו אבל צריך שיוציא בשפתיו דדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:) אבל רבינו כתב […]...
10. איך אפשר להבין את המצב שאדם שהתמנה למתן מידע בלבד פועל כמלך בימי הביניים ככל היוצא מפיו יעשה כנגד כל הרשויות והשלטונות בעוד הממונים בזמן החזו"א התקיים בהם לב מלך ביד ה' ואף הם עצמם לא הבינו למה נתנו הקלה לבני הישיבות ידוע שאחד מראשי ממשלת הרשע בארה"ק אשר נתן הקלה בשעתו לבני הישיבות בזמן החזו"א התחרט לאחר שעבר מתפקידו, והיו התבטאויות שונות מגדולי ישראל באותו הזמן, יש שהתבטאו בכאב שמצוה אחת שהיתה בידו נלקחה ממנו, ויש שהתבטאו לאידך גיסא שמשמים סובבו שיתחרט כדי שלא יקבל על המצוה שכר כדין תוהה על הראשונות (קידושין מ), ויש שהצביעו […]...