לענין השאלה שהרי בזמנינו יש עכ”פ בערים גדולות עוברים ושבים כל הלילה, הנה לכאורה מסתבר שעוברים מועטים אינו בכלל דין זה, דהרי גם בגמ’ תלו זה ברגלא דתרמודאי, וכן ציינו בזה שבשלה”ג שבת ט ע”א מדה”ר סק”ד כ’ בשם הריא”ז ולא עד שתכלה רגל היחידים אלא רגל הרבים, והגראי”ל שגר במיקום מאוד מרכזי כמדומה שהניח שמן שידלק עד השעה 2 לפנות בוקר.
ואולם ציינו עוד דבמאירי שבת כא ע”ב כ’ ואחר זמן זה כבר כלה רגל כל אדם מרה”ר ע”כ, ולפום ריהטא הוה משמע דאפי’ אחד מעכב.
אולם גם זה אולי יש לדחות דמיירי ברגל קבוע שאינה מהלכת מאז ואילך דבר הלמד מענינו מרגלא דתרמודאי שיש להם טעם ללכת שם משום העצים כדפרש”י וגם המאירי שם כעין זה, ולא אנשים יחידים מזדמנים ואקראיים, דאטו בזמנם לא היה מי שהולך בלילה ועי’ סוטה כא ע”א וברכות מג ע”ב.
מק"ט התשובה הוא: 124188 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124188