מה ששאלת שראית בשם מהר”ש אוסטרופולי שהביא בשם זוהר חדש וספר הפליאה דמיכאל מלכיאל שננדיאל הם עזרו ליעקב בשעת צרתו ושנרמז במש”כ רש”י מלאכים ממ”ש, ושאלת שלא מצאת לא בזה”ח ולא בספר הפליאה. תשובה במקור הדברים (בשם ליקוטי שושנים שבס”ס ...Read more

מה ששאלת שראית בשם מהר”ש אוסטרופולי שהביא בשם זוהר חדש וספר הפליאה דמיכאל מלכיאל שננדיאל הם עזרו ליעקב בשעת צרתו ושנרמז במש”כ רש”י מלאכים ממ”ש, ושאלת שלא מצאת לא בזה”ח ולא בספר הפליאה.

תשובה במקור הדברים (בשם ליקוטי שושנים שבס”ס קרנים על הדן ידין למהר”ש אוסטרופולי דפוס מונקאטש יב ע”א), הנוסח הוא “איתא בזוה”ח והובא בפליאה” וכ”ה בהעתקת הרב חיד”א בדבש לפי מערכת מ”ם אות לה, ואפשר שהוא אחד ממהדורות המדרשי פליאה (אולי אפי’ בכת”י או ספר אחר שהוא מכונה בשם זה) ולא ספר הפליאה הידוע, והזוה”ח כידוע שלא כולו נדפס וחלק ממנו נותר בכת”י (הזוה”ח עצמו הוא חלקים שנשארו בכת”י כשנדפס הזהר ונדפסו אחר כך אבל גם אחר כך לא הכל נדפס), ומ”מ אינו מן הנמנע שנפל ט”ס בספר שהוא דבר המצוי מאוד כמ”ש השד”ח, וגם יכול להיות שעיקר מה שבא לציין מהזהר הוא “מלאכים ממש הוו ודאי” דכאן ה”ממש” וה”ודאי” הם כפל לשון, וסבר מהר”ש דע”כ אחד מהם בא לומר עניין אחר.

לגבי מה ששאלת מי הם אותם המלאכים עי’ בספר רמזי תורה פרשת ויצא דף י ע”א דמש”כ ויאמר יעקב כאשר רא”ם היינו רפאל אוריאל מיכאל בראשי תיבות ג”כ, והדברים עתיקים שכן ממש כתב כבר במקדש מלך על הזהר ח”א קסו ע”א בשם המקובלים, ועי’ במד”ר ר”פ וישלח שנטל יעקב מלאכים מאלו ומאלו היינו מהמחנות הנ”ל הנזכרים בס”פ ויצא, וכן הוא בתנחומא וישלח אות ג’ ובזהר שם.

ולפי זה נמצא א”כ שמלכיאל ושננדיאל הם רפאל ואוריאל, וכן במגלה עמוקות ר”פ שלח כ’ ששלח יעקב את אוריאל, ואינו תמיהה שיש מלאכים שיש להם ב’ שמות או יותר, דהמלאכים שמותיהם משתנים לפי שליחותם כמ”ש חז”ל, וכמו שאמרו באותיות דר”ע נוסח א’ ע’ שמות למטטרון.

מה ששאלת מי הוא המלאך קומם הנזכר בברייתא דריב”ל נראה דעיקר הגי’ הוא קיפוד דהרי כן הוא בגירסא הארמית של הברייתא וסברא הוא שהגי’ העברית הועתקה מהגי’ הארמית הקדומה יותר וממילא תולין השינוי בנוסח המועתק שעבר עריכה, והמלאך קיפוד הוא מלאך גיהנם כמו שציינת לספר מלאכי עליון במלאכים מסטרא דשמאלא אות קה וכן בברייתא דריב”ל שם נזכר לגבי גהנם.

ואע”ג שבברייתא דריב”ל נזכר שבא להביא הצדיקים מהעוה”ז לק”מ דעל הצדיקים מלאך רע עונה אמן כמ”ש בשבת קיט ע”ב ולכך הוצרך מלאך הרע להביא הצדיקים שכן המלאכים אומרים יבוא שלום וגו’ עי’ כתובות קד ע”א ובמדרש שהדפסתי בסו”ס פתרון תורה ועוד.

מה ששאלת מי הוא המלאך קנור נראה דלכך נקרא קנור על שם נורא, ולכך אמרי’ בברייתא מעשה דריב”ל “ואורו הולך עמנו עד שהגענו לגהנם” והוא אור טוב כמבואר שם שיושבי גהינם כשראו אורו חשבו שבא להוציאם משם, ומתוך הענין שם משמע שעיקר המינוי שלו בגיהנם לטובה, ואולי תפקידו לשלות אנשים מהגהינם, או אפשר דנקרא נורא ע”ש אש הגהינם שהוא ממונה עליו וזה א”ש דהרי כשלא היה יכול קיפוד לעזור את ריב”ל במדידת הגהינם ביקש עזרתו של קנור א”כ יש לומר דשניהם יש להם מינויים בגיהנם.

Read less

הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ’ ב’ אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו.ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו ...Read more

הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ’ ב’ אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו.

ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור.

אבל לענין אכילת מעדנים בינו לבין עצמו יש מקום לומר שאינו מחוייב להימנע מזה, משום שתענית אסתר אינה תענית של צער כמ”ש במאירי ובעוד פוסקים שהיא תענית של שמחה, והיא זכר לנס שהיו מתענין באותה שעה, וכן מצינו שהקילו בתענית אסתר בהרבה דברים שנוהגים בשאר תעניות, כמו שהארכתי בתשובה אחרת [ד”ה האם מותר או מצוה וכו’] ממילא אין מחוייב להימנע ממעדנים כדי להצטער בצרת ציבור.

ואע”פ שהיה מקום לומר שצרת הציבור היא עצם התענית ולא רק אם התענית היא מחמת צרה, אבל הפשטות אינה כן, וגם משמע ממה שהובא ממשה רבינו שם שהצער ר”ל הצרה שמצטערים ממנה.

והשנה שנת תשפ”ד קבעו הרבנים תענית אסתר ליום צום עקב המצב הכואב השורר בארץ הקודש, והנה בזמן שהיתה יד ב”ד תקיפה היו קובעים תענית גמורה לזה, אבל גם עכשיו שאין יד ב”ד תקיפה עכ”פ יש כאן עת צרה שראוי להצטער בצרת ציבור.

Read less

0

אמנם כ’ בספר חסידים (סי’ תשנ”ד תשנ”ה) שלא יברך או יתפלל החכם על מי שבא אליו אלא שיאמר קודם לאדם שיתקן מעשיו ושיבטיח לתקן מעשיו, מ”מ נראה שהאיסור הוא לאו דוקא, דבהרבה מקומות לשון אסור הוא לאו דוקא כמ”ש ...Read more

אמנם כ’ בספר חסידים (סי’ תשנ”ד תשנ”ה) שלא יברך או יתפלל החכם על מי שבא אליו אלא שיאמר קודם לאדם שיתקן מעשיו ושיבטיח לתקן מעשיו, מ”מ נראה שהאיסור הוא לאו דוקא, דבהרבה מקומות לשון אסור הוא לאו דוקא כמ”ש הראשונים, ומאידך מצינו בהרבה מקומות בגמ’ ומדרשים שהחכמים בירכו מיד שבאו אליהם לבקש ברכה בכל עת צרה כמו שמצינו חנה תתיפי וכל הענין שם בגמ’ תענית ובהרבה מקומות.

אלא שהספר חסידים מיוסד על הדין שהובא ברמב”ם ריש הל’ תעניות (והובא במשנ”ב הל’ תעניות) שצריך לפשפש במעשיו כשיסורין באין עליו, כמ”ש ואם תלכו עמי קרי וגו’, וכמ”ש בגמ’ ברכות ה ע”א שאם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, וממילא החכם ילמד את האדם שיפשפש במעשיו, וגם הזכיר שם בספר חסידים נביא, דהנביא ודאי יודע אם הצרה באה על החטא, ושם בודאי יש חיוב גמור לשוב בתשובה כשיודע בודאות שצרה זו באה על חטא זה.

ולמעשה ברור שהמנהג הוא שאין החכם מחוייב להימנע מלברכו גם אם לא ביקש מהאדם לשוב בתשובה, שכך מוכח בהרבה מקומות ג”כ, ויש בזה ואברכה מברכך להרבות בברכות כל מה שיכול לאחרים (ראה קב הישר ועי’ ברכות נה ע”א), אלא שהחיוב מוטל על האדם לשוב בתשובה והחכם ערב לו וצריך להוכיחו כדי שלא יכשל האדם בחטא, ואם אין עכשיו החכם מחוייב להוכיחו מכל טעם שיהיה כמו שלפעמים גם אין החכם מחוייב לטרוח ללכת ולהשיב בתשובה כל מיני בני אדם שיודע שחטאו (שמצוה שלא לומר וכו’ ותמהני אם יש אדם שיודע להוכיח עי’ ערכין טז, ואכמ”ל בזה, ועי’ בשיעורי הגרנ”ק על מס’ אבות מה שהובא שם בשמו שאין אדם מחוייב להוכיח כל אדם שרואה שעובר איסור), ממילא אינו צריך להמנע מלברכו.

ולענין שאלתך האחרונה אם תועיל ישועה וסגולה וכן ה”ה ברכה כאשר עדיין יש חטא לאדם, צריך לדעת שכשם שהברכה היא סגולה לטובה כך החטא הוא סגולה עוד יותר גדולה להיפך מזה, וכן לגבי סגולות שונות בלא תשובה כבר דנו בזה לענין כמה דברים שנאמרו בהם סגולות ונראה דהגדר בזה הוא שכל עוד שלא עשה תשובה יש סגולה נגדית לסגולה הטובה לחול ומשמים יחליטו כפי מה לפעול לפי הענין הכולל, ולכך כשיש ניגודים בין מה שהאדם גורם לסגל לו, יהיה לו כמו שיקבעו עליו מן השמים כיצד להתייחס לזה (עי’ בספר מנחת תודה מה שהובא שם מהגרח”ק כעין זה).

 

Read less
0

מבואר ברמב”ם הל’ תעניות והובא במשנ”ב שכשיש צרות צריך לפשפש במעשים ולחזור בתשובה, וכן הוא בברכות ה ע”א אם רואה אדם שייסורין באין עליו יפשפש במעשיו.כמובן שאינו מתחום אפשרותינו לדעת כל חשבונות שמיים אבל אם נתמקד בחטאים המיוחדים לדורינו ולתקופתנו ...Read more

מבואר ברמב”ם הל’ תעניות והובא במשנ”ב שכשיש צרות צריך לפשפש במעשים ולחזור בתשובה, וכן הוא בברכות ה ע”א אם רואה אדם שייסורין באין עליו יפשפש במעשיו.

כמובן שאינו מתחום אפשרותינו לדעת כל חשבונות שמיים אבל אם נתמקד בחטאים המיוחדים לדורינו ולתקופתנו הרי שבכללם מרידת אנשי השמאל בגלוי בחוצפה במלכות שמיים וכן נזקי האינטרנט שהם דברים שנתחדשו ממש בדור הזה ומתרחבים ומתחדשים מזמן לזמן.

Read less

0