המקפידים ליתן צדקה או להתענות קודם לימוד מסכת מועד קטן מה דינם לענין ברייתא דאבל רבתי הנקראת מסכת שמחות

עוד תוכן קשור:

1. למה לא סמך החתם סופר (יו”ד סי’ שמו) על תקנתו של הספר חסידים (סי’ רסא) ללמוד מועד קטן בסתר ולמה עדיין חשש החתם סופר מלימוד סוגיות אבלות הטעם שלא סמך החת”ס על התקנה המבוארת בספר חסידים הנ”ל ללמוד בצנעה וכו’ וחשש החת”ס יותר מזה הוא משום שראה החת”ס שקראו אצלו ענייני סכנה שגרמו לאבלות ולכן חשש יותר על עצמו, ונימק את דבריו שמכיון שהתחיל להקפיד בזה ממילא גורם אצלו נזק יותר משאר בני אדם, ע”פ המבואר בדיני זוגות בפרק ערבי פסחים דמאן […]...
2. האם יש מקור להנהגה שיש המקפידים להכניס קודם רגל ימין בכניסתם לבית כן הובא המנהג לענין ההנהגה בכניסת החתן והכלה לחדר יחוד שייכנס בימין תחילה (ראה שלחן העזר ח”ב סי’ ס’ סק”ד הערה ב’, שערי הנישואין פט”ו ס”ח בהערה ופ”י סכ”ג בהערה בשם הגרי”ש אלישיב, וכן הובא בעוד הרבה ספרים), וכמובן שאם הוא טוב לחתן ולכלה אינו מן הנמנע שיהיה טוב לכל אחד. וגם אינו מופקע מדעת […]...
3. מי שמוכרח לדבר לאחר כל לימוד קצת ואינו יכול ללמוד בלא לדבר דברים בטלים לאחר כל כמה דקות לימוד האם מותר לו לבוא לבית המדרש שאלו שאלה זו לפני כמה מגדולי ההוראה וקבלו תשובות הפוכות וסותרות זא”ז. ולענ”ד החילוק ביישוב הסתירות בין התשובות (ועכ”פ שיותר קרובין דבריהם להיות שוים), דבמקרה רגיל באמת השאלה אינה נכונה שכן הלומד צריך להתגבר על יצרו ולא לשוח דברים בטלים, ומזה מלאים כל ספרי המוסר על החיוב המוטל על האדם לכוף את יצרו. אבל לו […]...
4. מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר מחמת חולי וכיוצא בזה האם יש ענין למנוע מעצמו לאכול מעדנים הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ’ ב’ אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו. ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור. אבל לענין אכילת מעדנים […]...
5. למה אומרים בתיקון חצות בליל תשעה באב רק ענייני האבלות ולא ענייני הנחמה על אף שתשעה באב נקרא מועד עי’ בתשובה אחרת (לענין אמירת על נהרות בבל) שהרחבתי בזה, והענין הוא שתשעה באב אמנם נקרא מועד אבל עיקרו לקינה ואבלות ולא לשמחה, ונקרא מועד כדי שנזכור הנחמה שעתיד ליהפך לשמחה לעתיד, ולכן די שעושין היכר לזה לענין תחנון....
6. קופת צדקה שהקימו תוכנית בקופה נפרדת שכל מי שמשלם פוליסת ביטוח לקופה זו יטול ממנה אם פעם יצטרך ליטול ממעות צדקה, האם גבאי הקופה יכולים להשקיע את הכסף בסחורה כדי להרוויח לקופה תנן במשנה בשקלים אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים, והטעם שמא יצטרכו עניים ולא יהיה לקופת הצדקה לתת להם, וכן פסק הרמ”א ביו”ד סי’ רנט ס”א. אולם יש כמה אופנים שבהם יהיה מותר האופן הראשון הוא אם אין מדובר בקופת צדקה של תרומות אלא כמס חבר תמורת הסכמים ומתן פוליסות ביטוח יתכן שלא […]...
7. האם מותר להלוות ממעות צדקה שייחד אותם לעני מסויים ועדיין לא באו לידי גבאי הקופה של צדקה אדם שייחד מעות לצדקה ולא נמסרו עדיין ליד גבאי, הרי יכול להלוות מזה, אך מה הדין באופן שייחד את המעות לעני מסויים, האם בכה”ג כבר אסור להלוות. הנה תנן בשקלים מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני, בגליון מהרש”א ר”ס רנ”ט כתב [וכתב כן בשם ש”ך], שהמתחייב לתת צדקה לעני מסויים אסור לתתו לעני אחר, […]...
8. בגירסת הרמב”ן (בתורת האדם) במסכת שמחות (פ”ד הלכה לא) ישראל וממזר יטמא ממזר מה הדין בממזר תלמיד חכם וישראל עם הארץ יל”ע מה באמת הטעם שלא יטמא ישראל ויש לומר בזה ג’ ביאורים, הא’ דס”ל  אסור ליטמאות עכ”פ ברגל (עי’ ר”ה טז ע”ב, וע”ע בפת”ש אה”ע סי’ נה סק”ד וחי”א כלל עט ס”א), ב’ מיירי בהולך לשחוט את פסחו ואסור לו להיטמאות לכו”ע לכתחילה כדי שלא יפסיד קרבן הפסח, ג’ מיירי בדיני קדימה מי יכול להפריש […]...
9. יו”ד סי’ שצא ס”ב אם שמחות שלנו חשיב שמחה שחייב לפורעה יו”ד סי’ שצא ס”ב, ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפורעה וכו’, יש מקום לדון בשמחות שלנו בקרובים וידידים מובהקים שרגילים לבוא לשמחה ושכנגדו בא אח”כ לשמחה שלו והרגילות שמשתדלים לבוא בשמחה של השני כעין החזרת חוב, וכשנמנעים מזה לפעמים עלול להתפרש כפגיעה, אם יש לדונו כשמחת מריעות שהיה חייב לפרוע, דגם בשמחת מריעות אין הכונה […]...