המקפידים ליתן צדקה או להתענות קודם לימוד מסכת מועד קטן מה דינם לענין ברייתא דאבל רבתי הנקראת מסכת שמחות

עוד תוכן קשור:

1. למה לא סמך החתם סופר (יו”ד סי’ שמו) על תקנתו של הספר חסידים (סי’ רסא) ללמוד מועד קטן בסתר ולמה עדיין חשש החתם סופר מלימוד סוגיות אבלות הטעם שלא סמך החת”ס על התקנה המבוארת בספר חסידים הנ”ל ללמוד בצנעה וכו’ וחשש החת”ס יותר מזה הוא משום שראה החת”ס שקראו אצלו ענייני סכנה שגרמו לאבלות ולכן חשש יותר על עצמו, ונימק את דבריו שמכיון שהתחיל להקפיד בזה ממילא גורם אצלו נזק יותר משאר בני אדם, ע”פ המבואר בדיני זוגות בפרק ערבי פסחים דמאן […]...
2. האם יש מקור להנהגה שיש המקפידים להכניס קודם רגל ימין בכניסתם לבית כן הובא המנהג לענין ההנהגה בכניסת החתן והכלה לחדר יחוד שייכנס בימין תחילה (ראה שלחן העזר ח”ב סי’ ס’ סק”ד הערה ב’, שערי הנישואין פט”ו ס”ח בהערה ופ”י סכ”ג בהערה בשם הגרי”ש אלישיב, וכן הובא בעוד הרבה ספרים), וכמובן שאם הוא טוב לחתן ולכלה אינו מן הנמנע שיהיה טוב לכל אחד. וגם אינו מופקע מדעת […]...
3. קופת צדקה שהקימו תוכנית בקופה נפרדת שכל מי שמשלם פוליסת ביטוח לקופה זו יטול ממנה אם פעם יצטרך ליטול ממעות צדקה, האם גבאי הקופה יכולים להשקיע את הכסף בסחורה כדי להרוויח לקופה תנן במשנה בשקלים אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים, והטעם שמא יצטרכו עניים ולא יהיה לקופת הצדקה לתת להם, וכן פסק הרמ”א ביו”ד סי’ רנט ס”א. אולם יש כמה אופנים שבהם יהיה מותר האופן הראשון הוא אם אין מדובר בקופת צדקה של תרומות אלא כמס חבר תמורת הסכמים ומתן פוליסות ביטוח יתכן שלא […]...
4. האם מותר להלוות ממעות צדקה שייחד אותם לעני מסויים ועדיין לא באו לידי גבאי הקופה של צדקה אדם שייחד מעות לצדקה ולא נמסרו עדיין ליד גבאי, הרי יכול להלוות מזה, אך מה הדין באופן שייחד את המעות לעני מסויים, האם בכה”ג כבר אסור להלוות. הנה תנן בשקלים מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני, בגליון מהרש”א ר”ס רנ”ט כתב [וכתב כן בשם ש”ך], שהמתחייב לתת צדקה לעני מסויים אסור לתתו לעני אחר, […]...
5. חנות שמוכרים משקפיים בזול למי שמקבל את המוצר בעוד שבוע וביוקר למי שמקבל את המוצר מיידית מה דינם לענין ריבית בפרק איזהו נשך (ב”מ סה ע”א) מבואר דיש טרשא דרב נחמן ודרב פפא ודרב חמא ויש שם כמה דעות בפירוש ובגמ’ ובמסקנא להלכה, אבל מבואר שם בסוגי’ וברש”י ותוס’ וכן בשו”ע יו”ד ריש סי’ קעג דלכו”ע אם אומר שני מחירים, מחיר אחד למי שמשלם מיידית ומחיר יקר יותר למי שמשלם בעוד שבוע הדין הוא במקרה […]...
6. מי שאינו יכול להתענות בתענית אסתר מחמת חולי וכיוצא בזה האם יש ענין למנוע מעצמו לאכול מעדנים הנה לגבי תעניות נזכרו בגמ’ ב’ אופנים לטעמים באיסור אכילת עידונים בתענית, האחד שיצטער בצרת הציבור, והשני שלא יתראה בפני הציבור אחר שאכל ושתה כעין למה תתראו. ולכן זה ברור שאין לו להתראות בפני הציבור אחר שאוכל ושותה טוב וניכר עליו שאכל ושתה, וכל שכן שאסור לו לאכול ולשתות בפני הציבור. אבל לענין אכילת מעדנים […]...
7. מה דין מי רגלים של קטן לענין תפילה וברכות בסמוך אליהם דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו. ומ”מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה. ויש מי שכתב […]...
8. מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם הדעה הידועה שגוי עובד ע”ז אין לו דין משומד אבל גוי אדוק בע”ז יש לו דין לענין זה כמו משומד ישראל, ויש שכתבו דגם לענין ממונם. מקורות: לענין קרבן מצינו בגמ’ בחולין דף יג שגוי אין לו דיני משומד כמו שיש לישראל אלא רק באופן המסויים כמו שיתבאר להלן. ויעוי’ בתוס’ ע”ז כו ע”ב מה […]...
9. מה גדרי נזיר לענין איסור התעסקות בענבים או התקרבות לענבים ומה דינו לענין רפואה וסחורה ביין הגדר של איסורי נזיר הוא רק איסור אכילה ולא איסור הנאה, מאידך גיסא יש איסור לנזיר להתקרב ליין ולשותי יין לדעת הרמב”ם. קיימא לן דאיסורי אכילה אסורים בסחורה בדרך קבע ובאקראי אסור, ובאיסורים שהיה להם שעת הכושר יש מהפוסקים שנקטו שהוא רק דרבנן, ויש שנקטו שהוא גם דאורייתא, ובאיסורים שישנם בשאלה יש מהפוסקים שנקטו שאינו […]...
10. הבא ליתן על עצמו תשעה קבין במקלחת האם יכול בזמן זה להחזיק את סילון המים בידו אי אפשר.מקורות:לגוף ענין מקלחת בדרך שיחה ח”ב עמ’ תלד הובא מהגרח”ק בשם החזו”א שהחמיר שמקלחת אינו נחשב ט’ קבין מאחר וצריך שכל הט’ קבין יפלו בבת אחת, ואילו במקלחת הוא מפרד בין הרבה חורים, ומ”מ יש הרבה מפוסקי זמנינו (עי’ שבט הלוי ח”א סי’ כד ומנח”י ח”ג סי’ טו ועוד) שכן החשיבו מקלחת כט’ קבין […]...