{בס"ד.שלום וברכה לכבוד הרב הגאון שליט"א, מזכה את הרבים פשוטו כמשמעו.רציתי לבקש בקצירת האומר, מה הדין של זימון.1. בחורים בחדר האוכל בישיבה. 2. אנשים שהולכים לחתונה. 3. אנשים בשבע ברכות. 4. אנשים בבר מצווה. 5. אנשים שהולכים באמצע סעודת ...קרא עוד
{בס"ד.
שלום וברכה לכבוד הרב הגאון שליט"א, מזכה את הרבים פשוטו כמשמעו.
רציתי לבקש בקצירת האומר, מה הדין של זימון.
1.
בחורים בחדר האוכל בישיבה.
2.
אנשים שהולכים לחתונה.
3.
אנשים בשבע ברכות.
4.
אנשים בבר מצווה.
5.
אנשים שהולכים באמצע סעודת שבת לטיש של הרבי.
6.
בסעודה שלישית בבית המדרש, כשמחכים על זמן ר"ת, והוא רוצה ללכת יותר מוקדם.
7.
במלווה מלכה, חלק רוצים לברך, וחלק עוד שרים.
8.
מישהו בא לטיש יארצייט של רבי ואכל, ובאמצע רוצה ללכת.
9.
נכנסים בל"ג בעומר לאוהל הרשב"י, מאות נוטלים ידיים, הוא כבר רוצה לברך, והאחרים לא רוצים, או להיפך.
10.
יש אירוע, חלק אוכלים המוציא, וחלק אוכלים רק מנה חמה.
תודה רבה
וחג שמח.
}
יום חמישי כ' ניסן תשע"ו
לכבוד הרב חיים מאיר כץ שליט"א מאשדוד
הנה שאלתם בפרטות הרבה שאלות, ומהם ישנם דברים שדינם חלוק, ויש הרבה פרטי דינים הנוגעים לכולם או לרובם יחד, ולכן מתחילה יש לבאר באופן כללי כמה דברים בענין זה.
א, אין צירוף זימון באופן שכמה אנשים אוכלים בחדר אחד, אלא אם כן כל שלשתם אוכלים יחד על שלחן אחד [וראה להלן], ושהתחילו יחד לאכול או שסיימו יחד לאכול.
אפילו אם שנים התחילו יחד ואפילו גם סיימו יחד לאכול, אך אם השלישי מהם לא התחיל עמהם וגם לא סיים עמהם יחד אינם צריכים לזמן.
צריך שיהיה התחלה 'או' סיום של שלשתם יחד.
ושלפחות לשנים מתוכם יהיה גם ההתחלה וגם הסיום יחד.
אמנם יש אומרים שאם התחילו שלשה יחד נתחייבו בזימון וא"צ שיסיימו כולם יחד, וכך פסק המ"ב (עיין שו"ע סי' קצ"ג ס"ב ומ"ב סי' ר' סק"ה).
ויש לזכור כלל זה לכל הפרטים דלקמן.
ב, כאמור צריך שיאכלו כולם על אותו השלחן.
אם כל אחד מהם אכל על שלחן נפרד, אינם מצטרפים לזימון, אלא אם כן היה איתם קביעות מראש, כגון בעל הבית עם בני ביתו שמצטרפים גם בשלחנות נפרדים (מ"ב סי' תרצ"ג סקי"ח), או בסעודת נישואין שמצטרפין לאכול בזימון גם בשלחנות נפרדים, מכיון שכולם רוצים לסעוד עם החתן והכלה (הג"ר חיים פנחס שינברג בחידושי בתרא על המ"ב שם, ובזאת הברכה עמ 133, אול"צ ח"ב פי"ג ס"י, וכעי"ז בשבט הלוי ח"י סי' ל"ח סק"ב ע"ש), ולכאורה ה"ה בשבע ברכות, וגם בבר מצוה נראה לומר כך.
ג, לענין חדר אוכל של ישיבה הדין ג"כ שמצטרפים גם אם אכלו כ"א בשלחן אחר (מנח"י ח"ח סי' ח', הגרח"ק בדולה ומשקה), אך יש חולקים בחדר אוכל של ישיבה שצריך שיהיו באותו השלחן על מנת לזמן (וזאת הברכה שם בשם הגרח"פ), ויש מחלקים בין סעודות שבת שמקדשים וסועדים ומברכים כולם יחד ומצטרפים לבין סעודות החול שאינם מצטרפים (אול"צ שם).
ופשוט שבישיבות שגם בשבת אין הסעודה ביחד, או אם בימי החול עושים סעודה ביחד כמו סעודת שבת ישתנה הדין לדעה זו.
[והנה יש ישיבות גדולות המונות מאות נפשות, שמקציבים זמן רב לארוחה, וכ"א הולך ובא בשעה אחרת, ויש הרבה שאין להם ג"כ מקום וכל פעם מתישבים במקו"א, ומתיישבים גם על יד כאלו שאינם מכירים, ויש לידע היאך שייך לצרפם, ואולי כל הפוסקים שהזכירו ענין זה של צרוף לא דברו על כל כה"ג, אלא במקומות ששייך לומר שבאו יחד להצטרף, ולכן הכל לפי הענין, וגם באותה הישיבה אפשר שלפעמים יצטרכו לזמן יחד ולפעמים לא, מלבד מה שחילק האול"צ בין שבת לחול, אכן כ"ז היינו מצד החיוב לזמן ולא מצד האפשר והרשות].
ד, לגבי סעודה של רבי שבאים לשם באמצע הסעודה, אם לא אכלו אף אחד מבני הטיש את הכזית הראשון יחד אינם מצטרפין, אמנם מכיון שישנם רבים מבני הטיש שכן התחילו שנים יחד, הרי הדין הוא שאם שנים התחילו יחד וסיימו עם שלישי יחד הרי יכולים לזמן.
אכן אם ירצו ללכת ולברך קודם הזימון מותר, שהרי לא התחילו שלשה יחד ולא סיימו יחד, ורק אחרי שיסיימו כולם יחד יהיו חייבים מעיקרא בצירוף מה שמסתמא שנים בודאי התחילו יחד, [כנ"ל דבעינן שיהיה התחלה בשנים וסיום בשלשה או איפכא].
ומ"מ יכולים לברך גם אם לא התחילו יחד.
אכן לענין שלחן אחד נראה פשוט שאין צריך שיאכלו דוקא בשלחן אחד על מנת לצרף את בני הטיש, שכן כל כונתם להתאחד יחד ולאכול יחד עם הרבי, ולכן מצטרפים גם אם כל קבוצה אכלו בשלחן אחר.
ומ"מ אם אכלו בעמידה לא מהני לצרפן (ביאור הלכה סי' קס"ז סי"א בשם תוספות בברכות מ"ג ד"ה הואיל בסה"ד הובאו בב"י סימן רצ"ו וכ"כ הב"ח).
וכן אם אוכלים מפוזרים אחד הנה ואחד הנה אינם מצטרפין (ביאוה"ל שם בסוד"ה אא"כ, בשם הגר"א, ע"פ השו"ע שם סי"ב).
ה, גם כשפטורים מצד הדין בזימון, אך יש מעלה לזמן משום ברב עם הדרת מלך [רמ"א סי' קצ"ג ס"ב].
ו, גם באופן שהיו חייבים עי"כ בזימון, מ"מ בשעת הדחק שצריך לצאת, אפשר לעשות תנאי מראש שאינו מעוניין להצטרף עמהם לזימון, ואמנם יש מהפוסקים שחששו מתנאי זה (מחה"ש סי' קצ"ג, אשל אברהם - בוטשאטש שם), אכן בשו"ע הגר"ז סי' קס"ז סי"ח, ובאג"מ או"ח ח"א סי' נ"ו בשם החכמת שלמה על השו"ע שם, ועוד הרבה פוסקים, וכן נזכר כבר בפנ"י, כתבו דמועיל לעשות תנאי מראש.
והתנאי שצריך לעשות הוא רק קודם שהתחיל באכילת כל שהוא [ואם לא התנה קודם הנט"י נראה שמותר לומר את התנאי אחר הנט"י ואי"ז הפסק], וכל מה שצריך תנאי לזה הוא רק למי שהתחיל עם הקהל, אך מי שלא התחיל עמהם יכול לקום באמצע ללא זימון, משום שהתנאי להצטרף לזימון הוא גם להתחיל או לסיים עם האחרים.
[בארחות רבינו ח"ג עמ' ר"כ מובא שהחזו"א הורה להגרח"ק בהיותו בישיבה שכאשר ממהר ללימודו בזמן האכילה יכול לסמוך על תנאי זה לגבי זימון בעשרה, אך לא כדאי לבטל זימון בשלשה מחמת כן, ויתכן שהכל לפי הענין, וראה בארחות הישיבה מה שליקט פוסקים רבים שמתירים לעשות תנאי זה, וכ"כ האול"צ ח"ב פי"ג ס"י].
ו, גם באופן שהתחייבו כולם לזמן יחד, מ"מ באופן שחלק רוצים לברך והאחרים לא אכפת להם שהם יברכו, אין בעיה שיעשו זימון ויקשיבו להם בברכה ראשונה [כדעת הרמ"א], ומתי שירצו הנשארים לברך בעצמם לא יצטרכו זימון.
וז"ל השו"ע סי' ר' סעיף א', שלשה שאכלו כאחד, אחד מפסיק על כרחו לשנים ועונה עמהם ברכת זימון.
ואפילו לא רצה להפסיק, מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם.
אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, והלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק ולברך, ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם, לא עשה כלום; ואם לא רצו להפסיק, אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק, עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם, שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון עכ"ל, וע"ש במ"ב פרטי הדינים בזה.
ז, לגבי אכילה בטיש של יאצייט איני יודע בדיוק היאך נהוג בזה, שאולי אין מכונים דוקא לאכול יחד, ואז יהיה חילוק בין ב' שלחנות לשלחן אחד.
אך לגבי מלוה מלכה וסעודה שלישית נראה שמתכונים לאכול יחד, ומצטרפים בכל גוני.
ח, לגבי סעודת רבים ביום ההילולא באהל במירון, הנה בשו"ע בסימן קצ"ה סעיף א' כתב, שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים, אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון, ואם לאו אינם מצטרפות; ואם יש שמש אחד לשתיהן, הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד עכ"ל.
ולכן גם בל"ג בעומר באהל הרשב"י לא מסתבר שמצטרפים לזימון משום שלא קבעו מקום, וכן דין חנות פלאפל שאפילו נקלעו עשרה אנשים שונים בפ"א אינם צריכים לזמן.
וכן ראיתי באול"צ שם שכתב, א"כ מי שנכנס לאכול בבית מלון או במסעדה, אף אם יושב עם עוד אנשים באותו שולחן והתחיל וסיים עמהם, מ"מ כיון שלא קבעו עצמם להצטרף, אינם מצטרפים לזימון.
ויעויין במנח"י ח"ח סי' ח' שהאריך בענין כ"ז, ובסיום דבריו כתב משא"כ במסעדות ומלונות לא הוי צירוף אם אינן אוכלים על שלחן אחד וכו', ואיני יודע על איזה מסעדות מדובר, דאולי מדבר רק על מסעדות כעין מלונות שיש איזה קשר בין הסועדים ומבלים ימים יחד וצ"ע.
ט, האוכלים מזונות יכולים לזמן כל שהרוב אכלו פת, גם השאר משלימין להם, ויש מחלוקת מה יאכלו על מנת להשלים להם, אם מועיל כל דבר לזה או לא, ויש בזה גם פרטי דינים בין שלשה לעשרה, עיין בשו"ע סי' קצ"ז ס"ב וג' וז"ל, תשעה שאכלו דגן וא' אכל כזית ירק, מצטרפין להזכיר שם ואפילו לא טיבל עמהם אלא בציר או לא שתה עמהם אלא כוס אחד שיש בו רביעית מכל משקה חוץ מן המים, מצטרף עמהם; והוא שיהיה המברך אחד מאוכלי הפת; ואפי' שבעה אכלו דגן וג' ירק, מצטרפין; אבל ששה, לא, דרובא דמינכר בעינן.
המצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בבהמ"ז של אלו; בד"א דסגי בכל מאכל, להצטרף לעשרה; אבל לג', אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת.
וי"א דבכזית דגן מהני אפי' אינו פת; וי"א דבירק ובכל מאכל, מהני; הלכך שנים שאכלו ובא שלישי, אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת, מוטב; ואם אינו רוצה, לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר; ואם אירע שנתנו לו לשתות או מאכל אחר, יזמנו עמו אף על פי שאינו רוצה לאכול פת עכ"ל, ועי"ש במ"ב עוד פרטי דינים בזה.
אך אינם מחוייבים להצטרף לזימון עם אלו שאכלו המוציא [כך מבואר בפמ"ג סי' קצז סקי"א וע"ש בראש יוסף], ויש חולקים בזה [עיין במקור חיים לבעל החו"י בסי' הנ"ל, וכן בספר חידושים וביאורים על סי' הנ"ל].