שאלה בענין תשובת הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטין שליט"א בענין מעלת זה אלי ואנוהו האם עדיפא מצדקה לעניים, באשר גם אני נשאלתי בכעין זה, מה הגבול שמוטל להדר באתרוג אם לא עדיף ליתן ממון זה לעניים. השאלה היתה אחד שקנה אתרוג מהודר ...קרא עוד
שאלה
בענין תשובת הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטין שליט"א בענין מעלת זה אלי ואנוהו האם עדיפא מצדקה לעניים, באשר גם אני נשאלתי בכעין זה, מה הגבול שמוטל להדר באתרוג אם לא עדיף ליתן ממון זה לעניים.
השאלה היתה אחד שקנה אתרוג מהודר כדינו וקיים מצות צדקה כדינה ונשארו בידו מעות הי עדיף, ומדברי הגאון הגדול שליט"א נראה דהדור מצוה עדיף {נוסח שאלה זו היא קיצור של כמה מכתבי השואל נ"י.
} .
תשובה
ט"ז חשון ע"ז
שלום רב
הנה הגדרים שמחוייב להדר באתרוג מבו' באו"ח סי' תרנ"ו ובב"ק ט' ב' וא"צ לדידי ודכוותי, ודברי הגר"י זילברשטין לא נאמרו אלא במי שכבר נתן מעשר כספים או צדקה.
איני יודע אם כונתו שמתחילה עדיף הידור מצוה, אלא מיירי שמתחילה היתה בדעתו לכך ועל זה אמר שאין לו לבטל דעתו מחמת כן, משום שיש בזה ענין אמיתי ומקור נאמן להשקיע כסף בהידור מצוה.
בחפץ חיים בספרו אהבת חסד כתב שאם מפרש חומש מהכספים יכול ליתן המעשר לצדקה ושאר החומש למצות.
ואביא כאן מה שנשאל מרן הגרח"ק שליט"א מאת הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א (צהר יד תשס"ה), האם עדיף הידור מצוה ולתת כספו באתרוג מהודר, או שמא עדיף לתת את הכסף לצדקה, והשיב שם: בהידור מצוה עד שליש ע"כ.
היינו דעד שליש הוא קודם למצות צדקה ויותר משליש אינו קודם למצות צדקה.
ואם הצדקה היא מצוה עוברת לכאורה מילתא דפשיטא שהיא קודמת להידור מצוה, וכמדומה שגם למצוה עצמה, יעוי' מור וקציעה סי' תרנ"ו א"נ בצדקה ופדיון שבוים וכו'.
ובזמנינו הרבה נפשות אפשר להציל ע"י צדקה, ואמנם המ"ב בבה"ל שם ד"ה יותר נקט שצדקה אינה מצוה עוברת לגבי אתרוג, שיכול לסמוך על אחרים שיתנו, אבל בזמנינו שכל העניים מרוכזים ע"י גבאים וניתן מכל מקום ובכל עת ליתן צדקה לכל עני, והמציאות היא שלהרבה מן העניים לא מגיע הכסף הנצרך עד לאחר שכבר מאוחר, יתכן דבכה"ג המ"ב מודה, וא"כ אמנם למי שרוצה ליתן כסף להידור מצוה לבטל דעתו, אבל אם מלכתחילה שואל מה עדיף יתכן שבמצב זה צדקה עדיפא.
ואמנם הח"ח עצמו באהבת חסד ח"ב פי"ט אות ד' כתב שאם יודע שיש בעיר אלמנות ויתומים שצריכים ונזקקים מחוייב להפריש חומש, וכתב דצדקה לענים נחשבת מצוה עוברת באופן זה אך אם ידו משגת למעשר מעיקר הדין אינו מחוייב להוציא חומש, וחזינן שאם במציאות אין כל העניים מקבלים כמה שצריכים לקבל חשיב מצוה עוברת.
ולכן למעשה משמע שיש להורות לו להעדיף לתת צדקה לעניים עכ"פ כאשר כבר נתן שליש בהידור מצוה.