המשנ"ב החמיר בזה מאוד ועי"ש חילוקי הדינים שכתב שדאורייתא אסור ומלאכות דרבנן רק במקום איבה הפמ"ג הסתפק בזה, ובלא איבה ודאי אסור, שכן יכול להשתמט ולומר שההיתר לחלל שבת הוא רק לצורך מי ששומר שבת. אולם כמה מפוסקי זמנינו נקטו ...קרא עוד

המשנ"ב החמיר בזה מאוד ועי"ש חילוקי הדינים שכתב שדאורייתא אסור ומלאכות דרבנן רק במקום איבה הפמ"ג הסתפק בזה, ובלא איבה ודאי אסור, שכן יכול להשתמט ולומר שההיתר לחלל שבת הוא רק לצורך מי ששומר שבת.

אולם כמה מפוסקי זמנינו נקטו דכהיום שהנהגה זו עלולה להביא לסכנת נפשות מצד התנכלויות, אמנם מחוייב להשתמט שרופא גוי יעשה זאת ולכה"פ לא לעשות מלאכות דאורייתא, אבל אם אין ברירה התירו.

מקורות: משנ"ב של, ח, אג"מ או"ח ח"ד עט, וח"ה כה, הגרשז"א בשמירת שבת כהלכתה מ, מב, מנחת יצחק ח"א נג וח"ג כ, ויש להסתפק אם גם המשנ"ב יודה שהמצב השתנה, ויש לציין שרוב דברי פוסקי זמנינו נאמרו בשנים הקרובות יותר לשואה מהיום, אולם אם יש לו מקום בצורה נכונה להשתמט בכל מקרה צריך להשתמט, כגון להסביר להם שהוא ענין דתי שרק הותר לצורך המשך אפשרות שמירת שבת של החולה, ושרופא אחר יוכל לטפל בחולה הנכרי, וכמובן לא באופן שחייו של הנכרי תלויים רק ברופא היהודי.

הלכה פסוקה בשו"ע שכל דרך הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר בלא סימן ואם אין סימן זכה בו, אולם כאן יש סימן מקום מכיון שידוע בתא של איזה סטנדר הונח, ובאופן שניכר היכן הונח זהו סימן כמבואר בשו"ע. וחכ"א טען ...קרא עוד

הלכה פסוקה בשו"ע שכל דרך הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר בלא סימן ואם אין סימן זכה בו, אולם כאן יש סימן מקום מכיון שידוע בתא של איזה סטנדר הונח, ובאופן שניכר היכן הונח זהו סימן כמבואר בשו"ע.

וחכ"א טען שמכיון שהיושב שם טוען שאינו ממנו א"כ מסתמא מישהו הגביהו מע"ג קרקע ודינו כמי שאין לו סימן מקום, ואני תמה על סברתו, איך אפשר לתלות לקולא כל כך, אלא כמו שבכל דרך הינוח אין תולים שהוגבהה מן הרצפה ה"ה כאן, שכן גם כאן לא חסרים דוגמאות ואופנים שיזדמן למישהו להניח שם שטר כסף גם אם אינו יושב שם, כגון שניתן לתלות שהזיזו סטנדרים או שאחד השאיר למישהו שייקח משם או בכל אופן אחר.