יקרא בלילה. מקורות: לדידן שלא קיבלנו קריאת מקרא בלילה כאיסור מן הדין, זה ודאי שעדיף דבר שהזהירו עליו בגמ’ עירובין סה א ושו”ע יו”ד רמו ואו”ח רלט מדבר שלא נזכר לא בגמ’ ולא בשו”ע אלא בספרי הקבלה ...קרא עוד

יקרא בלילה.

מקורות: לדידן שלא קיבלנו קריאת מקרא בלילה כאיסור מן הדין, זה ודאי שעדיף דבר שהזהירו עליו בגמ’ עירובין סה א ושו”ע יו”ד רמו ואו”ח רלט מדבר שלא נזכר לא בגמ’ ולא בשו”ע אלא בספרי הקבלה (ועי’ מ”א ומ”ב סי’ כה וכאן היה מקום לומר דאין זה חולק על הגמ’ וק”ל ואעפ”כ החיוב המוסרי עליו יותר גדול להשלים היום), ובמדרשים מצאו לו רק רמז, וכ”ש למי שיש לו קביעות ולא אמר בלי נדר דזה בלאו הכי מחויב כמ”ש המ”ב ע”פ נדרים ח אבל גם כשאמר בלי נדר.

קרא פחות
0

כן. מקורות: ראה פ”ד דברכות ש”צ שטעה וכו’, ובספ”ג דסוכה הא למה זה דומה וכו’, ובתענית שבחו של ציבור היכי דמי וכו’, ועי’ עוד יומא עו ע”א מי שיש לו חמשה בנים וכו’, וראה ישעיה א.

כן.

מקורות: ראה פ”ד דברכות ש”צ שטעה וכו’, ובספ”ג דסוכה הא למה זה דומה וכו’, ובתענית שבחו של ציבור היכי דמי וכו’, ועי’ עוד יומא עו ע”א מי שיש לו חמשה בנים וכו’, וראה ישעיה א.

קרא פחות
0

עצם העובדה שכתבו פירוש שלא בכל מקום מפרש כפירוש רש”י זה אינו חידוש שכבר יש כמה מאות מפרשים על התורה שלא פירשו בכל מקום כפירוש רש”י בין פירושים שלפני רש”י כרס”ג, ובין פירושים שלאחריו, כרשב”ם ואב”ע ורמב”ן וחזקוני וספורנו, ואח”כ ...קרא עוד

עצם העובדה שכתבו פירוש שלא בכל מקום מפרש כפירוש רש”י זה אינו חידוש שכבר יש כמה מאות מפרשים על התורה שלא פירשו בכל מקום כפירוש רש”י בין פירושים שלפני רש”י כרס”ג, ובין פירושים שלאחריו, כרשב”ם ואב”ע ורמב”ן וחזקוני וספורנו, ואח”כ מלבי”ם ונצי”ב ורש”ר הירש והכתב והקבלה ועוד מאות כאלה ידועים ושאינם ידועים.

ואדרבה איני זוכר כרגע שנכתב אי פעם פירוש על התורה על ידי אחד מחכמי הדורות שבא להעתיק את תכני פירוש רש”י או לערוך אותו, אלא לאידך גיסא כל אחד כתב מה שהתחדש לו לפי שורש נשמתו וחלקו בתורה, וכ”ש אם מדובר בחיבור שאמור להיות בעיקר ליקוט מן המפרשים.

ועל אף שדורינו קטנים מהדורות הקודמים ה”מ לענין דבר שבשיעורין לומר שהם גדולים בחכמה ואנחנו קטנים בחכמה, אבל דבר שלא היה בשום דור לומר שנתחדש בדורינו המחדש כן עליו להביא ראיה.

ואם יש שיטענו שנראה כמכריע בין המפרשים, אפשר להציע פתרון לכתוב בתחילת הספר כדלהלן: חיבור זה לא נועד להכריע בין המפרשים אלא רק לסייע ללומד להבין הפירושים הפשוטים והקלים להבנה.

וכ”ז לא אמור אלא לקרוא ולעיין בחיבור, אבל לענין מה הפירוש העיקרי ללמוד בו, כל אחד ישאל לרבותיו.

וכמובן שאין כאן הנידון על חיבור מסויים אלא באופן כללי על חיבור שמפרש לפעמים כמפרשים אחרים, אבל השאלה בנוגע לחיבור מסויים, יש לדון על כל חיבור לגופו על הצדדים הנוגעים אליו וכ”א ישאל לרבותיו.

קרא פחות

0

כיום ישנה כבר יותר מודעות שהרבה ממדפיסי התרגום המצויים לא היתה להם מסורת בנוסח ולא בניקוד, ויש חילופים משמעותיים בין נוסח מצוי אחד למשנהו ובד”כ מחמת חוסר שליטת מדפיסים שונים בשפה ובתוכן הארמית ומכלי שהורק לכלי, ולכן יש (ביניהם ...קרא עוד

כיום ישנה כבר יותר מודעות שהרבה ממדפיסי התרגום המצויים לא היתה להם מסורת בנוסח ולא בניקוד, ויש חילופים משמעותיים בין נוסח מצוי אחד למשנהו ובד”כ מחמת חוסר שליטת מדפיסים שונים בשפה ובתוכן הארמית ומכלי שהורק לכלי, ולכן יש (ביניהם עוז והדר והרב פוזן) שהדפיסו תרגום מדויק ע”פ שילוב נוסח תימן שלמדו וקראו בו בציבור ונוסחתם יש לה מסורת ובית אב.

וכן הסכימו לעריכתו של הרב פוזן גדולי ישראל רבים כהגרח”ק והגר”מ שטרנבוך ועוד.

והעירו על זה הלומדים שכבר היה ראוי להשתמש בנוסח תימן עצמו.

והואיל דאתאן לזה, יש לציין במאמר המוסגר שיש תרגום שנדפס שנפלה תקלה ממוחשבת בספר בראשית על ההבדל בין ש’ ימנית לשמאלית, וראוי לשים לזה לב.

 

קרא פחות
0

לא. מקורות: אשה אין דרכה לעשות מלחמה, קידושין ב, ב, ראה חינוך תרג, ומ”מ במלחמת מצוה יוצאה, סוטה מד ע”ב, וכ’ המפרשים דהיינו להספיק מים ומזון, ראה ...קרא עוד

לא.

מקורות: אשה אין דרכה לעשות מלחמה, קידושין ב, ב, ראה חינוך תרג, ומ”מ במלחמת מצוה יוצאה, סוטה מד ע”ב, וכ’ המפרשים דהיינו להספיק מים ומזון, ראה רדב”ז פ”ז ממלכים ה”ד, ועי’ בשאר אחרונים בס’ המפתח שם, ומ”מ בנידונינו שהוא בצבא של היום הידוע שהשתתפות הנשים שם הוא יהרג ואל יעבור כמו שפסק החזו”א להלכה והסכימו איתו שאר פוסקים, ואין ברור כלל שגברים יצאו מכלל זה, ואשה שהולכת לצבא צריכה לדעת שמניחה כל עתידה הרוחני על כף המאזניים.

קרא פחות
0

אף שאין שיעור למעלה בהכנסת כלה אבל גם אין שיעור למטה, וכמו שמצינו גם לענין הלוואת המת שג”כ אין לו שיעור (וכל אלו בכלל גמ”ח שבגופו עי’ במפרשים רפ”ק דפאה), ובליווי ד”א יוצא חובתו, אף שיש הרבה מלווים כל ...קרא עוד

אף שאין שיעור למעלה בהכנסת כלה אבל גם אין שיעור למטה, וכמו שמצינו גם לענין הלוואת המת שג”כ אין לו שיעור (וכל אלו בכלל גמ”ח שבגופו עי’ במפרשים רפ”ק דפאה), ובליווי ד”א יוצא חובתו, אף שיש הרבה מלווים כל אחד הוא חלק מהרבים המלווים העושים את המצוה, וגם כאן השתתפות בריקודים כ”א יש לו חלק, ולפעמים יתכן שטירחת הגעה ונוכחות בלבד הוא שמחת החתן כגון באדם חשוב שיש לחתן שמחה מנוכחותו, ועי’ בקידושין ז ע”א, והכל לפי הענין.

קרא פחות

0

מבקרים חולים נכרים עם חולי ישראל, ואפילו חולי נכרים בפני עצמם, ודוקא לענין ביקור שהם יודעים שכך דרך ישראל לבקר חולים, אבל להקים ארגונים למטרת טיפול בבני נכר נטו, במקום ביהודים ובכלל האוכלוסיה יחד עמהם, אינו בכלל ...קרא עוד

מבקרים חולים נכרים עם חולי ישראל, ואפילו חולי נכרים בפני עצמם, ודוקא לענין ביקור שהם יודעים שכך דרך ישראל לבקר חולים, אבל להקים ארגונים למטרת טיפול בבני נכר נטו, במקום ביהודים ובכלל האוכלוסיה יחד עמהם, אינו בכלל ההיתר, וכמה הצטערנו כשהתקיים מול עינינו כל המחניף לרשעים סופו נופל בידיהם.

מקורות: מבקרין וכו’ גיטין סא ע”א, ואפילו בפני עצמן ראה ש”ך יו”ד שלה ס”ט ובסי’ קנא וב”ח שם, וכך רוב הפוסקים לענין צדקה, דרך אמונה מ”ע פ”ז ה”ז, ואפי’ הרמב”ם לענין ביקור לא הזכיר עם חולי ישראל, ביאוה”ה שם א, ט, ודוקא ביקור בלבד שכן הכל לפי הענין כמ”ש שם וכעין זה בהכרעתו בפ”ז שם בשם הריק”ו שרק במקום שניכר ומביא לאיבה, וכל המחניף וכו’ בשלהי סוטה.

קרא פחות
0

על אף שאם הוא לא היה יוצא לקראת המחבלים היו הם מחפשים והורגים גם אותו וגם את כל בני הבית, אך מצד הדין הוא לא היה מחוייב במה שעשה, אלא שבודאי מצוה גדולה עשה ודבר הגון מאוד.קרא עוד

על אף שאם הוא לא היה יוצא לקראת המחבלים היו הם מחפשים והורגים גם אותו וגם את כל בני הבית, אך מצד הדין הוא לא היה מחוייב במה שעשה, אלא שבודאי מצוה גדולה עשה ודבר הגון מאוד.

מקורות: משנה תרומות ח, יו”ד קנז א, שיירי כנה”ג הגב”י לה ודרכי תשובה נא, מפרש תענית יח, ב.

קרא פחות
0

יש מדרגה גבוהה שאדם נמנע מרופאים כמ”ש הרמב”ן והגר”א, אך הוא רק ליחיד שבדור כמ”ש על כיו”ב המהרש”א בכתובות עז ע”ב, ובפרט בעניני פיקוח נפש חלילה לאנשים בזמנינו לנהוג בהנהגה זו, ובגמ’ פ”ח דיומא אמרו שחילול שבת לפיקו”נ נעשית לא ...קרא עוד

יש מדרגה גבוהה שאדם נמנע מרופאים כמ”ש הרמב”ן והגר”א, אך הוא רק ליחיד שבדור כמ”ש על כיו”ב המהרש”א בכתובות עז ע”ב, ובפרט בעניני פיקוח נפש חלילה לאנשים בזמנינו לנהוג בהנהגה זו, ובגמ’ פ”ח דיומא אמרו שחילול שבת לפיקו”נ נעשית לא על ידי קטנים וכו’ אלא על ידי גדו”י והזריז הר”ז משובח, וגם בעלי מדרגה יתכן שלא דובר על פיקוח נפש שאינו בבעלות האדם לבטל את ציווי נשמה שנתתי בך החיה, וכל שכן ביום חול שחובה לקחת אחריות כשצריך.

וכל שכן שאינו בעלים על בריאות ילדיו למחול על הצלתם, וכן רפואת אשתו הוא אחד מחיובי כתובה, והוא הדין מי שיש לו אפשרות להציל אחד מישראל ברפואה ואינו מציל עובר על לא תעמוד על דם רעך.

ועוד לגבי חיוב לקיחת חולה לרופא יש לציין בזה לדברי השו”ע הל’ ביקור חולים ורפואה שמחמיר בזה מאוד, ובתשובה אחרת הרחבתי בגדרי דינים אלו.

 

קרא פחות
0

מכיוון שהתרגום המצוי הוא קשה להבנה, ומאידך על שער הייחוד אין הפירוש של לב טוב, לכן מומלץ לפחות בשער הייחוד להשתמש בתרגום מחדש לחובות הלבבות שתורגם בזמנינו, ואין מניעה שלא להשתמש בו גם בשאר שערי הספר חובות הלבבות מכיון ...קרא עוד

מכיוון שהתרגום המצוי הוא קשה להבנה, ומאידך על שער הייחוד אין הפירוש של לב טוב, לכן מומלץ לפחות בשער הייחוד להשתמש בתרגום מחדש לחובות הלבבות שתורגם בזמנינו, ואין מניעה שלא להשתמש בו גם בשאר שערי הספר חובות הלבבות מכיון והוא כתוב בשפה קלה יותר.

אין כאן התייחסות לעצם הנידון אם ללמוד משער הייחוד או לא.

קרא פחות

0