Frequently Asked Questions and Answers found in Halacha

Rabbi Akiva Moshe Silver

The reader of the Torah who read 'kidney' in a nakiva language instead of 'kilio' should go back

לכבוד רבי שמואל דוד ברקוביץ שליט"א

ע"ד הקורא במדינתכם שקרא ואת כליה במקום ואת כליו, ושאלתו בידו האם מחוייב להחזיר הקריאה או לא.

לפי המבואר בספרי הפוסקים האחרונים [עי' ריש סי' קמב ועוד להלן], הסכמת רובם היא שגם בזמנינו דלא בקיאינן בחסירות ויתרות [קידושין ל ע"א] מ"מ כל טעות שמשנה את המשמעות יש לחזור.

והסברא נותנת דטעות משמעות שנקטו הפוסקים היא גם במשמעות קטנה, מאחר שדן במשנ"ב [סי' קמב ס"ב] על שינוי במשמעות על ידי טעמים וכיו"ב, ועל פי הרוב אין מדובר בטעות שמתיר את האסור וכיו"ב.

אמנם בצמח צדק (הקדמון) סי' קיט נקט לגבי ומגרשיהם ומגרשיהן דבשינוי זכר ונקבה כזה אין להחזיר הקורא בקריאה זו, (ושם מיירי שהטעות היה כבר בספר, וקאמר שרק במנחה עליהם להוציא ס"ת אחרת, אבל עכשיו יכולין להשלים הקריאה בספר זה), ונימוקו עמו שזהו שינוי המצוי גם בתורה בלא קפידא, כלומר דגם בתורה לפעמים קאמר בלשון נקיבה על זכר.

ויש לציין דעל אף שהפוסקים חלקו על חידושו של הצ"צ לענין טעות בכתב ונקטו דגם בטעה הסופר בין מגרשיהם ומגרשיהן צריך להוציא אחרת, וכל היכא שיש שינוי במבטא [עכ"פ היכא דאפשר], והם דרך החיים וחיי אדם ושערי אפרים, הובאו במשנ"ב [סי' קמג ס"ק כו בשעה"צ], מ"מ הם לא דברו אלא לענין טעות בכתב אבל לענין טעות הקורא אין להחזיר אלא היכא שנשתנה הענין לדעת הרמ"א [סי' קמב ס"א].

לפ"ז חזר הנידון של הצ"צ האם הוא שינוי משמעות או לא, מאחר דאם אין טעות אלא בקריאה לא נחלקו האחרונים כנ"ל.

ומן הסתם שיש להבין מדבריו דה"ה בשינוי כמו שהזכרת לגבי הקורא שאמר ואת כליה תחת ואת כליו ה"ה.

אמנם יתכן להגביל חידושו של בעל הצ"צ ולומר דהני מילי באופן שדרך התורה מעיקרא שלא להקפיד בזה בריבוי מקומות, כגון בסיום ן' או ם' וגם בלשון בני אדם אין מקפידין בזה לגמרי, ועי' גם בריש ספר משנת הגר"א על דקדוק דמבואר שם שמ' ונ' הם מהאותיות המתחלפות מלבד מה שהובא מהראב"ע ושיח יצחק בגוף התשובה הנ"ל.

ויש לציין שרוב מעתיקי משנה ותלמוד ומחברי ספרים לא הקפידו כלל בסיום ם' או ן'.

אבל בלשון זכר ונקיבה גמור כגון כליו וכליה שאין כמעט דרך לשנות בכיו"ב אם לא לדרשא המפורשת בדברי רז"ל שמחמת זה נכתב, [על אף שכל אות בתיבה נכתבה ללמד דבר מ"מ זה אין לו פשט בלא הדרשא ומ"מ לא נאמר בזה אין מקרא יוצא מידי פשוט [שבת סג ע"א] אלא במשמעות אבל לא בשינוי לשון], וגם דרך בני אדם להקפיד בזה, להכי אם מיירי בפסוק שאינו סובל ע"פ דקדוק שינוי כזה, אפשר דצריך לחזור ולקרות, ואולם ע"ע באשל אברהם מבוטשאטש [סי' קמב] שכ' דרחבו רחבה הוא ג"כ כמגרישהן מגרשיהם.

והנה דעת הגר"א ועוד פוסקים [עי"ש בביאור הלכה] וכן לדעת המחבר לפי המקור חיים וכף החיים [סק"ב] דבכל שינוי מחזירין אותו, ועי"ש בביאור הלכה שנטה להחמיר מחמת זה באופן שחיסר אות, וא"כ לענייננו בודאי שיש מעיקר הדין להחמיר עפ"ז וק"ל.

ועל כן לכאורה ראוי לחזור ולקרות מעיקר הדין, מ"מ אין צריך למחות במי שאינו חוזר בזה.

מק"ט התשובה הוא: 3888 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3888

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9716!trpenLeave an answer!trpst/trp-gettext!trpen

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9716!trpenLeave an answer!trpst/trp-gettext!trpen

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9723!trpenRelated Questions!trpst/trp-gettext!trpen