שאלה
לכבוד הרה"ג רבי עקיבא משה סילבר שליט"א!
יישר כח גדול על התשובות!
שאלה: משנה מסכת תרומות פרק ג משנה ט' תרומת העובד כוכבים מדמעת.
וצ"ב, למאן דאמר (וזהו רוב הראשונים, דלא כהרמב"ם, עיין דרך אמונה כאן) שתרומתו תרומה מדאורייתא - אם כן, מאי קמ"ל מתניתין דמדמעת, הא פשיטא!.
שאלה: למאן דאמר יש בילה אף ביבש - האם זה במציאות, או רק דינית.
וקשה בממה נפשך: הא דמציאות לא נתערבב, ואם כן, מהיכי תיתי לומר דדינית יש בילה?.
שאלה: האם מה שכהן אוכל תרומה - נאמר כאן בעצם, שהתורה התירה לו לאכול סוג של טבל? שהרי מתרומה זו לא הופרשו מעשר ראשון ומעשר שני! ואולי זו נפק"מ, אם זר שאכל תרומה, שחוץ מאיסור תרומה עבר על אכילת טבל, דלכהן התירה תורה, ולא לישראל.
שאלה: בראשית פרק לה (ד) וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם:
- וצ"ב, על מי קאי.
דבפשטות קאי על השבטים, או על נשותיהם, או על העכו"ם, וקצת רחוק הוא מן השכל שהשבטים שמו עגילים באזניהם.
שאלה: שבת יב: אין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי - האם לפי"ז אינם יודעים גמרא וזוהר? ועוד, דרש"י שם כתב, דכיוון שאינם מבינים - אינם מעבירים את התפילה לה'.
וצ"ב, דאנו מתפללים לה' באופן ישיר.
כמש"כ: שומע תפילת כל פה.
שאלה: שבת ק.
זרק וכו' חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות - חייב.
וצ"ב, דלא גרע ממשצ"ל דפטור.
שאלה: האם מה שכתוב בשבת יב: ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, והקב"ה זן וסועדו - האם זה דווקא בחולה צדיק, או בכל חולה?
שאלה: שבת יב: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
צ"ב, מדוע לא מצינו לנהוג כן, ועוד צ"ב, מאי טעמא שמינה?
שאלה: שבת יב: איבעיא להו: שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו? וצ"ב, מאי קא מבעי ליה, הא מדקאסר בקבוע, שמע מינה דבאינו קבוע - מותר.
ומדוע שנאסור? (אפילו לתוספות)
שאלה: רש"י בראשית פרק מד (כ) ואחיו מת - מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו.
אמר אם אומר לו שהוא קיים, יאמר הביאוהו אצלי.
וצ"ב, אם כן - בארבעה דברים משנים החכמים "גם מפני היראה", ולא בשלושה.
בברכה
אהרן אריה כהן
***
תשובה
לכבוד הרה"ג אהרן אריה כהן שליט"א!
שלום רב
שאלה: משנה מסכת תרומות פרק ג משנה ט' תרומת העובד כוכבים מדמעת.
וצ"ב, למאן דאמר (וזהו רוב הראשונים, דלא כהרמב"ם, עיין דרך אמונה כאן) שתרומתו תרומה מדאורייתא - אם כן, מאי קמ"ל מתניתין דמדמעת, הא פשיטא!.
תשובה: היא גופא קמ"ל שתרומתו דאורייתא.
וזה גופא ג"כ אינו פשוט שכל התנאים סוברין כן, עי' ברש"י רפ"ב דקידושין הנכרי והעבד שתרמו וכו', ובשיירי קרבן על הירושלמי יבמות פי"ג ד"ה התיבון.
שאלה: למאן דאמר יש בילה אף ביבש - האם זה במציאות, או רק דינית.
וקשה בממה נפשך: הא דמציאות לא נתערבב, ואם כן, מהיכי תיתי לומר דדינית יש בילה?.
תשובה: אי"ז דוקא שבודאי מעורבת במציאות, אלא מדיני חזקות ותערובות מותר לנו ע"פ תורה להתייחס לבלילה זו כמעורבת.
שאלה: האם מה שכהן אוכל תרומה - נאמר כאן בעצם, שהתורה התירה לו לאכול סוג של טבל? שהרי מתרומה זו לא הופרשו מעשר ראשון ומעשר שני! ואולי זו נפק"מ, אם זר שאכל תרומה, שחוץ מאיסור תרומה עבר על אכילת טבל, דלכהן התירה תורה, ולא לישראל.
תשובה: זוהי צורת ההפרשה בתחילה תרומה ואח"כ מעש"ר, ואי"ז טבל, וגם ישראל שאוכל אין בזה איסור טבל.
שאלה: בראשית פרק לה (ד) וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם:
- וצ"ב, על מי קאי.
דבפשטות קאי על השבטים, או על נשותיהם, או על העכו"ם, וקצת רחוק הוא מן השכל שהשבטים שמו עגילים באזניהם.
תשובה: איני יודע מה היה מנהג הלבוש בזמנם, ומ"מ עי' בספר הישר שהיו הרבה עבדים מעיקרא והרבה נפשות שבו משכם, כמבואר בפסוקים, ומה שמספר שם המעשה בזה.
שאלה: שבת יב: אין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי - האם לפי"ז אינם יודעים גמרא וזוהר? ועוד, דרש"י שם כתב, דכיוון שאינם מבינים - אינם מעבירים את התפילה לה'.
וצ"ב, דאנו מתפללים לה' באופן ישיר.
כמש"כ: שומע תפילת כל פה.
תשובה: הנה יש הרבה דרגין עילאין בתורה, וסיפורי התורה הם משלים כמ"ש בזוהר, וי"מ שהתורה שהיתה אצל המלאכים קודם מ"ת היתה צירופי תיבות מהתורה שעמנו היום, וגם בגמ' ממש הרי היה גמ' גם בזמן התנאים כדתנן באבות פ"ה מכ"א, ואינו בהכרח שהיה אותו הגמ' ועי' רש"י ב"מ פ"ו א', ומ"מ את"ל שהיה עמהם תלמוד וזוהר שלנו צ"ל שהיה בלשון עברי, וראה בזוהר חדש איכה שקודם הגלות השתמשו ישראל בתלמוד ירושלמי, ומסתמא היה זה בלשון אחר מהתלמוד ירושלמי שמענו, שהרי לשון סורסי הוא לשון שהיה נהוג רק בתקופת חיבור הירושלמי ומסתמא לא בזמן שקודם חורבן בהמ"ק הראשון.
שאלה: שבת ק.
זרק וכו' חוץ לארבע אמות ונתגלגל לתוך ארבע אמות - חייב.
וצ"ב, דלא גרע ממשצ"ל דפטור.
תשובה: מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא שאין צריך את המעשה, אבל כאן הרי צריך את המעשה ורק שלאחר שהמעשה נעשה הוא חזר והתבטל, ובזה כבר לא אכפת לן מה קרה אח"כ, דכיון ששעה אחת בעולם נתקיימה מחשבתו, ואז נתקיימה מחשבתו בשלמות סגי בזה.
[ומיירי שנח ע"ג משהו קודם שנתגלגל שוב, עי' בגמ' שם, ופרש"י, שעמד קצת ואחר כך נתגלגל, והוא הדין אם אחזתו הרוח באויר ועכבתו מעט, ואחר כך הכניסתו, ועי' בראשונים שם].
שאלה: האם מה שכתוב בשבת יב: ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, והקב"ה זן וסועדו - האם זה דווקא בחולה צדיק, או בכל חולה?
תשובה: המשמעות שבכל חולה, והפסוק שהביאו שם בגמ' מיירי בכל חולה, וז"ל המזמור שם (תהלים מא) אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה' וגו', ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ וגו', ולא נזכר שם שרק אם החולה צדיק דוקא, ומ"מ אם החולה עובר עבירות שנאמר עליהם ושב מאחריך אפשר דבזה גרע מסתם חולה.
וגם בגמ' שם מעיקרא נזכר, אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין אמר המקום יפקדך לשלום וזימנין אמר (ליה) רחמנא ידכרינך לשלם, וע"ז קאמר דכיון שהשכינה שורה שם אפשר להזכיר בלשון ארמי, וכלשון הר"ח ואפילו בלשון ארמי שפיר דמי דשכינה עמו ע"כ.
ולא משמע שדין זה נאמר רק בחולה צדיק.
ועוד איתא שם, הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי וכ"כ בשו"ע יו"ד סי' של"ה ס"ג, המבקר את החולה לא ישב ע"ג מטה ולא ע"ג כסא ולא ע"ג ספסל, אלא מתעטף ויושב לפניו, שהשכינה למעלה מראשותיו ע"כ, ולא נתבאר שדין זה מיירי דוקא בחולה צדיק.
שאלה: שבת יב: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
צ"ב, מדוע לא מצינו לנהוג כן, ועוד צ"ב, מאי טעמא שמינה?
תשובה: בתוס' שבועות כ"ו א' ד"ה את משמע שכן יש דין לכתוב על פנקס שיביא חטאת מי שמחוייב חטאת.
ובחידושים המיוחסים להר"ן כתב, אביא חטאת שמינה, וקשיא לי אמאי נקט חטאת שמינה ושמעתי לפי שחייב אדם על שגגת שבת קרבן עולה ויורד לכך אמר חטאת שמינה לומר שלא יהיו עופות או סולת אלא חטאת בהמה, וזה אינו דהא אין קרבן עולה ויורד על שגגת שבת אלא קרבן קבוע, ואולי נקט שמינה לצחות השמן וכן אמר אלי מורי נר"י עכ"ל.
ואפשר עוד דשמינה היינו מטעם שקרא והיטה, ובשלמא מתחילה היה סבור שאינו מחוייב בתקנה זו, אבל כשראה שהוא עצמו הטה מעיקרא נתחרט על מה שהקיל בזה.
שאלה: שבת יב: איבעיא להו: שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו? וצ"ב, מאי קא מבעי ליה, הא מדקאסר בקבוע, שמע מינה דבאינו קבוע - מותר.
ומדוע שנאסור? (אפילו לתוספות)
תשובה: עי' במאירי שם שכתב,.
.
.
כך כתבו בשטה זו גדולי הפוסקים והם גורסים בכאן הא והא בשמש שאינו קבוע הא בדמשחא הא בדנפטא אבעיא להו קבוע ובדמשחא מאי ותירץ בה הלכה ואין מורין כן ומ"מ יש מפרשים שהקבוע מחמירין יותר שמצד אימת רבו משתדל בעיון יפה ומהפכין הענין שבשל שמן את הקבוע אסור ואת שאינו קבוע הלכה ואין מורין כן והם גורסים הא והא בקבוע ואיבעיא להו שאינו קבוע במשחא מאי והעלוה בהלכה ואין מורין כן עכ"ל.
ואפשר דהגמ' כבר מעיקרא הוה קים לה שזהו הלכה ואין מורין כן, רק דקאמר אבעיא להו כדרך הגמ', ועי' רש"י ותוס' יומא י"ג א'.
שאלה: רש"י בראשית פרק מד (כ) ואחיו מת - מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו.
אמר אם אומר לו שהוא קיים, יאמר הביאוהו אצלי.
וצ"ב, אם כן - בארבעה דברים משנים החכמים "גם מפני היראה", ולא בשלושה.
תשובה: יש עוד דברים שמותר לשנות בדברים, ראה לאאמו"ר הגאון הגרי"א סילבר שליט"א בספרו אמת קנה פרק ד' [נדפס עם ספר משפטי השלום], וכנראה הארבעה דברים הם כללי הדברים, או שהם דברים הרגילים בחיי היום יום, וה"ה הכל לפי מה שנראה לחכמים שהוא מעין ד' דברים הללו.
ועי' בכעי"ז מה שדן בשטמ"ק ב"מ כ"ג ב' מ"ט לא מנה שמשנין בדברי שלום וז"ל, בהני תלת מילי עבידי רבנן וכו'.
כתב הריא"ף וזה לשונו: והוא הדין דמשני בדברי שלום וכו' והאי דלא חשיב הא בהדי הנך תלת משום דההיא לא איצטריך ליה דמצוה היא וכו', ולדידי חזיא לי דרב יהודה אתא לאשמועינן הני דלא אמרוה ראשונים אבל שאלת שלום כבר אמרוה ראשונים ואסמכוה אקרא.
שיטה עכ"ל השטמ"ק.
ועיין עוד שם שכתב, והילכך איכא למימר דלא חשיב אלא מדות טובות והיינו דקאמר בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו וכו' אבל הכא דדרכי שלום היינו מדינא.
ומיהו מכל מקום קשה קצת דקאמר אי ידעינן ביה דלא משני אלא בהני תלת מהדרינן ליה ואי משני במילי אחריני לא מהדרינן משמע דליכא אלא אלו ומכל מקום יש לומר.
דהכי קאמר דבמדות ליכא אלא אלו ומה שהוא צריך לשנות מדינא לא הוצרך למנקט.
כן נראה לי.
בצלאל אשכנזי עכ"ל.
וכמו"כ יש לומר כאן שכאן הוא חיוב לשנות.
בכבוד רב
***
מק"ט התשובה הוא: 119219 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119219