תמונות

מקופיא נראה דיש כמה טעמים למה שלא לעשות כן. האחד שהרי מרגיל עצמו בשקר (עי' בשע"ת לר"י), וכ"ש שמשקר כדי להוציא שווה ממון או טובת

זיתי קלמטה הוא זן של זיתים ואין בין זיתי קלמטה לשאר זיתים אלא שינוי הזן בלבד, אבל לגוף הנידון אם על ידי תערובת אפשר לאכול

נשאלתי דבסיום אומרים אמן אמן ב' פעמים ולא חיישי' לב' רשויות, והשבתי דאולי המשנ"ב שכתב שאין לומר אמן ב' פעמים החמיר רק באמן דחובה, ומצינו

בשו"ע או"ח סי' רמט ס"א אין הולכים בע"ש יותר מג' פרסאות וכו' ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לילך כמה פרסאות, ויל"ע עד

בשבת קיט רב חסדא וכו' ולהלן קמ ע"ב איתא דא"ר חסדא בר בי רב לא ליכול ירקא וכאן נזכר שהיה מחתך הירק דק דק וי"ל

הנה מאחר דנתכוון לומר ברכה אין בזה הפסק עכ"פ בדיעבד וכמש"כ הרמ"א ביו"ד (ע"פ השו"ע בסי' יט שם) דברכה לא הוה הפסק וכ"ש שנתכוון לומר

קי"ל בסי' קסו ס"א לחוש להאוסרים בדיבור בין נטילה להמוציא ונחלקו הפוסקים אם הפסק במעשה חשיב הפסק והארכתי בזה במקו"א אבל הסתכלות לא חשיב מעשה

לגבי בנה ממש וכן בתו של האיש עי' שו"ע סי' כא ס"ז דמותר ובשאר עריות אסור, (ועוד לגבי אחיה עי' מה שהבאתי הדעות בזה במקו"א),

מחד גיסא הי' מקום לומר דלא יפסיק דהרי כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקי' [מגילה כב] ומאידך יש לומר דכאן מחוייב לפסוק כיון שמפסיק

קי"ל (שו"ע או"ח סי' רנב ס"א ואילך וכ"ה בסי' רמה ס"א) דאין דין שביתת כלים במקרה רגיל ולכן לכאורה הדבר מותר, אבל אם נעשה בפרהסיא