תשובות

לגבי הדמיון לקבוע, לא הצלחתי להבין למה אין כאן שאלה של קבוע, לכאורה אין זה דומה כאן להשבת אבידה כלל, שם אדם מוצא אבידה והשאלה למי/האם הוא צריך להחזירה, האבידה ודאי היא בגדר “פריש”, והשאלה היא אם פרשה מיהודי או מגוי, אבל כאן ניצבות מול האדם חברות שונות שהוא יכול להשקיע בהן, והוא בוחר מתוכן אחת,, בכה”ג הוא ניגש אל החברה ועושה עמה עסקים/השקעות, למה זה לא קשור לקבוע מצד החשש שאולי יש חברה בבעלות של יהודי? נניח שאדם רוצה לקחת הלוה מהבנק, ויש בעיר עשרה בנקים, לתשעה יש היתר עסקא ולעשירי אין (או תשעה בבעלות גוי ואחד בבעלות יהודי), האם יהיה כאן דין רוב ולא נאמר שזה בגדר קבוע (כמו בי’ חנויות)?

בס”ד ה’ אלול ה’תשפ”ד שלום וברכה !
ראיתי את מה שכבוד הרב שליט”א כתב על רכישת רכב חדש שמברך עליו ברכת הטוב והמיטיב אם בני הבית גם משתמשים בו, או ברכת שהחיינו אם רק הוא משתמש ברכב. עלה בדעתי לשאול האם על רכב שלא רכשתי אלא לקחתי אותו בליסינג שהוא כמו שכירות לשלוש שנים, ובאותם שלוש שנים אני משלם לחברה של הליסינג עבור הרכב, והם אחראים על כל טיפולי הרכב והביטוחים, ואני רק משלם על הדלק או על הטעינה של הרכב אם הוא חשמלי, האם גם באופן כזה אני מברך ברכת הטוב והמיטיב על רכב כזה מליסינג, כי אחרי הכל הוא שלי למשך כל אותם שלוש שנים.
תודה רבה
רן אבוחצירא עפולה

ישר כח לכבוד הרב על התשובה הנפלאה.
באמת היום (כ”ח אב ה’תשפ”ד), התברר שמציאת הגוי הבדואי החטוף בעזה לא הועילה לנו כלום, ואדרבא יתכן מאד שמחבלי חמאס הארורים הרגו את הששה חטופים היהודים, כי הרגישו בפעילות באיזור שלהם, ועל כן לא עזר שום דבר במציאת החטוף הבדואי, ואין לברך הטוב והמיטיב על טובה של גויים אלא רק על טובה של יהודים עם ישראל. ובעקבות זה עולה שאלה מה ההלכה אומרת על המצב והמציאות של פעולות צבאיות לשחרור חטופים גויים (בעלי אזרחות ישראלית או בעלי אזרחויות זרות), האם זה בגדר של מה שכתוב בשו”ע יו”ד סימן רנ”א סעיף א’, וז”ל: ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. עכ”ל. או באופן שיש תועלת מודיענית לצבא בעבור חטופים יהודיים. ואם אין כל הנ”ל, האם יש להשאיר את החטוף הגוי בשבי ולא להוציאו. אשמח מאד לתגובת כבוד הרב שליט”א. תזכו למצוות רן אבוחצירא

בס”ד יא אב ה’תשפ”ד להרה”ג הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה ! אחדשה”ט כנאה וכיאה! ישר כח עצום לכת”ר על התשובה הנפלאה ביותר בענין הקלפים, ואגב הקריאה עלה לי כמה וכמה תובנות ושאלות, ואשתדל לכתוב אותם כפי הסדר: א. לפי הדברים הנ”ל אין איסור בקריאת הורוסקופ, שמפורסמים בו תוכנות של מזל מסויים או מה יהיה לו וכל זה הוא באופן שאין הוא סומך על הדברים אלא קורא את הדברים כדי לראות מה מנתחים על תוכנת נפשו, אך אינו נמנע מלעשות דברים מסויימים בעקבות זה. ב. ראיתי בספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאגי זיע”א שהביא בתחילת כל חודש (עפ”י רוב באותיות הראשונות בסימן) ימים שאין להקיז בהם דם או ימים שאין להישבע בהם או חודש שאין לשחוט בו אווז וכדומה או ימים שסכנה בהם לתינוק ללכת בראש מגולה או ללכת יחידי. וראיתי שמקורותיו עפ”י רוב מרמב”ם או מהרח”ו או עוד חכמים ידועים. ג. קלפים טיפולים לא קלפי טארוט או קלפים שעושים בהם סדנאות לכאורה אין בהם שום בעיה. ד. הרבה פעמים עולה בלבם של בני אדם לעשות דבר או להמנע ממנו וכן אומרים להם העולם לכו אחרי הרגשת הלב שלכם האם זה מותר, או מה שנקרא היום אינטואיציה. ה. יש כאלו שנוהגים לא להוציא כסף במוצאי שבת או בתחילת השבוע כי אומרים שאם יוציאו כסף במוצאי שבת או בתחילת השבוע יוציאו כל השבוע. ו. עוד אני זוכר מילדותי שהיו סוחרים שביום ראשון הקונה הראשון שנכנס אליהם לחנות לא היו עושים לו הנחה על בגד או נעלים וכדומה כי היו אומרים שאינו סימן טוב לעשות הנחה על המקח הראשון שמוכרים. ברור שבעיני זה הבלים אך צ”ע האם יש היתר לדבר זה או שיש מה להליץ עליהם זכות. ז. חיזוי מזג האויר ראיתי שכבר דברו על זה ונראה שזה יותר נוטה לסטטסטיקה שמחר יהיה גשם או לא או יום חם או לא, אבל נראה שאם אדם נמנע מלעשות איזה דבר בגלל מזג האויר יעבור על איסור. ח. עוד בהנ”ל שהחזאים אומרים לדוגמא שיהיה סופה, ואנשים לא יוצאים מביתם בגלל זה, קצת קשה לומר שעושים איסור וגם לא סומכים על החזאים אלא רק נזהרים. כתבתי את כל הדברים הנ”ל בחופזי, ולכן מחילה אן ישנם דברים שאינם מדוייקים או אינם נכונים. בברכת התורה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

א”ה ריחמ”א: כבוד הרב שלום עליכם ! הדברים פורסמו בגליון שלנו מרי”ח ניחוח פרשת דברים תשפ”ד (גליון מס’ 838), וידידי היקר הרה”ג ישי מזלומיאן שליט”א כתב לי, וז”ל: אחדשה”ט ישר כח על הדברים הנפלאים והמרתקים. ויגדיל תורה ויאדיר… [בפרט תשובותיו של הגר”ע סילבר שליט”א, בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. ויפה כח הבן מחמת כח האב, קולע אל השערה ולא יחטיא]. בענין מה ששאל בענין התו נכה, הנני לצרף תשובה ממרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, סביב ענין זה: זכה לחניית נכה במרמה, ותוך כמה חודשים הפך לאחד שעונה על הקריטריון של זכאי לחנייה שאלה: מעשה בראובן שרצה להשיג זכאות ל’חניית נכה’ בסמוך לביתו ובסמוך למקום עבודתו, משום שמצוקת החניות בשני המקומות היתה קשה ביותר, ולבסוף לאחר תחבולות ורמאויות, הצליח להשיג מסמכי נכות כוזבים, וקיבל מקום חנייה מרווח צמוד לבית, ומקום מיוחד נוסף סמוך למקום העבודה. [ציבור השכנים לא התלונן, משום שככל הנראה תלו הדבר בסוג של נכות שאינה ניכרת]. חלפו ששה חודשים, והתקיים בראובן מאמר המשנה בפאה פ”ח מ”ט כל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר ודורש רעה תבואנו [יעויין בתוס’ יו”ט], וראובן הפך באופן פתאומי לנכה אמיתי, ועכשיו הוא באמת זכאי לחניית נכים. ועתה ראובן רוצה לחזור בתשובה, ושואל האם ראוי שישיב לציבור את מקום החנייה למשך ששה חודשים [על ידי הסרת השלט וטשטוש פסי החנייה], ויהיה בזה אולי תיקון למעשיו? ובאם לא, מהם דרכי התשובה על כך שגזל מהציבור את מקום החניה לששה חדשים? תשובה: ראשית כל יש לדון אם באדם התקיים מאמר המשנה או לא, שהרי מצינו בתפארת ישראל, שביאר שהמשנה עוסקת בעני העושה עצמו בעל מום כדי שירחמו עליו, ואפילו הכי נענש בעונש כה חמור, משום שממעט בכבוד שמים, כאילו ברא השי”ת בעל מום נוסף בעולם, והרי ידוע, שהרואה בריות יפות צריך ליתן שבח לשמו יתברך, ואילו אדם זה התנהג בכפיות טובה. ובנידון דידן, האיש שהעמיד במרמה חניית נכה, לא עשה עצמו כבעל מום לעיני כל, ואין כאן המעטה בולטת בכבוד שמים, ולאור דברי התפארת ישראל, יתכן ודברי המשנה לא אמורים לגביו, ואולי יש לתלות ענשו בביטול תורה או בשאר חטאים חמורים. אולם למעשה שמעתי ממו”ח מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל (שליט”א) שמעשה זה הוי דוגמא מוחשית של המשנה בפאה. ובנוגע לעצם השאלה לגבי דרכי התשובה, נראה שהצעת האיש להשיב את מתחם החנייה שגזל, אינה השבה מעולה, משום שעל כל פנים מצויים מקומות חנייה לרבים [ורק שכאן לו עצמו יותר היה נוח לחנות], ופינוי המקום, לא יתרום כל כך לציבור. אלא נראה, שיש לשום את עלות השכרת מקום החנייה [ואולי מדובר בשווי של 200 שקלים לחודש], ועם הסכום יש לעשות ‘צרכי רבים’, כגון תרומה לבית חולים או לאגודות חסד התומכות בחולים וכדומה. (חשוקי חמד זרעים-א , פאה פ”ח מ”ט). עכ”ל.