הנה לגבי שכרות כבר נתבאר בתשובות אחרות שאפי’ לבריא להרבה פוסקים ולהלכה אינו חיוב כלל כמו שנקטו הד”מ והבה”ל ר”ס תרצה. ולענין סעודה לענין שבת דינא הוא דשו”ע ומשנ”ב שמי שהאכילה קשה לו פטור שהשבת לעונג נתנה ולא לצער, ולגבי פורים ...
שבוע 74
בַּיִת/שבוע 74שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
לכאורה יש ללמוד ממשמעותא דקרא דבעי’ ב’ מנות נפרדות, דמנה משמע חלק כדכתיב והיה לך למנה, וכדכתיב ה’ מנת חלקי וגו’, וכאן אין הביצה שעליו ראוי להיות מנה נפרדת. ובאמת יש באחרונים דעות דבעי’ כל מנה בכלי בפני עצמו (עי’ ...
הנה דעת הירושלמי משמע דבעי’ נתינה חשובה למשלוח מנות, וכן משמע לגי’ הר”ח במגילה ז, וגם אם נימא דלא קי”ל כשיעור הנתינה החשובה הנזכרת שם מ”מ אכתי יש מקום לדון דנתינה כל דהוא באופן שאין בו שמחה כלל ובהרבה פעמים ...
העירני הרב בן פורת דיש בנ”א שהמבנה אצלם הוא פנימי שאינו נצרך לניקיון כ”כ, ולענ”ד (מלבד מה שיש לדון באופן הנ”ל צריך בירור מה מוגדר כפנים וחיצון בזה, ועי’ קנה בושם הנ”ל), דוחק לומר דבזמן חז”ל לכולם היה כך ...
לבאר דעת החזו”א בב’ חדרים קטנים לפנים מחדר גדול יש מקום לטעון דעיקר דעת החזו”א היה לפטור בחדר הפנימי שבב’ חדרים קטנים אלו, שהרי אין כאן פתח לגדול, ומאידך גיסא עיקר דעת החזו”א במטבח קטן שהוא פנימי לחדר גדול
בגמ’ מוכח (עי’ בסוגי’ דאע”פ שאמרו מקדימין וכו’) דאין להקדים מתנות לאביונים לפני פורים עכ”פ לפני יום קריאת המגילה. ובביאור הלכה סי’ תרצד מה שהביא בשם המג”א משמע דהחשש הוא רק אם יאכל העני המעות לפני פורים אבל אם ישארו ...
עי’ במשנ”ב סי’ יט סק”ד וערוה”ש יו”ד סי’ רפט ס”א ומזוזות ביתך להגרח”ק סי’ רפו סקע”ח ושבט הלוי ח”ו סי’ קסא וחוט שני מזוזה עמ’ נה נו ועוד הרבה אחרונים שדנו בזה (עי’ אליבא דהלכתא על השו”ע שם ריש ...
נלענ”ד דהרמ”א סובר שהאופן השני הוא יותר ברור לדינא שמועיל ולכן כתבו בפני עצמו ונפק”מ לאהדורי לומר בלשון מחילה (במשנ”ב כתב הריני כאילו התקבלתי) היכא דאפשר, דמעיקר דינא אפשר לסמוך גם כשאומר איני רוצה לקבלם (בפרט דלכמה פוסקים ...
לכאורה אי אפשר, דהרי בנוסח הברכה נזכר ועתיד להחיותכם וכו’, ומאידך גיסא יש לומר דהיינו להחיות לדין בלבד וצל”ע אם שייך לפרש ועתיד להקימכם בדין גם על המינים ע”ש שעתיד להחיות הרשעים לדין כדכתיב (דניאל יב, ב) ורבים מישני ...
נתבאר בפנים הדברים מהרא”ה והגר”א ובאה”ל דא”א לצאת יד”ח ק”ש באמירת ה’ אלהינו ה’ אחד, אפי’ מדאורייתא, והיינו אף להדעות ששייך לצאת יד”ח ק”ש בקריאת פסוק ראשון. והנה דוגמת נידון זה מצינו בסוטה יז ע”א לגבי צוואות וקבלות אמן אם כותבן ...