לא. מקורות: אשה אין דרכה לעשות מלחמה, קידושין ב, ב, ראה חינוך תרג, ומ”מ במלחמת מצוה יוצאה, סוטה מד ע”ב, וכ’ המפרשים דהיינו להספיק מים ומזון, ראה ...
שבוע 2
בַּיִת/שבוע 2/עַמוּד 2שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
לכאורה המשמעות שחייבים בבדיקה (ראה דרך אמונה כלאים י ס”ק קכח).
לא נזכר בפוסקים לאסור. מקורות: להמחבר יו”ד צה, ב, ודאי מותר, אולם גם הרמ”א לא אסר לכתחילה אלא על מאכל שנתבשל בסיר בשרי לאכלו עם חלב ממש, ויותר מזה משמע שלא אסר, וכן מה שדן אחר כך ...
אף שאין שיעור למעלה בהכנסת כלה אבל גם אין שיעור למטה, וכמו שמצינו גם לענין הלוואת המת שג”כ אין לו שיעור (וכל אלו בכלל גמ”ח שבגופו עי’ במפרשים רפ”ק דפאה), ובליווי ד”א יוצא חובתו, אף שיש הרבה מלווים כל ...
מחלוקת, והדעה הרווחת שיצא. מקורות: בב”ח כ’ שלא יצא, אולם מהפמ”ח ריש רפח שאם טעם קודם מוסף יצא מידי איסור תענית מוכח דאין איסור נפרד מצד איחור הסעודה והמ”ב העתיק דברי הפמ”ג להלכה וגם כלל דברי כמה ...
להמשנ”ב לא צריך ולהחזו”א צריך. ונחלקו בין לגבי אם היתה כוונתו לנטילה ובין אם לא. מקורות: משנה ברורה קסב ס”ק כז לענין נתכון, ולענין מי הנקיון בביאור הלכה סעיף ב ד”ה הנוטל, וחזו”א או”ח כד כ, ...
לבני אשכנז אסור, ולבני ספרד מותר, ומ”מ גם להם אסור לכתחילה לבשל המאכל הפרווה בכלי הבשרי כדי לאוכלו לאחר מכן עם חלב. מקורות: שו”ע ורמ”א סי’ צה ס”ב וש”ך שם סק”ג, ובדיעבד לבני אשכנז אם התערב חלב ...
דבר חריף נאסר להרמ”א עד ס’ כנגד הטעם הבלוע בכלי אפילו אינו בן יומו ואפילו בדיעבד, ואפילו בלא בישול אלא כגון במדוכה, וכ”ש כשבשלו דבר חריף פרווה בכלי בשרי. להנוהגים כהמחבר יהיה אסור רק בבן ימו באופן ...
באופן זה שהכלי אינו בן יומו אינו הופך את המאכל להיות בחזקת בשרי אפי’ לבני אשכנז המחמירים בחזקת בשרי בכלי בן יומו, ומ”מ לכתחילה אסור להם לבשל אפילו בכלי שאינו בן יומו כדי לאכלו בחלב. מקורות: ...
מותר אפילו חלב ממש אחרי מאכל כזה, כמו שביארתי בתשובה הסמוכה. מקורות: רמ”א יו”ד פט, ג.