או”ח סוף סי’ תקנד סכ”ה, וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם (יחזקאל ל”ב כ”ז) והוא מיוסד ע”פ הגמ’ סוף תענית, הענין הוא דמי שאוכל איסורין אז האיסור נעשה עצם מעצמו והוא ...
שבוע 104
בַּיִת/שבוע 104/עַמוּד 2שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
ברמ”א סי’ תקנג ס”ב ומותר ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל עד בין השמשות מיהו בחול נוהגין לחלוץ מנעלים קודם שיאמר ברכו ואם הוא שבת חולצים לאחר ברכו ואם הוא ש”ץ וכו’ עכ”ל, מסתבר דכל הנידון כאן בברכו שהיו נוהגין לומר מבעוד ...
או”ח סי’ תקנה ס”א נוהגים שלא להניח תפילין בת”ב וכו’, צע”ק כיון דמן הדין היו מחוייבין בתפילין א”כ למה אי”ז כמעיד עדות שקר בעצמו, ויעוי’ באמרי נועם בפ”ב דברכות שדן לגבי מי שקורא ק”ש בלא תפילין אם מהני מה שמניח ...
שו”ע או”ח סי’ תקעז ס”א ואם הענין נחפז וכו’ אין גוזרין בו תענית וכו’, צריך ביאור דבכמה מקומות בב’ הסימנים הקודמים לסימן זה נתבארו גם דברים שהענין נחפז ונוגע לעכשיו וגם לאחר זמן אם לא תעבור הצרה וגוזרין תענית, והי’ ...
בביאור ענין הדמיון דהסוכה לענני הכבוד הנה בזוהר פ’ אמור מבואר דהוא ישיבה בצילא דמהימנותא והיינו הדמיון לענני הכבוד שהוא מקום השראת השכינה כדכתיב אשר נשאך ה’ אלהיך וגו’ [ועי’ תוס’ שבת כב ע”ב]. ומלבד זה ידוע בספרי המוסר דיש בזה ...
הנה יש דעות לגבי כמה עניינים דהפסק בשיהוי בלבד חשיב הפסק אבל להלכה קי”ל בכ”מ [עי’ במשנ”ב סי’ כה וכן בסי’ ח’ ובבה”ל שם ועוד] דבדיעבד שיהוי בלבד אינו הפסק ולכן היה מקום לטעון דגם כאן אינו הפסק, ומה שהפסיק ...
בגמ’ סוכה מא ע”ב איתא שבזמן שהיו נכנסים לבית המדרש לא היו מחזיקין הלולב, אלא משגרו ביד שלוחו, ויל”ע האם קריאה”ת חשיב תורה כיון שהוא לימוד תורה או דהוא מסדר התפילה וגם שא”צ כ”כ כוונה לזה כמו בבהמ”ד. [ויש להוסיף דאם ...
הרמ”א סי’ תקד ס”ג הביא דין זה ביו”ט בשם המהרי”ל הל’ יו”ט סי’ ח, וכן הובא במהרש”ל פ”א דביצה סי’ מב ובט”ז סי’ תצה סק”ב, ולכאו’ ה”ה בשבת כיון דביו”ט טחינה הוא מהמלאכות האסורות כדאי’ בסי’ תצה, וכן הביא דין ...
בשו”ע או”ח סי’ שב ס”ג ובמשנ”ב שם הובאו כמה חילוקי דינים לענין קיפולי בגדים בשבת, וסיים השו”ע דיש מי שאומר שמותר בכל גווני לקפל אם מקפל שלא כסדר קיפולו הראשון ונראין דבריו וכן נקט המשנ”ב והאחרונים מלבד מי שירצה להחמיר ...
בסוכה כב ע”ב ובאו”ח סי’ תרלא ס”ב (ע”פ ביאור רוב הראשונים והשו”ע ועי”ש במשנ”ב ובה”ל) מבואר דכשלמטה שוין בידוע שלמעלה צילתו מרובה מחמתו וכל שלמעלה שוין בידוע שלמטה צילתו מרובה, ויש לעיין מה הדין כשלמעלה צילתו מרובה מחמתו ולמטה חמתו ...