סנהדרין טו. (רובע זכר / רובע נקבה)

שלו’ רב כונתו כפשוטו ממש כמו שמביא בגמ’ שם ראיות לזה. ובקצת יתר הרחבה יש ביאה של זכר עם הבהמה ויש של נקבה עם הבהמה, ובכל חדא מינייהו איכא תרי, חדא שהשוכב הוא האדם וחדא שהשוכב הוא הבהמה, וכאן בסוגיא זו אנו עוסקים בעיקר בבהמה רובעת את האדם או את האשה. והנה הפסוק הפשוט שיש היקש בין הבהמה לאדם הוא ברובע את האשה, אבל ברובע את הזכר אין פסוק מפורש אלא נלמד רק מכח הדרשות, ואגב דאתאן לזה מפרשינן ג”כ לשאר הדברים הקשורים לזה דהיינו בהמה נרבעת, אע”פ שאינו ממש השייך לסוגיא כאן. בכבוד רב

אולי משום שדיני שוכב זכר מלמדין גם לדינים אלו עיין כריתות ג ע”א