מאחר שהפירורים אין בהם כזית ונתבשלו לכך ברכתם בורא מיני מזונות, ובזה אין נפק"מ אם אנו מחשיבים פירורים אלו כמו שיש להם תואר לחם או לא, כיון שפירורים פחות מכזית שנתבשלו לעולם נחשב כמו שאין בו תואר לחם (ראה או"ח סי' קסח ס"י ובמשנ"ב סקמ"ט ואילך).
מק"ט התשובה הוא: 17 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/17
[jetpack-related-posts]עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- השלמה לתשובה על תבשיל שעשוי ממים בתערובת פירורי ציפוי שניצל הנידון הוא על תבשיל סמיך או דליל העשוי מפירורי זהב (המיועדים לשניצל) עם מים ואין בזה תוריתא דנהמא מאחר שהם פירורים מבושלים פחות מכזית (עי' סי' קסח ס"י), ובזה אינו שייך לשי' ר"ת דאם לבסוף טגנה חייב לברך בהמ"ז (בסי' קסח סי"ג), דשם כתב הרמ"א דהוא דוקא באופן דאיכא תוריתא דנהמא אבל אם ליכא תוריתא […]...
- בציעת לחם משנה בשבת לאדם המוגבל מטעמי בריאות באכילת לחם שאלה בס"ד שלו' רב לכב' הרהג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, ברצוני לשאול בעניין לחמניה ללחם משנה בשב"ק ויו"ט לאדם המוגבל באכילתו מטעמי בריאות, ואשר חייב לאכול כמות קטנה של לחם בריאותי כגון 2 פרוסות קטנות ואין לו אפשרות לבצוע על לחמניה מתוך לחם משנה ובכך יכול להפסיד את הלחמניה (דאורייתא - בל תשחית) לעומת בציעת […]...
- האם מותר להוציא בשבת כלי כלי מתערובת כלים למטרת שטיפת הכלים (לשימוש בהמשך השבת) ולאחר מכן להכניס כל כלי במקומו המיועד לו בארון רוב הפוסקים מתירים עכ”פ בג’ תנאים, א’ שמוציא מכל הבא ליד ואינו בודק מה הוא מוציא, ב’ שמטרת ההוצאה כרגע היא לניקוי הכלי, ג’ שהניקוי הוא משמעותי כרגע ולא טפל לעיקר מה שרוצה למיין את הכלים. מקורות: נחלקו פוסקי זמנינו בזה לענין הוצאת כלי לצורך ניקויו או ניגובו ולאחר מכן להכניסו למקום, דבשם הגרשז”א [שש”כ […]...
- עוגת גבינה שנילושה עם קמח (בלא עוגיות ופירורי עוגה) מה ברכתה לעיקר הנידון איזה מאכל נכנס לכלל ההגדרה שהדגן טפל למאכל ויוצא מכלל דין כל שיש בו מחמשת המינים מברך אחריו בורא מיני מזונות, יעוי' בדברי הפוסקים שהבאתי לגבי פירורי עוגיות בעוגת גבינה (ד"ה עוגת גבינה שפיזרו עליה לאחר האפייה פירורי עוגיות מה ברכתה) ובלשונות השו"ע שהבאתי לגבי שניצל (ד"ה למה נוהגים לברך שהכל על ציפוי […]...
- תעשה ולא מן העשוי {עש"ק פ' דברים חזון ח' אב ע"ה לכבוד…} משה"ק בדין תעשה ולא מן העשוי, א"כ היאך מהני להטיל ציצית כשאינו לבוש בטלית, וכן לקבוע מזוזה כשאינו דר בבית עדיין, אע"ג דקי"ל ציצית חובת גברא הוא ומזוזה חובת הדר היא. תשובה - אין הנידון דומה לראיה, דכל מה דקי"ל תומ"ה הוא רק בדברים שעדיין חסר בפרטי […]...
- חדר שסככוהו בכשרות ואחר כך סגרו את הגג שמעליו ושוב פתחוהו האם יש בזה משום תעשה ולא מן העשוי או לא מכיון שבזמן שהניחו את הסכך הניחו בכשרות לכן אע"פ שסגרו את הגג שמעליו כשר כשחוזרים ופותחים את הגג (משנ"ב סי' תרכו סקי"ט) וכן מוכח מעובדא דרב אשי בסוכה י ע"ב ולכן א"צ לנענע את הסכך אחר שיסיר את הגג (מחה"ש), אבל אם בזמן שהניחו את הסכך היה הגג שמעליו סגור, בזה אינו מוסכם לכו"ע שהסוכה […]...
- עוגת גבינה שפיזרו עליה לאחר האפייה פירורי עוגיות מה ברכתה מכיון שיש בזה הרבה צדדים בודאי שיש עדיפות לאוכלו לאחר שכבר בירך מזונות ושהכל על מאכלים אחרים, ואם בירך שהכל ואפי’ מזונות יצא, ומעיקר הדין תלוי בשביל מה מפזרים את הפירורים דאם מפזרים אותם בשביל טעם אמיתי שיהיה בעוגה ויש להם חשיבות באופן כזה יש כאן שאלה של חיוב לברך בנפרד על מזונות [דמצד עיקר […]...
- האם מותר לאכול שניצל עם פירורי מצה בערב פסח ומה הדין בכל מצה מטוגנת ומה הדין להסוברים שברכת שניצל הוא שהכל לענין מצה מטוגנת אם נחשבת מצה לענין איסור אכילת מצה, באחרונים הובאו כמה שיטות בזה (יעוי' בשעה"צ ובאול"צ דלהלן שנזכר בהם השיטות בזה, וכן במשנ"ב סי' קסח לענין ברכה). והשעה"צ (סי' תעא סק"כ) הביא הספק בזה, ורמז בדבריו לדבריו בסי' קסח ששם לענין ברכה לא הכריע בנידון זה ונקט להחמיר מספק, ומשמע שדעתו להחמיר בזה […]...
- נדר שלא לשתות ביום פלוני האם מותר לאכול מרק סמיך או דליל בכפית הנה הדין הוא שמי שנשבע שלא לשתות מותר לאכול (יו"ד סי' רלח ס"ב) דאין אכילה בכלל שתיה, ומאחר דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ככל שידוע שהוא לשון בני אדם כן, ואמנם דנו הפוסקים לגבי דינים שונים אם מרק בכפית נחשב כאכילה או כשתיה (יתבאר להלן), אבל בנידון דידן אין לשון בני אדם לקרוא שתיה […]...