א) ע”ד השאלה מ”ט לא נשנה שיעור רוחב סוכה במתני’ בדיני גובה הסוכה בפרק קמא, יתכן ליישב בזה דמאחר ששייך לכוללו בדיוקא במתני’ דפ”ב בדיני ישיבת סוכה [וכמבואר בגמ’ דף ג ע”א דדין זה נכלל בדיוקא במתני’ דלקמן פ”ב] לכך לא נשנה להדיא כיון שכבר נכלל בדיני הישיבה.
יתכן עוד ליישב לדעות הסוברים שהוא מדרבנן א”כ י”ל דהוא מתנאי הישיבה בסוכה ולכך נשנה בדיני הישיבה בסוכה ולא לדיני שיעורי הסוכה דאורייתא שנשנו בפרק קמא.
ב) ע”ד השאלה דבז’ על ז’ טפחים א”א לישן בסוכה ראשו ורובו, יעוי’ בזה ברמ”א סי’ תרמ ס”ד בשם התה”ד סי’ צב ובמשנ”ב שם דאה”נ מחוייב לכפוף ידיו ורגליו בסוכה זו אם לא שהוא מעונג ואינו יכול שבזה יעוי’ מש”כ המשנ”ב בדינו [ודברי המשנ”ב באופן שכאשר בנה הסוכה היה יכול ולאחמ”כ לא יכל עי”ש בלשונו ועי’ עוד ברמ”א הנ”ל דתנאי לפטור מצטער הוא שלא היה המצטער בזמן בניית הסוכה].
ומענין לענין יעוי’ בבית הלוי ח”ג סי’ נג סק”ב שהקשה להיפך דבשינה א”צ ז’ על ז’ כיון דסגי בראשו ורובו וא”צ שלחנו, ורצה להוכיח מזה דשיעור שינה נמדד לפי שיעור הנצרך לאכילה דלא כהחכם צבי [ועי”ש במשנ”ב מש”כ להלכה בזה].
ויש לציין דהיה מקום לדחות הקושיא דב’ הקושיות מיתרצן חדא בחברתה דאמנם יכול לכפוף ידיו ורגליו אבל מ”מ צריך ז’ טפחים לזה דשיעור של ו’ טפחים בלא שלחנו הוא בישיבה דבשכיבה צריך ז’ טפחים.
אבל א”א לומר כן דבגמ’ דף ג’ ע”א מוכח להדיא דלהסוברים שא”צ שלחנו ה”ה שא”צ שכיבה.
אבל יש לומר דהיא הנותנת דלהחכם צבי הא גם א”צ שיעור שינה לענין אכילה, ונמצא דכל הנידון בסוגי’ שם על סוכה הכשרה לישיבה.
אבל כ”ז דוחק וצע”ג מאוד לומר דכל המידות שם לענין סוכה לאכילה בלבד ושיש מידה אחרת לדעת בית הלל לאכילה ולשינה ונמצא גם שאין סוגי’ על מידות הסוכה לשינה.
ג) ע”ד השאלה בדעת בית הלל דנוטל אחת מבינתים איך נתכשר כיון שיש כאן עדיין סכך פסול, הנה מאחר דהפסול כאן הוא רק בצורת ההנחה ולא בעצם הסכך, לכך אמרי’ בגמ’ דאי מפקפק עביד בה מעשה, ומשמע דהנטילה אחת מבינתים הכשירה את כל הסכך, וכן יש פוסקים דס”ל דאין שום דינים אח”כ בסכך שנשאר דסגי שהחליף אחת מבינתים ויש שהקילו אפי’ יותר מזה דסגי באחת מבינתיים אחד, עי’ בהרחבה בכ”ז בבאור הלכה סי’ תרלא ס”ט, אבל יש פוסקים שהצריכו שלא יישאר ד’ טפחים במקום אחד מהסכך הקודם, ויש מקום לומר דלדעתם מה שמתכשר הוא מטעם הסכך החדש, אבל יעוי’ בבה”ל שם דלכו”ע א”צ להעדיף שיהיה מהסכך החדש יותר מהסכך הישן משום שגם הסכך הישן מתכשר על ידי זה, ומבואר דגם להמצריכים שלא יהיה ד’ טפחים מהישן הוא פסול בצורת המעשה דבעי’ שלא יהיה ד’ טפחים בלא מעשה, וחשיב כמו שלא עשה מעשה בסכך זה אם היה שם ד’ טפחים רצופים של סכך שלא נעשה בו מעשה, עכ”פ מדרבנן, אבל לכו”ע חשיב שעשה מעשה בגוף הסכך ומתכשר, ועי”ש עוד בשו”ע ובמשנ”ב לענין מעשה נטילת מסמרים מן הסכך.
מק"ט התשובה הוא: 136094 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136094
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.