ראיתי בשם הגריש"א (עץ השדה פרק יח הערה כא) דגם מה שאמרו אין מעבירין על האוכלין אינו באופן שהפת מונחת על הארץ שבמצב זה אדם לא יאכלנה בזמנינו, ויש להוסיף דגם לגבי טומאה איכא למ"ד שאם נמאסה לגר משתנה דינה, וגם לענין חמץ נוקשה בפסח נשתנה דינו אם אינו ראוי, ועי' עוד חו"ד ריש סי' קג, ולכן היוצא מכ"ז שדבר שהיה בעבר אוכל וכיום אינו אוכל אין לו חשיבות של אוכל או של פת.
ועי' פמ"ג סי' קעא באשל אברהם סק"ג שדבש שאינו ראוי לאכילה אין בו משום ביזוי אוכלין, וע"ע בשעה"צ סק"כ דיש שיטה שסוברת שחיטין לא חשיבי אוכל לענין המבואר שם עי"ש, ועי' במאירי ברכות נ ע"ב שכתב מעין זה דהחיטים עדיין לא הוכנו לאכילה שלא נעשו קליות.
ועוד ראיתי בשם הגריש"א (הובא בעץ השדה סי' טז הערה יג וכן בסי' יז בהערה) דשיירי משקין שאין דרך בני אדם לשתותן ועומדין לזריקה מותר ליטול בהם מים אחרונים, דאין בהם חשיבות של משקין.
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
להרה"ח חו"ב רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
אחדשה"ט באה"ר ובהערכה אמיתית וכנה להתמסרות מיוחדת וכה נפלאה להשיב לעם השם דבר ה' זו הלכה בינה מדע וחכמה דרך אשר ילכו בה לעבוד להשי"ת וית"ש
שאלתי היא האם יש צורך וענין מן הדין לנהוג כבוד ג"כ במיני פת הבאה בכסנין ולא להשליך לאשפה כך בבזיון ללא שקית
ובאופן כללי מה הדין בנהיגת כבוד בפת באופן כבר שנתייבש ואינו ראויי שוב לאכילה [מצוי מאוד שרואה פת כזו שמושלכת ברחוב בבזיון - וכבר אינה ראויה לאכילה כלל] האם יש חיוב לנהוג כבוד בה
?
בברכה ברכת הדיוט
כחו"ט בספשצ"ג
הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
א"ה התשובה נחלקה ל-2
https://shchiche.com/122478
https://shchiche.com/122477