מעיקר הדין (להלכה ולא למעשה לפי מה שנקט הבאר היטב בשם הט”ז ולהשו”ע אף למעשה עכ”פ במקרה כזה) קי”ל דכל דבר שהוא תשמיש ע”ז אסור (*), אבל תשמיש דתשמיש מותר (ראה שו”ע יו”ד סי’ קמג ס”ב ובאר הגולה שם), ולכן הגינה שאינה אלא תשמיש דתשמיש מותר לנקותה, וכן מותר לנקות את ריצפת אולם הכנסיה, אבל הבסיס שעליו מונח הע”ז אסור כמבואר בשו”ע שם, וכמו כן לתקן אור באולם הע”ז עבור הע”ז מוגדר כתשמיש ישיר ואסור כדמוכח בט”ז שם סק”ב, ואמנם יש מחמירים בזה כמבואר בט”ז שם סק”ג ובבהגר”א סק”ו, וסוברים המחמירים דאפי’ תשמיש דתשמיש אסור, אבל שו”ע פסק לקולא, והט”ז תמה על שו”ע, ומ”מ כתב הט”ז דגם להמקילין בזה מותר רק במסייע אבל לא לבנות לבדו (ועבודות ניקיון אפשר דחשיב כמסייע מלבד אם א”א להשתמש במקום בלא הניקיון), אבל נקט הט”ז שלמעשה ודאי ראוי להחמיר בזה כהמחמירים ולהרחיק מן הכיעור והדומה לו לאסור אף במסייע בלבד.
והנה לגבי פתיחת חלונות כתב הט”ז סק”ב שהטעם דלא חיישי’ לאיבה משום דאמרי’ להו שאסור לנו כמ”ש התוס’ בע”ז יט ע”ב ד”ה הגיע לענין האיסור לעשות תכשיטים לע”ז, ולפ”ז אם יכול לבקש מהבג”ץ או מהמאפיונרים האחרים שחייבוהו לעבוד כן ולהסביר להם שאינו שייך לעשות כן מצד דתו ונימוסו בודאי שראוי לעשות כן בכל גווני.
מק"ט התשובה הוא: 120637 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120637
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.