אפשר לעשות כן.
מקורות: כן מתבאר בדברי השו”ע או”ח סי’ תנא סי”א, וכך יוצא מדברי המשנ”ב לעיל ס”ג סקכ”ה עי”ש.
מק"ט התשובה הוא: 121843 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121843
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי ששמע בשם אדם גדול התבטאות כנגד אדם ת"ח האם מותר לכל אדם לומר קים לי כאותו גדול ולהתיר לעצמו לזלזל ג"כ באותו ת"ח בהסתמכות על השקפתו ושיטתו של אותו גדול או לא אסור מכיון שההיתר של הגדול להתבטא כנגד אותו ת”ח הוא משום שאינו מחוייב בכבודו של הת”ח הקטן ממנו, אבל אדם מן השוק פשיטא שמחוייב בכבודו של אותו ת”ח שממנו הוא גדול. מקורות: כן מבואר בשו”ע יו”ד בסוף הל’ כבוד חכמים סי’ רמד סי”ז שגדרי החיוב של כבוד חכמים הוא כשגדול בחכמה מזה, עי”ש לגבי הנידונים […]...
- האם מותר להוציא בשבת כלי כלי מתערובת כלים למטרת שטיפת הכלים (לשימוש בהמשך השבת) ולאחר מכן להכניס כל כלי במקומו המיועד לו בארון רוב הפוסקים מתירים עכ”פ בג’ תנאים, א’ שמוציא מכל הבא ליד ואינו בודק מה הוא מוציא, ב’ שמטרת ההוצאה כרגע היא לניקוי הכלי, ג’ שהניקוי הוא משמעותי כרגע ולא טפל לעיקר מה שרוצה למיין את הכלים. מקורות: נחלקו פוסקי זמנינו בזה לענין הוצאת כלי לצורך ניקויו או ניגובו ולאחר מכן להכניסו למקום, דבשם הגרשז”א [שש”כ […]...
- האם תלמוד גדול או מעשה גדול יום שני כ”ב אייר תשע”ו לכבוד הרב אהרן שליט”א שלום רב קבלתי את שאלתך, באמת אינני ראוי לדבר עוד במה שכבר האריך הרב . . . שליט”א, ואמנם לא היו עיתותי בידי לשמוע את כל דברי הרב, אך יש את הגמ’ בקידושין מ’ ב’ שההכרעה שם שתלמוד גדול, ויש ירושלמי בפ”ק דברכות שההכרעה שם דיש […]...
- מי ששכח ולא בירך לפני שהדליק את הנר הראשון של יום השני של חנוכה, האם יכול לברך לפני שמדליק את הנר השני אם עדיין לא כבה הנר הראשון יכול לברך, מכיון שיש אומרים שבדיעבד אפשר לברך גם לאחר עשיית המצוה, וכן מחמת צירוף עוד טעמים. מקורות: שו”ת רע”א ח”ב יג, הובא במשנ”ב תרעו ד ושעה”צ שם....
- מי שהלך להתפנות בסעודה וחזר להמשיך לאכול או לברך ברכת המזון, האם מחויב ליטול ידיו ב”פ, או שדי לו בנטילה אחת ועולה לו לנטילה של בית הכסא ולנטילה של המשך הסעודה וכן בנטילה אחת שתעלה לו לנטילה של בית הכסא ושל מים אחרונים במקרה שנוטל ידים שוב באמצע הסעודה להמשיך בסעודה, להמשנ”ב יכול ליטול פעם אחת לשתיהם והחזו”א לכאורה חולק, ובמקרה שנוטל בסוף הסעודה בשביל מים אחרונים יש בזה מחלוקת אחרונים ולמעשה אפשר להקל בזה, ויטול בעמידה ויברך אשר יצר ויתיישב ויברך ברכת המזון. מקורות: ראשית כל לענין נטילה באמצע סעודה כדי להמשיך בסעודה, להמשנ”ב אין חיוב של […]...
- כלי צונן שהיה בו בשר צונן ולאחר מכן נגע בכלי זה גבינה או בחלב צוננים מה דין המאכל השני המאכל השני, דהיינו הגבינה או החלב חייב בהדחה, ולכן לכתחילה אסור להניחו שם שמא לבסוף יאכלנו בלא הדחה, ודבר שדרכו בהדחה כגון בשר חי מותר להניחו מכיון שודאי ידיחנו, ולענין להניח מאכל לח או יבש בכלי נקי של המין השני – דנו בזה הפוסקים. מקורות: ראה יו”ד צא, ב. ולענין כלי נקי עי”ש ברמ”א וש”ך […]...
- כלים חדשים שנוהגים להגעיל, האם אפשר בינתיים להשתמש בהם בצונן יש שהורה שמותר, והרוצה לצאת כל הדעות ימנע מכך לכתחילה, עכ”פ בשימוש קבוע או בלח. מקורות: עיין ביו”ד צא, ב באריכות ברמ”א ונו”כ הדינים והשיטות בכלי גוי או כלים שנטרפו בחמין (והגדרת החשש כאן הוא ע”י בישול כמ”ש בחזו”א), ועי”ש שהש”ך מחמיר עכ”פ בקבוע ויש שהחמירו עכ”פ בלח, אולם לענייננו הביא הרב דינר הבית בכשרותו […]...
- האם אפשר לדלג על תחנון כאשר היה עיכוב גדול בתפילה והציבור מותשים כלל יסודי הוא שא”א לדלג על דברים שנקבעו בסדר התפילה ובפרט תחנון שהוא נזכר בבבלי (מגילה כב) וירושלמי (ברכות) וכבר נוהג מימות התנאים (ב”מ פרק הזהב) אע”פ שאין עושים ממש נפילת אפיים האידנא כמ”ש המשנ”ב מ”מ כבר נקבע בסדר התפילה וא”א לשנות בסדר התפילה. ואע”פ שיש נידון אם נפילת אפיים הוא חובה או לא ובגמ’ […]...
- כשהגביהו ס”ת לאחר הקריאה ממתי אפשר לפתוח הס”ת השני של מפטיר או את הנביא הס”ת השני אפשר לפתוח רק לאחר סיום גלילת הס”ת הראשון כדי שלא יעשו מצוות חבילות חבילות, והנביא אפשר לפתוח כבר קודם לכן אבל הקריאה בנביא יש להמתין כדי שהגולל יוכל לשמוע ג”כ, ולענין יהי רצון שאומרים בשני ובחמישי א”צ להמתין כלל שאינו אלא מנהג (או”ח סי’ קמז ס”ז וס”ח ומשנ”ב שם).ולענין ההמתנה הנ”ל לגלילה נקט […]...
- כלי חדש שהטבילו אותו רק לאחר ההגעלה האם אפשר להשתמש בו מכיון שהגעלת כלים חדשים שלנו (שלא ידוע שהשתמשו בהם לאיסור) הוא חומרא בלבד, ומכיון שגם כלים שצריכים הגעלה מן הדין אינו מוסכם שצריכים להטבילם שוב אחר ההגעלה במקרה שהטבילום לפני ההגעלה, לכן בזה יש להקל ושלא להצריך שוב הגעלה. מקורות: כ”כ בקובץ מבית לוי ניסן עמ’ מא סק”ו, וכן מסתבר שכן ישנם הרבה צירופים בזה, […]...