לכבוד ידידי הרה"ח המפורסם וכו' כמוה"ר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך רב בק"ק רחובות
הנה בפוסקים הזכירו דין זה לגבי גט כמ"ש בשו"ע אה"ע סי' קכט סל"ב אין פוסקים שם האיש ולא שם האשה בשני שיטין, אבל בשיטה אחת אפשר שפוסקין קצת שמות שסובלין כן, דומיא דכדרלעומר, וכתב שם בהג"ה וכן עמנואל, ואם כתב תיבה אחת לא הפסיד ע"כ.
ומקור דין זה בחולין סד ע"ב לגבי כדרלעומר שלא יכתוב בב' תיבות, ובר"ן שם ועוד ראשונים, ועי"ש בגט פשוט סקקל"ג.
ואמנם עיקר הדין הוא לגבי שם שיש בו תיבה אחת כמו כדרלעומר אבל שם שהוא ב' תיבות נפרדות הוא כבר חידוש דין דזה אינו מפורש בגמ' שם דלגבי בת היענה מפורש שם שכותבין בב' שיטי אבל בתה"ד ח"ב סי' קפח נקט דגם בת יענה יש לכתוב בשורה אחת ועי' מש"כ על דבריו בבהגר"א באה"ע שם.
אולם גם בת יענה הם משמעות אחת וגם בשאר השמות שדן בעה"ש שם סי' קכט סעי' קכז כגון אביגדור וידידיה ויום טוב וכיו"ב הם שם אחד שיש בו ב' תיבות, אבל מי שיש לו ב' שמות בב' משמעויות כגון מרדכי מנשה יש לברר בזה אם יש מקום מצד הדין לדקדק בזה אפי' בגט, ובמנחת פתים שם סל"ב הביא בשם עטרת חכמים יו"ד סי' כא להתיר אפי' בגט.
אבל בטיב גיטין ריש ליקוטי השמות סק"א החמיר גם בזה לכתחילה, עי"ש בשם מהר"י ברונא, והביא דבריו בערה"ש סי' קכט סמ"ט וז"ל, יש מי שאומר דיש ליזהר במי שקוראין אותו בשני שמות שיכתבו השני שמות בשורה אחת ולא בשני שורות [ט"ג בלקוטי שמות אות א'] ואם כתבו בשני שיטין והוא שעת הדחק שא"א לכתוב גט אחר בקל נותנין לה הגט גם לכתחלה [שם] דבאמת אין שום טעם בזה ורק בשמות שיש להסתפק אם הוא שם אחד או שני שמות כמו ידידיה ועמינדב וכיוצא באלו שיתבארו בזה יש ליזהר משא"כ בשני שמות נפרדים כראובן שמעון וכיוצא בזה ורק לכתחלה כיון שנתנו לו מלידה שני השמות הויין כשם אחד לעניין זה שלא להפרידן בשני שורות מיהו זהו מילתא דפשיטא שאין להסמיכן לגמרי לעשותם כתיבה אחת [שם] אלא יכתוב כל שם בתיבה בפ"ע דלא כמו מי שרצה לומר להסמיכן לגמרי [שם] עכ"ל הערה"ש.
ועי"ש עוד מה שדן באופנים שונים כגון מי שנוסף לו שם מחמת חולי ומי שבני אדם קורין אותו בשם אחד או שעולה לתורה בשם אחד.
ולענין שם כינוי בגט אם יש להחמיר לכותבו בשיטה אחת עם השם עי' שד"ח מערכת גט סי' ח סק"ט דלכתחילה מקפידים בזה.
ולענין כהן לוי עי' מ"ש בטיב גיטין על בית שמואל שם ד"ה גרסי' בפרק אלו טרפות.
ומעיקר הדין כתובה היא שטר ולכן ככל ואפשר לגבות בו בב"ד אינו לעיכובא אם נכתב שלא כתיקון לשה"ק, ובפרט דבגט הוא גם ענין של כתיבה תמה, עי' בטיב גיטין שם, אבל מאחר ונוהגין לדקדק בכתובה לסימן טוב אפשר לדקדק גם בזה, וכן הובא בשם הגריש"א (ישא יוסף ח"ו אה"ע סי' קמה) דהואיל והמנהג שגם בכתובה כותבים השמות בשורה אחת אין כדאי לשנות מהמנהג, ועי' בשד"ח.
מק"ט התשובה הוא: 125610 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125610
פוסטים קשורים לנושא:
האם כדאי להתחיל תפילת ערבית בשבת והוא רחום וכו' כשיש חתן משום שמחת חתן
האם יש ענין לקורא בתורה לקרוא קטונתי (בפרשת וישלח) ב' פעמים פעם אחת בטעם גרש ופעם אחת בטעם רביעי
למה כתב בספר אחד שגנזו חכמים השמות שיש"ו השתמש בהם
למה כתב הרע"ב (מע"ש פ"ד מי"א) דוקא השמות קהת דניאל וטוביה
מי שקורין לה חנטשה ורגילים לחתום שמה בה"א האם יכולים לכתוב בכתובה בה"א
חתן שקנה דירה בזמן קשרי שידוכיו לדור בה לאחר חתונתו האם צריך לקבוע בה מזוזה
מי שהלך להתפנות בסעודה וחזר להמשיך לאכול או לברך ברכת המזון, האם מחויב ליטול ידיו ב"פ, או שדי לו בנטילה אחת ועולה לו לנטילה של בית הכסא ולנטילה של המשך הסעודה וכן בנטילה אחת שתעלה לו לנטילה של בית הכסא ושל מים אחרונים
בענין הזכרת השמות בשעת הלימוד, ונלווה עמו בענין תחלת נוסח ברכת לעולם יהא אדם
מה השיעור והגדר של החיוב לשמח חתן שלא יעבור בחמישה קולות