{בע"ה אור לי"ז מרחשון תשע"ו עש"ק פ' וירא }
מה שדן כת"ר להקשות על מה שמצינו בדברי רז"ל ב"מ פ"ו ב' ובפשטות המקראות ר"פ וירא שהיה אברהם אבינו מכניס אורחים גויים, והא אנן קי"ל בע"ז כ"ו א' הגויים אין מעלין ואין מורידין.
תשובה - הנה פשטות הגדרים בדיני הישראל שהיה לאבות קודם מ"ת הוא עכ"פ לחומרא ולא לקולא, ולמיעבד לכו"ע לגבייהו כגויים אצל ישראל חומרא רבתא היא.
עוד י"ל דכיון שעשה עי"ז קידוש שם שמים שהיה מלמד עי"ז לכל באי עולם שם שמים ע"י שהיה מבקש מהם לברך, כדאי' בב"ר פרשה מ"ט, בכה"ג אפשר דשרי, כדאשכחן באבידה דכל היכא שע"י שיחזיר אבדה לגוי יגרום קידוש ש"ש מצוה להחזיר.
מק"ט התשובה הוא: 117360 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117360
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מצוות הכנסת אורחים היא רק בהכנסת אורחים עשירים או גם עניים הנה כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד ח"ג פ"א, ודע עוד דמצות הכנסת אורחים נוהגת אף בעשירים כמ"ש בס' יש נוחלין בשם המהרי"ל, ואף שאין צריכין לטובתו אפ"ה הקבלה שמקבל אותם בסבר פנים יפות ומשתדל לשמשם ולכבדם לפי כבודם היא מצוה, וכ"ש אם האורחים הם ענים היא מצוה כפולה שמקיים בזה גם מצות צדקה כמ"ש […]...
- שביל הסמוך לבית הכנסת שלפעמים עומדים אנשים ומתפללים בו כשאין מקום בביהכנ"ס האם קדוש בקדושת בית הכנסת לא מכיון שאינו אלא דרך אקראי ולא נתנו להם רשות לקבוע שם בהכנ”ס.מקורות: יעוי’ בתשובה אחרת [ד”ה מי שנתן רשות להתפלל בחניית ביתו וכו’] שהבאתי מנוב”י ומשמעות בה”ל בשם הפוסקים בסי’ קנד שציבור המתפללים באקראי בבית אפי’ למשך זמן אינו מקדש המקום בקדושת בית הכנסת. ...
- האם מותר להדליק מזגן בבית הכנסת כשהמזגן מטפטף לתוך בית הכנסת (ועדיין בתהליך תיקון) כדי שיוכלו ללמוד ולהתפלל בבהכנ"ס ביום חום לכבוד הרה"ג המפורסם כמוהר"ר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעהמח"ס גם אני אודך פרדס יוסף החדש על המועדים ושאר ספרים הנה עצם דין רקיקה בבהכנ"ס מדינא דגמ' (ברכות סב) מותר, וכן פסק בשו"ע או"ח סי' קנא ס"ז, אבל בשעה"צ שם סקט"ו משמע שלפי דעתו יהיה נוטה להחמיר לפי זמנינו כיון שהיום רגילות בני אדם להקפיד […]...
- גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה {בס"ד מוצש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון תשע"ו} איתא בגמ' במסכת שבת דף קכ"ז ע"א אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב ויאמר (ה') [אדני] אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו'. מה שהקשה הגרי"י מוסקוביץ מאי רבותא דהקבלת פני שכינה דהרי מקיים בזה מצות עשה, והקבלת פני שכינה […]...
- בקידושא רבה שבבית הכנסת ערכו שולחנות כיבוד ושתיה בכמה חדרים, האם צריך כוס קידוש בכל חדר מספיק באחד שיקדש באחד מן החדרים ויתכוון להוציא בקידוש את האורחים שבכל החדרים, והם ישמעוהו וייצאו ידי חובה, ומועיל אף לכתחילה. מקורות: או”ח רעג, ו....
- הלומד בבית הכנסת והתחילו ק"ש האם צריך להפסיק מלימודו שאלה {לכבוד הרב עקיבא סילבר שליט"א רציתי לשאול לגבי החיוב לקרוא שמע כשנמצא בבית הכנסת והציבור קורא שמע והוא יושב ולומד האם חייב או לא. והספק כיון שלענין ישיבה לפני המתפלל שגם שם מבואר שנראה כאינו מקבל עליו עול מלכות שמים מבואר שכשלומד אין איסור דהא ניכר שמקבל עליו עומ"ש וכאן נמי לא שנא או […]...
- הנכנס לבית הכנסת על מנת ללמוד שם ונזכר שצריך לצאת בע"ה אור ליום ב' ג' אדר ב' ע"ו לכבוד ידידי ר' אלעזר קניג נ"י {ע"ד מה ששאלת בענין מי שנכנס לבית הכנסת על דעת ללמוד שם, ונזכר שצריך לצאת לזמן מועט או מרובה חוץ לבית הכנסת, האם מחוייב לומר איזה פסוק כדין הנכנס לבית הכנסת לקרוא לאדם אחר שלא על מנת ללמוד (שו"ע ר"ס קנ"א), […]...
- אהל הבנוי על קברו של צדיק ומיוחד להתפלל שם האם יש בו קדושת בית הכנסת שאלה {הנה מקומות שאינם קבועים לבית הכנסת, אבל משמשים הם בזמנים מסוימים לתפילה הציבור וכגון רחבה של עיר, פסק השו"ע (סי' קנד סעי' א) שאין בהם משום קדושת בית הכנסת. ובביה"ל (ד"ה רחבה של עיר) כתב, שאף שהמקום מזומן לתפילה זו בזמנים מסוימים, מכל מקום כיון שהוא באקראי, אין בו קדושה. אכן, המשנ"ב (סי' קנג […]...
- דירה בבנין שמשמשת למקום תפילה קבוע האם קדושה בקדושת בית הכנסת למרות שנבנתה הדירה לצורך דירת מגורים, אך מכיון שאחר כך הוקדשה הדירה למטרת בית כנסת, וגם משמשת בפועל לבית כנסת לכן הדירה קדושה בקדושת בית כנסת. מקורות: או”ח קנג ח. ואמנם יש לציין דמצינו חילוק לדינא לגבי בהכנ”ס כזה אם מתחילה לא נבנה לשם בהכנ”ס ואפי’ נבנה לשם בהכנ”ס אבל נבנה יחד עמו הקומות למעלה […]...
- מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...