היוצא מביתו לפני או אחרי פלג המנחה והולך לבית מלון ללון ללילה אחת ומשאיר הבית ריק או עם חלק מהמשפחה האם צריך להדליק במקום שהולך ללון שם או לא ומה יעשה אם לא יספיק להגיע לשם בזמן ההדלקה

מבואר במשנ"ב סי' תרעז סקי"ב שמי שהלך באקראי לסעוד אצל חבירו לא חשיב ששינה מקום דירתו ואם יש לו בית באותה העיר צריך לילך לשם להדליק ואם אינו רוצה ימנה שליח (אלא שמצוה בו יותר מבשלוחו), ומאידך גיסא נקט המשנ"ב בבה"ל שם שאם הולך כל ח' ימים עם כל אנשי ביתו בקבעות לסעודה ושינה ידליק שם, ואחד מהנימוקים שכ' שם דלמי ידליק כשאין אדם בבית וכ"ש האידנא (בזמן המשנ"ב) שההדלקה לבני הבית וכו'.

הרי שנקט המשנ"ב כאן רק ב' הקצוות ובפשוטו משמע שנמנע מלהכריע במקרים הממוצעים בין ב' מקרים אלו, כגון אם קבעו הוא וכל בני ביתו אצל אחר אבל רק ליום ולילה אחד, או אם קבע עצמו לח' ימי חנוכה אצל חבירו בלא בני ביתו (ולגוף נידון זה יל"ע דלכאורה הו"ל להכריע דהרי זה ככל אכסנאי שמדליקים עליו בביתו שפרטי דיניו נתבארו בשו"ע ורמ"א ואולי באמת לענין מקרה זה סמך על מה שנתבאר בדבריהם), וכן מה שכ' שיש לו בית באותה העיר מה הדין אם יש לו בית רק בעיר אחרת האם בכה"ג חשיב יותר קביעות מה שאוכל בבית חבירו בעיר אחרת (ומאידך יש מקום לומר דמה שנקט בית באותה העיר הוא רק לענין שלכתחילה יש לו לטרוח ולהדליק בעצמו ולא על ידי שליח משא"כ אם אין לו בית באותה העיר אין מוטל עליו להמנע משליח).

ובאמת גם בחי"א כלל קנב סל"ב נקט שההולך לבית אביו לדור שם כל ימי חנוכה מדליק שם, וכן יש שמועות מהגרי"ש שהולכים לפי רוב ימי החנוכה ושצריך לשלוח שליח להדליק במקומו (עי' בהרחבה השמועות בזה בשם הגרי"ש באשרי האיש או"ח ח"ג פל"ט ס"כ סמ"ב ופניני חנוכה עמ' קו קז קח קי קכא, ועי' בתשובות והנהגות ח"א סי' שצא מש"כ בדברי החי"א הנ"ל).

אולם בפר"ח שהוא מקור דברי הבה"ל הוא תשובה לשואל שכך היה ובאמת הרבה מרבוותא נקטו דגם מי שהולך ליום אחד בקביעות לאכילה ושינה חשיב קביעות לענין זה (אג"מ יו"ד ח"ג סי' יד סק"ה, הליכ"ש תשרי פי"ד סי"ח ודבר הלכה שם אות לד וארחות הלכה שם סג שכן משמע בט"ז סי' תרעז סק"ב ובמהרש"ם ח"ד סי' קמו, הגרש"ו בקובץ מבית לוי ח"י עמ' יא, ועי' עוד בשלמי תודה חנוכה סי' כג סק"ב בשם החזו"א) וכך היה לכאורה מקום לומר גם בפשיטות דמנין לנו שצריך קביעות לכמה ימים ומנין שאין יכול לשנות מקום קביעות דירתו באמצע חנוכה ואם תאמר שכל החנוכה מצוה אחת וצורה אחת הא מנא לן.

ולגבי פורים הביאו הפוסקים מהירושלמי עקר דירתו וכו' ומשמע שם ששייך שינוי קביעות ביום אחד, אם כי דנו שם הפוסקים אם צריך שינוי קביעות לעולם, וכמו כן שם יש צד דלא הוצרכו קביעות גמורה של דירה ואכמ"ל כאן בנידון שם.

ולכן מעיקר הדין יכול להדליק במקום שהוא שם, אבל אם בא לצאת כל הדעות יכול לשלוח שליח שידליק עליו בביתו, ואז לגבי מקום שהוא שם יכול להשתתף עם בה"ב בפרוטה ואם יש לו עוד פתח יכול להדליק שם בלא ברכה.

ואם אין לו שליח שיכול להדליק עבורו בביתו ורוצה לצאת כל הדעות אם יוצא מביתו לאחר פלג המנחה יכול להדליק לרווחא דמילתא עם שמן בנר מספיק עבור עד חצי שעה אחר זמן ההדלקה, ואחר כך במקום שהוא שם יוכל להדליק ולצאת הברכה מאדם אחר, והיה מקום לומר שאינו צריך כיון שהדליק בביתו בזמן שעדיין היה מקום הדיורים בביתו, אבל באופן זה יותר נראה שצריך דסו"ס בזמן ההדלקה מקום דיורו היה במקום אחר וכמו שצריך שידלק חצי שעה בזמן חיובא ה"ה צריך שידלק באופן המועיל חצי שעה בזמן חיובא וכיון שאינו דר שם אינו אופן המועיל.

ואף שאם אשתו היתה מדלקת עליו בביתו היה יוצא בהדלקתה (סי' תרעז סק"ב) מ"מ אם אין אדם דר בביתו עכשיו (דהרי עכשיו עסקינן במי שאין לו שליח להדליק) משמע שם בבה"ל בשם הפר"ח שהוא חמור יותר דלמי ידליק ומשמע שם שהטענה היא גם בזמן שמדליקין בחוץ עי"ש.

ואם אכן אשתו בביתו או בני ביתו אחרים והם מדליקים בביתו מעיקר הדין יצא ידי חובה בהדלקתם כמבואר בסי' תרעז שם אבל אם אינו רוצה לצאת בהדלקתם נכנס בזה במחלוקת האחרונים עי' במשנ"ב שם ועוד ברמ"א ס"ג ובמשנ"ב שם, ולכן אם רוצה שלא לצאת בהדלקת בני ביתו שבבית כדי שיוכל להדליק במקום שנמצא יראה לצאת הברכה מאדם אחר כמבואר במשנ"ב שם סקט"ז.

דין זה שמדליקים עליו בביתו אינו דוקא אשתו (על אף שאשתו כגופו) אלא גם בניו ובנותיו (עי' ספר התרומה סימני הלכות שבת סי' רכט ופניני חנוכה עמ' קיח בשם הגריש"א).

אדם שיוצא מביתו לפני פלג המנחה ובא לבית המארח לאחר זמן החיוב, הנה אם יש בני בית בבית הרי זה ודאי פוטרו לכל הצדדים, אבל אם אין מדליקים עליו בבית, הנה מעיקר הדין היה יכול להצטרף עם בעל המלון בפרוטה דאינו לעיכובא שיהיה שם בשעת ההדלקה, אבל יש לדון דשמא עדיין לא הוקבעה דירתו שם עד שבא לשם, (ועי' שבט הלוי ח"ח סי' קנח והליכ"ש ובעוד דברי פוסקי זמנינו שהביא במשנה אחרונה סי' תרעז הערה עא), ובפשוטו באופן שביתו הראשון הוא קבוע אינו נעקר לפני שבא למקומו החדש (ועיקר השאלה במקרה הפוך כשחוזר ממקום לינתו לבית, דכאן יש סברא לומר שמיד שנעקר ממקומו חוזר למקומו שהוא מקומו הקבוע בסתמא), ומ"מ בזמנינו אין כאן בעיה גמורה, כיון שבזמנינו שהרגל מצויה מקילים להדליק גם אחר כך ולכן באופן שאין מדליקים עליו בביתו לפי מה שנתבאר דמעיקר הדין יכול לעקור דירתו א"כ אם אין משתתף בפרוטה עם המארח יכול אחר כך להדליק.

מק"ט התשובה הוא: 124230 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124230