האם קמח תפוחי אדמה טעון ניפוי

עוד תוכן קשור:

1. קוגל תפוחי אדמה שנאפה בתבנית בתנור ועל רצפת התנור היה שפוך שומן של בשר, האם צריך להמתין שש שעות אחרי אכילת הקוגל כדי לאכול מאכלי חלב נראה שאין צריך. מקורות: יעוי’ בש”ך בסי’ פט שקדירה שנתבשל בה בשר שאינה מקונחת שבישל בה מאכל שאינו בשרי א”צ להמתין ו’ שעות אחרי אכילתו, ואמנם הפמ”ג מקיים דברי הש”ך, ושאר האחרונים כהבית מאיר ובאר היטב חלקו עליו, וכן נראה שנוטה לזה בחי’ הגרע”א שם, וגם הפתחי תשובה שקיים דברי הש”ך מפרש לה רק באופן […]...
2. זריעה בעציץ שאינו נקוב על גבי מים בלבד בלי אדמה האם יש בו דין כלאים לאסור להניחו תחת ענפי ענבים או לא בתוספתא כלאים פ”א ה”ט אי’ דזריעה על אמת המים אין בו משום כלאים, וכן הובא בדרך אמונה ריש הלכות כלאים, ועי’ ירושלמי כלאים ספ”א, ודנו פוסקי זמנינו האם מדובר גם באופן זריעה רגילה ע”ג מים ממש או לא. (ועי’ גם ר”ש כלאים פ”ג מ”ב ודו”ק). ועי’ שו”ת הר צבי ח”ב סי’ לא אות ה’ לענין […]...
3. כמה קילו קמח צריך להפרשת חלה? יש בזה כמה שיטות, ולכן מהשיעור הקטן ביותר יש להפריש כבר משהו בלא ברכה ומהשיעור הגדול יותר יש להפריש בברכה. כמו כן יש לשים לב שאם מפרישים מבצק בשיעור הקטן ואחר כך מצרפים שני בצקות יחד בשיעור הגדול הם עלולים להתחייב מחדש בהפרשת חלה מספק (בכפוף לפרטי דינים), ואף שני מאפים יכולים להצטרף ולהתחייב בכפוף […]...
4. מי שיש לו ב’ חלות בשבת אחת טרייה וטעימה מהיום של כוסמין ואחת ישנה מאתמול של קמח חיטה, מאיזה חלה יבצע הנה במקרה שב’ החלות מיועדות לאכילה כרגע, נמצא שהשאלה כאן האם להקדים מין שבעה או חביב, והדין בברכותיהן שוות שיש להקדים מין שבעה על חביב [ראה או”ח סי’ ריא ובסק”ד], וכוסמין אע”פ שנחשב מין שבעה לעניינים מסויימים כמ”ש במשנה חלה פ”ד מ”ב [ועי’ בדרך אמונה מה שהביא בזה בפ”ב מהל’ בכורים בשער הציון על דרך […]...
5. מה החילוק בין שמן זית שאינו מברך עליו כיון שמזיק (ברכות לה:) לבין קמח שעורים שמברך עליו אע"פ שמזיק (ברכות לו.

   )

   בעצם מצינו הרבה חילוקים בזה. השמן קשה לשתותו והקמח אינו קשה לשתותו. קמח אינו נחשב משקה בעיני בני אדם אף על ידי הדחק וקמח נחשב. השמן מזיק מיד וקמח מזיק לאחר זמן. השמן כל כולו היזק והקמח הוא היזק צדדי. השמן אין בו דבר המזין אבל קמח יש בו דבר המזין, והוא כעין החילוק הקודם. […]...
6. עוגת גבינה שנילושה עם קמח (בלא עוגיות ופירורי עוגה) מה ברכתה לעיקר הנידון איזה מאכל נכנס לכלל ההגדרה שהדגן טפל למאכל ויוצא מכלל דין כל שיש בו מחמשת המינים מברך אחריו בורא מיני מזונות, יעוי’ בדברי הפוסקים שהבאתי לגבי פירורי עוגיות בעוגת גבינה (ד”ה עוגת גבינה שפיזרו עליה לאחר האפייה פירורי עוגיות מה ברכתה) ובלשונות השו”ע שהבאתי לגבי שניצל (ד”ה למה נוהגים לברך שהכל על ציפוי […]...