על פי רוב הדיבור אינו מועיל אלא מזיק, וכדאמרי' בסנהדרין לח ע"ב ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס נכרי אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי, וכדאמרי' ביבמות סה ע"ב מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, רבי אבא אומר חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך, וכדאמרי' בברכות סג ע"א ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך, וכדאמרי' בערכין תמהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח ווכו' ושיודע לקבל תוכחה, ויעוי' בספר הליכות שני על מסכת אבות בשם הגרנ"ק שלא למחות בזמנינו בהרבה מהמקרים כשיודעים שלא יישמע וכעין זה הובא בשם החזו"א.
ויעוי' בביצה דף כ' ע"ב האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, ולכן בנידון דידן כאשר תלמיד מתחיל לומר דברי אפיקורסות באמצע השיעור כנגד הת"ח ולומדי התורה, מצוה לומר לו, אני מבקש שבשיעור שלי לא לדבר דברי קטגוריה בתלמידי חכמים, ולפי הענין אם יש צורך אפשר להוסיף ולומר להם שמי שרוצה לשמוע דעת התורה בזה נשמח (היינו המגיד שיעור) לקבוע עמו זמן להסביר לו הדברים.
מק"ט התשובה הוא: 120459 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120459