ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק”ש.
מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ”ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק”ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו בידיו שהוא אוחז בק”ש.
ומ”מ בדיעבד אם השיב שלום במקרה זה א”א לומר שעבר בזה איסור.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 2
מק"ט התשובה הוא: 1897 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1897
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר להשיב שלום לשאינו שותו”מ בזמן ק”ש בין הפרקים לא ישיב. מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, וא”כ חוזר עיקר הדין שמותר להשיב, אמנם נראה שלא ישיב מכיון שאין הזכות לזה […]...
- אדם שמסופק אם אמרו לו שלום האם מחוייב להשיב שלום צריך להשיב. מקורות: מי שאינו משיב שלום אמרו בברכות ו ע”ב שדינו גזלן, וספק גזילה חייב בהשבה בדיני שמים (חו”מ שסה ב), ואף אם לענין תשלומין דינו כפקדון גם בפקדון כך הדין שבתבעוהו צריך לצאת בדיני שמים (חו”מ ש) כל שלא היה פשיעה מצד המפקיד, וגם אם נימא דדינו כשאר ספק ממון לא שייך המוציא […]...
- מה טעמו של הרא”ש שכתב שבדבר שהוא מן העץ יברך העץ ובדבר שהוא מן האדמה יברך האדמה ובדבר שהוא מסופק יברך שהכל כמובן שהפירוש הקל יותר לפרש לפו”ר הוא שבדבר שהוא מסופק ממה הוא ואינו יודע אם הוא גידולי קרקע כלל יברך שהכל אבל אם יודע שהוא גידולי קרקע ורק מסתפק בין בפה”ע לבפה”א יברך ב”פ האדמה, דהרי בודאי עדיף לברך המפורט יותר, כיון שדבר זה הוא בודאי מגידולי האדמה, וכמו שעל פרי אדמה אין מברכין שהכל […]...
- האם מותר להפסיק באמצע הלימוד להשיב לאדם על שאלתו אם יש בזה צורך או כדי שלא יתבייש השואל הנה בשאלה כעי”ז כבר דנתי במקו”א [בתשו’ ד”ה האם יש איסור להפסיק באמצע הלימוד בדיבור לצורך או מחמת קטן שצריך יחס] וכעת נשאלתי בזה שוב לגבי גדול בכה”ג, ולכן אציין לעיקרי הדברים שכבר נתבארו שם, ושם הבאתי המ”מ בזה ולכן לא אכפול כל הדברים. ובניד”ד יש מקום לומר דכיון שעיקר האיסור הוא בהפסק לדברים שאין […]...
- אם אדם נמצא בהמתנה או אירוע וחושש להתחיל ללמוד שמא יענש בגחלי רתמים מה יש להשיב על זה התשובה לזה דלהבטל מן התורה הוא חמור יותר, דהמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, וכן אמרי’ דשאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב”ה בוכה עליו ואמרי’ שהוא בדבר ה’ בזה, ובשבת י ע”א אמרי’ דרבא חזא למאן דמאריך בצלותיה ואמר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ועד כאן לא פליגי אלא בתפילה אבל לא […]...
- האם מותר לילד להניח תפילין בלילה להתלמד שלא לכוונת מצוות תפילין (שיודע לשמור גופו ושאינו יודע לשמור גופו) אפשר להקל אם הילד יודע לשמור גופו ומכוון שלא למצוות תפילין. מקורות: הנה מקור נידון זה הוא בסוגי’ בעירובין צו ע”א ששם דנים לפי הצד שמצוות צריכות כוונה מה הדין בהנחת תפילין בשבת מצד בל תוסיף בלא כוונה, ובעוד כמה השלכות של זה, ואם כי לדידן להלכה הנחה בלילה הוא דין אחר משבת שהוא גזירה […]...
- מי שמצא תחוב בשיניו חתיכת מאכל ואינו יודע מה היא ואינו מצליח להוציאה ואתמול אכל בשר האם מותר בשתיית חלב הנה דין של בשר תחוב לאחר ו’ שעות תליא במחלוקת ראשונים אם מחוייב להוציאו כמבואר בטור וב”ח ובהגר”א ביו”ד סי’ פט ס”א דלפ”ד הרמב”ם יוצא שהבשר שבין השיניים לאחר ו’ שעות חשיב כמעוכל, ואע”פ שהוא ספק דרבנן (דהרי בד”כ אין כאן דבר שהיד סולדת בו וצונן בצונן הוא ודאי דרבנן) יש להחמיר בספק דרבנן בכה”ג […]...
- מי שנטל ידיו מבית הכסא ולא התכוון להתפלל וגם הסיח דעתו ואחר כמה דקות נמלך להתפלל אך יודע שלא נגע במקום הטינופת האם צריך ליטול שוב צריך ליטול מב’ טעמים, הא’ שהסיח דעתו והסחת דעת מחייבת ליטול גם אם סבור שלא נגע משום שהידים עסקניות הן וחיישי’ דילמא נגע ולאו אדעתיה וכמבואר בתשובת הרשב”א שהובאה בב”י סי’ ד ע”פ הגמ’ יומא ל ע”א וכן מבואר במשנ”ב סי’ רלג סקט”ז וסקי”ח וסקי”ט לגבי תפילה, [ולענין אם למד בינתיים או אמר תחינות או […]...
- מי שגזל ואינו יודע ממי גזל האם יכול לתרום לגמ”ח של קהילה פלונית להחשיב לו כעושה בזה צרכי רבים בגמ’ ב”ק צד ע”ב וחו”מ סי’ שסו ס”ב אי’ שאם גזל ואינו יודע ממי גזל יעשה בהם צרכי רבים, ומבואר ברש”י שם והובא בפוסקים (בב”י וסמ”ע ונו”כ שם) שצרכי רבים דיש לחוש שיבוא כסף זה לאותו זה שגזל ממנו, וכ”כ המאירי בביצה כט ע”א שיהא הדבר מצוי להנות בו הבעלים או יורשיו עכ”ד, והוא כעין […]...