בפשוטו לדעת המחבר סי' תעד ס"א שאין מברכין על הכוס השני הוא משום דהו"ל ככל כוס שני שאדם יודע שישתה שא"צ לברך עליו וממילא א"צ לכוון להדיא לפטור כוס השני בברכת הכוס הראשון (אף שאם היה מכוון להדיא בברכתו שלא לפטור הכוס השני לא היה פוטר ויותר מזה מבואר בבה"ל בהל' ציצית גבי מרחץ עי"ש), אבל מאחר שיש סוברים דמחוייב לברך על הכוס השני בפני עצמו, א"כ שפיר יש לומר דכדי לצאת גם דעתם ראוי לכוון להדיא לפטור כוס שני.
ומ"מ כ"ז לפי מה שביאר הט"ז בסי' תעד טעם מנהג הרמ"א דהו"ל כמתנה להדיא שלא לפטור כוס השני בברכת הכוס הראשון, וכעי"ז כתב בהגהות רע"א במרדכי כיון דכל חד למלתי' אתקין מסיח דעתו ממנו עד שיגיע זמנו ע"כ, וכך יש לפרש בטעם המובא בהרא"ש בדעת הרי"ף דיש לברך על כ"א כיון דכל אחד מצוה בפני עצמו וכעי"ז במג"א בשם היש"ש, וכ"כ השעה"צ דטעם הט"ז הוא כעין טעם המג"א, אבל להרי"ף ורמב"ן שהביא הפר"ח והר"י שהביא הט"ז שסוברים שיש הפסק בין הכוסות א"כ גם לכוון לפטור לא יועיל (והרמ"א עצמו לא סבר מטעם זה כמו שהעירו הנו"כ דא"כ גם ברכה אחרונה יצטרך לברך על כל כוס ועי' בנו"כ מש"כ בזה).
ויש להוסיף עוד דאם מתחילה סבר שיברך על הכוס השני א"כ יש כאן חשש שלא נתכוון לפטור הכוס השני בברכת הראשון, אבל מסתמא דעתו על המנהג שנוהג ואם נוהג כהמחבר מסתמא דעתו שיעשה כהמחבר גם אם לא זכר דעת המחבר מ"מ דעתו היה כהמנהג שהוא רגיל בו.
מק"ט התשובה הוא: 125952 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125952
[jetpack-related-posts] התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.